קורסים תחת ההחזר החודשי: נתונים חדשים של בנק ישראל מעידים על זינוק במספר הישראלים שמושכים את החסכונות כדי לשלם משכנתה. "ההלוואות שלי כבר הגיעו לכמעט חצי מיליון שקל, לקחנו כל הלוואה אפשרית אם זה קרן השתלמות, וחסכונות ארוכי טווח - רק בשביל לשרוד", סיפרה הערב (רביעי) ב' לתוכנית חיסכון. נוכח הזינוק בביקוש למשיכת כספי חסכונות שיכולים מומחים מזהירים: "זהו צעד שעלול להביא להפסד של כסף רב לחוסכים".
שי אבו, החליט למשוך את כספי החסכונות השונים שצבר במהלך השנים, וסגר את המשכנתה. "ההחזר החודשי התייקר בכ-900 שקלים, שזה תוספת של כמעט 25 אחוז ביחס למה שהייתי רגיל לשלם", סיפר. לדברי אבו, החשש מאי הידיעה מה יקרה בהמשך עם העלאות הריבית הובילה אותו להחלטה: "הוצאתי את הכספים מתוך רצון לדעת שאני מסיים את החלק הזה - לייצר ודאות".
חוסר הוודאות שמלווה את עליות הריבית משאיר משפחות רבות דרוכות לקראת כל הכרזה של בנק ישראל. "כדי להעניק לי יותר שקט ויותר ביטחון, מאחר ועשויה להיות עוד עליית ריבית אחת נוספת לפחות ככל הנראה, העדפתי לתת לעצמי את הרוגע והשקט הנפשי הזה", סיכם אבו. "זה לא מתאים לכל אחד וכל אדם צריך לעשות התאמות ולהתייעץ עם איש מקצוע מה נכון עבורו".
גם ב', הגיעה לאותה החלטה וסיפרה על החלום לקנות בית עליו היא לא מוכנה לוותר: "חלמתי על הבית הזה ועל חדר לכל ילד. עד שהגענו לזה אני לא רוצה לוותר על זה, אבל מצד שני אני גם משועבדת על כל הבית".
סיבה עיקרית נוספת למשיכת כספי החיסכון, מגיעה מכיוון שלראשונה משנת 2016 נרשמו צבירות שליליות מתמשכות בקופות הגמל והפיצויים. אנשי מקצוע מזהירים מפני ההשלכות - למה אסור לגעת בפנסיה ומה כדאי לעשות אם גם אם כורעים תחת הנטל?
"האובססיה לבית בכל מחיר לא נורמלית"
"בישראל יש מנטליות שרוצים דירה לעצמנו", אמר צחי גרוסמן, יועץ פיננסי. "יש איזה זיכרון מהעבר שאנשים התנפחו להם המשכנתאות, ואנשים בפניקה שהבנק לא ייקח את הבית - נשארו צלקות". גרוסמן מצביע על התנגשות מסוימת עם מנטליות ישראלית נוספת לדבריו - בזבזנות. "בגלל שכל משפחה מעדיפה להוריד את הנטל של ההוצאות, שעלה ב-1400 שקלים בממוצע לחודש, 1000 שקלים מתוכם רק עליה של תשלום המשכנתה, הכל התייקר במקביל - סופר, גן, וכתוצאה מכך אנשים מעדיפים לקחת את קרן ההשתלמות ולצמצם את ההלאוות".
גרוסמן הזהיר מפני ההשלכות: "המשפחה לא מסתכלת על העתיד אנשים רוצים לשרוד. כל משפחה חייבת לבדוק אם זה באמת מה שחייבים לעשות או שאפשר לעשות פעולות אחרות".
נופר יעקב מהתאחדות יועצי המשכנתאות, מזהירה גם היא מהצעד של שבירת החסכונות: "הנתון המדאיג הוא שהכספים העתידיים שאמורים לשמש את המשפחה, עזרה לילדים, להזדקן בכבוד, בעצם לא יהיו וכשיצטרכו את הכסף הזה ייאלצו לקחת אותו ב'הלוואות לכל מטרה'. לשבור קופת גמל או קרן השתלמות בשלב מוקדם הוא צעד שעלול להפסיד כסף רב לחוסכים".
אחת ההמלצות לישראלים שמתקשים לעמוד בנטל, היא לנסות ולהוריד בהוצאות ולהפסיק את הבזבוזים דוגמת חופשות מוגזמות, רכישת רכבים לקיחת הלוואת וכד' - ולהיכנס לצמצום. עצה נוספת, למחזר הלוואות. נתונים מבנק ישראל מציגים שיא במחזורים, כלומר כ-40 אחוז מסך מחזור של המשכנתאות הם בכלל מחזורים. הדבר מעיד כי אנשים הופכים מחושבים יותר, ומחליפים למסלולים שמורידים את ההחזרים כי לא עומדים בזה.
אבי יוסופוב, חבר הנהלת התאחדות יועצי המשכנתאות: ״בחודשים האחרונים, יותר ויותר משפחות שלקחו משכנתאות גבוהות ואינן יכולות להתמודד עם ההחזר החודשי הגבוה, פודות את קרנות ההשתלמות וקופות הגמל כדי לפרוע את המשכנתה״.