כלכלני מודי'ס קיימו היום (שני) שיחה עם כתבים שבה הסבירו את הרקע להחלטתם להוריד את אופק דירוג האשראי של ישראל. "ראינו שממשלת ישראל מוכנה לסכן את היציבות הפוליטית והחברתית. המדיניות הממשלתית כבר לא צפויה - וזה מלווה בסיכונים", אמרה קתרין מולבונר, סגנית נשיא בכירה במודי'ס בנוגע להערכת הסיכון של ישראל. היא קבעה: "ישראל לא תשוב לתחזית חיובית בלי פתרון לנושא המשפטי שלא יעמיק את המתחים בין הקבוצות".

סיקור N12

מולבונר פירטה את הגורמים להחלטת הסוכנות: "כרגע יש דיונים בין הקואליציה לאופוזיציה. הרגשנו שיש לנו מספיק מידע על מנת לשנות את התחזית לפני השלמת השיחות משתי סיבות: קודם כל, הממשלה הבהירה כי בכוונתה לשנות את אופן בחירת השופטים למרות השהיית החקיקה - וזו נקודה מרכזית לקונפליקט. הממשלה רוצה השפעה פוליטית בבחירת השופטים - וזה עלול להגביר את המתיחות הפוליטית. לממשלה יש רוב והשלמת הקריאה השנייה והשלישית בנושא זה יכולה לקרות מהר מאוד.  

"סיבה שנייה היא שהחברה האזרחית וארגוניה הראו בצורה ברורה שהם יכולים להביא לשינוי, אבל גם חשפו מתיחות גדולה בחברה הישראלית, מתיחות שקשורה גם לחוסר השוויון ולדמוגרפיה", הסבירה, "ההערכה שלנו היא שהמתח הפוליטי והחברתי יישאר גבוה לאורך זמן. משתי הסיבות האלה, הורדנו את תחזית הדירוג ל'יציבה'".

המחאה נגד המהפכה המשפטית בחיפה (צילום: פלאש 90)
"התרשמנו מאוד מההתנהגות של החברה האזרחית". המחאה נגד המהפכה המשפטית |צילום: פלאש 90

במענה לשאלת N12 על השפעת המחאות על תחזית הדירוג השיבו במודי'ס: "אנחנו התרשמנו מאוד מההתנהגות של החברה האזרחית, ארגוני העובדים והמוחים בתחום הביטחון שהראו שיש אופוזיציה חזקה לשינויי החקיקה. ברגע הזה, כולנו ממתינים לראות מה תהיה התוצאה הסופית, יכולה להיות למחאות השפעה חיובית ויכולה להיות להן השפעה שלילית". 

"השווינו את התהליך בישראל למה שעוברת פולין"

"השווינו את התהליך שישראל עוברת לברקזיט", תיארה סגנית הנשיא בסוכנות, "בזמנו, הורדנו עבורם את תחזית הדירוג. הורדנו את הדירוג שם שוב כשראינו השלכות בשטח. השווינו את התהליך גם למה שעוברת פולין, שם יש תהליך שהצליח לשנות את חוזק המוסדות. אני יודעת שבישראל השוו את המצב גם להונגריה, לא הייתי הולכת לשם - ואנחנו לא עשינו את זה. החוזקה של החברה האזרחית ועצמאות התקשורת גבוהה בהרבה בישראל מבהונגריה".

היא התייחסה גם למתיחות הביטחונית בישראל: "להבנתנו שר הביטחון הוחזר לתפקידו. המתח הגיאו-פוליטי מלווה את ישראל לאורך זמן, ובדרך כלל לא הייתה לו השפעה על הכלכלה הישראלית. עם זאת, אנחנו כן מאמינים שהסלמה משמעותית היא סכנה לכלכלה הישראלית שעשויה לבודד את ישראל, ובשלב מוקדם יותר להשפעה שלילית על הסכמי אברהם".

בנוגע לעתיד הדמוגרפיה בישראל והמתח בין האוכלוסיות השונות אמרה: "יש השתתפות לא שווה בשוק העבודה. גברים חרדיים ונשים ערביות משתתפים הרבה פחות משאר הקבוצות. אחוז החרדים הולך לגדול משמעותית, כרגע הם בערך 10%, עד 2065 הם יהיו כשליש מהאוכלוסייה. יש פערים עצומים ברמת הכישורים והיצרנות של האזרחים, יש כלכלה דו-קוטבית. מצד אחד סקטור ההייטק עם עובדים מאוד מוכשרים שבו יש ביקוש לעובדים נוספים - ומצד שני מקצועות מסורתיים שבהם היצרנות הרבה יותר נמוכה. חייבים להתייחס לכך, ואם לא יתייחסו לכך – בגלל שמדובר בפערי שכר עצומים – המתחים החברתיים רק יגדלו".

שר האוצר סמוטריץ' התייחס אתמול בוועדת הכספים לדוח של מודי'ס: "אני לוקח את זה ברצינות. בסוף בסוף זו לא דרמה גדולה, התחזית ירדה גם ב-2020 וחזרה ב-2022. בסך הכול מי שקורא את חוות הדעת רואה את האמון והאמונה של כלכלני מודי'ס בכלכלה הישראלית. יש בעיקר המתח החברתי כווקטור משפיע. לצערי מודי'ס מזכירים גם את הסרבנות והשביתה במשק, וכן יש גם התייחסות לרפורמה עצמה. אני לא חושב שכלכלנים הם מומחים גדולים למשפט חוקתי ועשו דוקטורט על המבנה החוקתי של ישראל. אם עלולה להיות פגיעה בכלכלה, ואני לא מאמין שתהיה, זה בגלל קמפיינים של שקרים וניסיון מכוון לייצר סנטימנט שלילי בכלכלה. הרפורמה הזו תעשה טוב לכלכלה בהרבה היבטים. האחריות על הכלכלה הישראלית היא על כתפיי, לא על הכלכלנים של מודי'ס וגם לא אנשי המקצוע באוצר שאני נעזר בהם. האחריות היא עליי".