בעוד רשות ערבית מוציאה בממוצע כ-6,000 שקלים עבור כל תושב, רשות יהודית תוציא 8,500 שקלים. בפער הזה, שזיהתה עמותת "סיכוי אופוק", משתקפות רבות מהתופעות שמאפיינות את החברה הערבית: האלימות הגואה, העוני המעמיק, ותחושת התסכול בקרב הצעירים. אלה רק יחריפו בעקבות החלטתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' למנוע תקציבים שהקצתה הממשלה הקודמת כדי לגשר במעט על הפער הזה, בטענה ש"סדרי העדיפויות השתנו".

סיקור N12

"החלטה שמדיפה מגזענות, נתניהו חייב להתערב"

כשראשי הרשויות הערביות התבשרו בתחילת הקיץ כי במשרד האוצר שוקלים להקפיא את העברת התקציב שהובטח לרשויות, רבים תהו כיצד יפתחו את שנת הלימודים. "אנחנו לא צריכים לאיים לא לפתוח את שנת הלימודים במחאה, רבים מאיתנו פשוט לא יוכלו לפתוח אותה", אומר ל-N12 מודר יונס, ראש מועצת ערערה ויו"ר ועד הרשויות הערביות. "אנחנו מחויבים בתשלומים למאבטחים, לבניית כיתות, לשיפוצים - ולא בטוח שנוכל לשלם בזמן". 

לפי נתוני עמותת "סיכוי אופוק", רשות ערבית מוציאה בממוצע חצי מרשות יהודית עבור כל תלמיד. הפער הזה ממש לא נובע מסדרי עדיפויות שונים. לפי ניתוח שערכו בעמותה לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ההכנסה הממוצעת מארנונה ברשויות היהודיות גבוהה בממוצע פי 4.5 מההכנסה הממוצעת לתושב ברשויות הערביות.

בפער הזה אמורה להיכנס המדינה. על מנת לאזן בין רשויות חלשות וחזקות, המדינה מעבירה לרשויות החלשות "מענקי איזון", שאמורים לדאוג שתושבים בכל הערים יזכו לשירותים ראויים בתחומי החינוך, הרווחה - והתברואה. ב-2021 הודה משרד הפנים שהנוסחה שמחשבת את המענקים מפלה לרעה את התושבים הערבים - והוחלט להעניק לרשויות הערביות תקציב נוסף, שאותו הקפיא כעת שר האוצר סמוטריץ'.

"הסתמכנו על הכסף הזה, בנינו עליו", מספר עו"ד פיראס בדחי מסארווה, ראש מועצת כפר קרע. "הרשויות הערביות הן רשויות עניות, אין לנו חלופות לכסף הזה. בגלל זה ברגע שהייתה התחייבות להעניק אותו לחברה הערבית - מיד בנינו תכניות אסטרטגיות ויצאנו להוציא אותו לפועל".

כעת, הם מסתכנים באי עמידה בחוזים, או שיאלצו לבטל פעולות קריטיות: "אנחנו עוסקים כרגע בהנגשה של מוסדות חינוך לבעלי מוגבלויות, בהכנה של התשתיות לחורף כדי למנוע הצפות. על זה אנחנו אמורים לוותר?" תוהה בדחי-מסארווה.

"ההחלטה של סמוטריץ' היא התגרות ישירה באזרחים הערבים ומעמיקה את תחושת הקיפוח. מדינה לא יכולה להתהדר שהיא מדינה דמוקרטית כל עוד היא פוגעת במיעוט ובאזרחיה הערבים. ראש הממשלה נתניהו לא יכול להמשיך לעמוד מהצד", קורא בדחי-מסארווה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (צילום: רויטרס)
שר האוצר בצלאל סמוטריץ'|צילום: רויטרס

המענקים הממשלתיים מפלים את האזרחים הערבים

"הרשויות הערביות ממילא סובלות מגירעון ומופלות בקבלת תקציבים מכל ממשלות ישראל. באה ממשלת בן גביר סמוטריץ' ובאה לעצור עוד תקציבים", מספר ראש מועצת כפר קרע. לפי נתונים שהציגה שרת הפנים לשעבר איילת שקד ב-2022, רשויות מקומיות ערביות מפסידות מדי שנה כ- 700 מיליון שקל שהיו אמורים להגיע אליהן כהשלמה לתקציב מהממשלה.

המענקים לרשויות הערביות נועדו לענות על צורך בשטח - הרשויות הערביות עניות יותר מהרשויות היהודיות, ומתקשות להיחלץ מהמצב. לפי נתוני השלטון המקומי, כשני שליש מהרשויות בתכניות הבראה כלכליות הן רשויות ערביות ודרוזיות, כפול מהשיעור שלהן בקרב הערים.

מצבן הכלכלי מאפשר לרשויות הכלכליות להוציא הרבה פחות על התושבים שלהן - ההוצאה השנתית לתלמיד ברשויות הערביות עומדת על 11 אלף שקלים, מחצית מהרשויות היהודיות. ההוצאה השנתית למטופל במסגרות הרווחה עומדת על 7,402 שקלים לעומת 13,200 ברשויות היהודיות.

המצב הזה לא נובע רק מהאפליה במענקי האיזון, אלא באפליית תקציבים כללית - רבות מהתכניות הממשלתיות דורשות "מאצ'ינג", מימון ראשוני של הרשות, שהרשויות הערביות מתקשות להעניק. לצד זאת, תכניות אחרות דורשות תכניות מתאר עירוניות וצעדים הכרוכים באישורי תכנון ובניה, תכניות שרשויות ערביות מתקשות לקבל עבורן אישורים.

"אם המדינה לא מטפלת בארגוני הפשיעה, אז שהעירייה תצליח?"

חלק מהסיבה ששר האוצר סמוטריץ' עצר את העברת הכספים לרשויות הערביות היא זליגה של כספי עירייה לארגוני הפשיעה, דרך מכרזים ובחירת ספקים. "נתנו לנו שורה של הסברים, זה התחיל מזה שאמרו שהכסף יגיע אחרי שיאושר תקציב, אחרי זה אמור שאולי רוצים לקחת אותו עבור אברכים, ועכשיו אומרים שזה עשוי לזלוג לארגוני הפשיעה", אומר ל-N12 מודר יונס, ראש מועצת ערערה, שכבר עייף מההסברים השונים לכסף שפשוט לא מגיע.

אום אל-פחם (צילום: מתניה טאוסיג, פלאש 90)
הרשויות הערביות עניות יותר מהרשויות היהודיות. אום אל-פחם, ארכיון|צילום: מתניה טאוסיג, פלאש 90

"אם הטענה שלו היא שהכספים מגיעים בארגוני פשיעה, זו הודאה של שר בממשלת ישראל שהמדינה לא מקיימת את חובתה להגן על החברה הערבית מפני ארגוני הפשיעה", אומר עו"ד פיראס בדחי מסארווה, ראש מועצת כפר קרע. "מי שאמור לעמוד מול ארגוני הפשיעה זו המדינה - לא ראש עיר או ראש מועצה".

ראשי הערבים חוששים כי זהו רק קצה הקרחון - אם המדינה החליטה שלא תעביר כספים לעיריות הערביות כי אלה עלולים לזלוג לארגוני הפשיעה, מאות מיליונים עלולים להישלל מתקציביהן. גם שרים בתוך ממשלת נתניהו טוענים כי עצירת הכספים היא פתרון שאינו עונה על הבעיה - עדיף לטפל בזליגת הכספים, ולא לעצור את העברתם.