"החזירו לנו את החופים שלנו", דורשים כבר יותר מחודש יוונים רבים, ולא רק עבורם - אלא גם עבור התיירים, שנדרשים בזמן האחרון בחלק מהאיים לשלם 30 ועד 120 יורו ליום עבור זוג כיסאות בחוף הים. "פעם היה יותר מקום לאנשים לבוא ולשים לונגי או לשים שני כיסאות מהבית ושמשייה", מספר רון שלום, בעל עסק בפארוס, "היום קשה, נשאר מקום קטן לאנשים לשים".
מנם החוק מתיר לרשות המקומית לאפשר לבתי עסק לאכלס עד 50% מרצועת החוף, אבל יש יותר מדי מקומות שבהם בפועל המסעדות והברים "התחזרו", התפשטו - מילאו את הכול עד המים ולרוחב כל הרצועה ולא השאירו לאזרחים ולתיירים מקום לפרוש את המגבת שלהם על החול בשקט.
"רוצים גישה בכל האי, אף חוף לא יהיה פרטי", קוראים המוחים שמכנים את עצמם "תנועת מגבות החוף", "אנחנו מבקרים וידידים של פארוס - באנו בשלום כדי לדרוש את חופינו חזרה מפעילות לא חוקית". אחת ממובילות המחאה, אלני אנדריאנופולו מסבירה: "חייבים שיהיה איזון בין הפיתוח התיירותי לבין החיים של התושבים עצמם". בתקשורת היוונית דיווחו כי בפארוס ימשיכו להתקיים מחאות על החוף, שם מסעדות הקימו פרגולות ובמות וכן הציבו שולחנות וכיסאות.
"נוגד את האופי המיוחד של האי"
המחאה צולמה בעיקר האיים פארוס, נקסוס וסריפוס, אבל לדברי המארגנים הם מתכוונים לפעול גם במרכזי התיירות רודוס, כרתים וקורפו. במקביל, בחצי האי הפלופונזי עדיין ניתן למצוא גם היום חופים רבים שבהם בעלי העסקים אינם "גרידיים" והם מוכנים לאפשר למשפחות שימוש בכיסאות ובשמשיות בכפוף לרכישת אוכל ושתייה ב-20 יורו בלבד למשפחה.
"זה גם נוגד את החוק היווני, אבל בעיקר, אפילו מעבר לחוק - מה שמפריע כאן למקומיים זה שזה נוגד לגמרי את האופי המיוחד של האי", אומרת רונית נשר, תושבת פארוס, "מיקונוס ואיביזה יש המון אבל האיים הקטנים האלה, הקיקלידיים אין הרבה כאלה - וזה עיקר המחאה".
הבחירות המקומיות, שצפויות בדומה אלינו להיערך ביוון בסוף אוקטובר, משחקות כאן תפקיד. שר האוצר רמז שלמחאה יש אולי מניעים פוליטיים - והממשלה שלחה פקחים לתת קנסות לבעלי העסקים החורגים, רק שבדרך כלל הפקחים הולכים, והכיסאות, כמו במשחק, צצים מחדש מחוץ לשטח שהוקצה להם. ולתיירים לא נשארת ברירה - או לחכות מחוץ לעונה, או לנסוע רחוק יותר לחופים המבודדים שבהם אין פיקוח, עם המגבת שמביאים מהבית, או להמשיך ולשלם את כופר הכיסאות.