ועדת הכספים תדון היום (רביעי) בסעיף בחוק ההסדרים שיאפשר לעיריות לקבוע מחדש כיצד לחשב את השטח שעליו נדרשים התושבים לשלם ארנונה. התוצאה עלולה להיות זינוק של 15-30% בחשבון הארנונה לתושבים ולעסקים, עבור חשבון יקר ממילא.
הסעיף המקודם בחוק ההסדרים מציע כי רשויות מקומיות יוכלו לשנות את אופן חישוב השטח הנדרש לארנונת מגורים ועסקים. היום ישנן שלוש שיטות שונות לחישוב ארנונה: שיטת "נטו נטו", שמחשבת רק את פנים הנכס, שיטת "נטו", שבה מודדים את שטח הפנים כולל קירות הפנים, ושיטת "ברוטו ברוטו", שלפיה מחושבים גם הקירות החיצוניים.
אז כיצד קובעים איזו עירייה תחשב את הארנונה לפי איזו שיטה? זה כבר קצת מסובך. בגדול, המצב שהיה בשנות ה-90 התקבע בחוק - ומאז לא היו הרבה תזוזות. מרבית הרשויות הגדולות מחשבות את השטחים לפי השיטה שמקלה עם התושבים והעסקים - "נטו נטו". כעת, באוצר מבקשים לקבוע כי כל רשות תוכל לקבוע מחדש כיצד תחשב את הארנונה - באישור השרים הרלוונטיים.
"מתנגדים בתוקף למהלך"
במגזר העסקי חוששים כי המהלך יאפשר לעיריות לייקר משמעותית את חשבונות הארנונה. ההערכה היא כי בשנה הקרובה, שנת בחירות, לא יהיו שינויים משמעותיים. אבל אחר כך, עיריות עשויות לעבור לחשב את הארנונה לפי שיטת הברוטו, מה שיקפיץ את חשבון הארנונה.
בהצעה בחוק ההסדרים מצוין כי שיטת המדידה המרחיבה קלה יותר ליישום מצד הרשויות, וכי אין הכרח שהרחבת השיטה תביא להעלאת סכומי הארנונה. באוצר סבורים כי ראשי הרשויות יוכלו לבקש מהשרים להתאים את תעריפי הארנונה לשיטת המדידה חדשה - ובכך לדאוג כי התעריף לא יעלה.
דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, מסר: "לא ייתכן כי ממשלת ישראל מבטיחה להוריד את מחיר הארנונה, ובמקביל פועלת להעלאת תשלומי הארנונה, אחד ממחוללי האינפלציה. אנו מתנגדים בתוקף למהלך, היות והדבר יאפשר לרשויות המקומיות לדרוש את שינוי שיטת המדידה שלפיו נקבע את תעריף הארנונה, ובכך להוביל לעלייה בתשלום דמי הארנונה על ידי האזרחים והעסיקים בכ-30%. יש לזכור, כי המהלך מצטרף לעליות נוספות של תעריף הארנונה שצפויות להתרחש בתקופה הקרובה - וזאת כתוצאה מעלייתו של השכר במגזר הציבורי".