העיכוב במינוי הדירקטורים: רק חצי מהתקנים לדירקטורים בחברות הממשלתיות מאוישים, זאת ברקע הקרע בין השר דוד אמסלם ומנהלת רשות החברות הממשלתיות. בינתיים, הפיקוח נפגע, מהלכים נדחים, והאזרח - הוא שמשלם את המסים. מה קורה כששולחן הדירקטוריון מתרוקן? N12 מסבירים.
סיקור N12
- שרים בכירים נגד אמסלם: "התנהלות בריונית"
- הפנייה לנתניהו בעקבות אמסלם: "עליך להתערב באופן דחוף"
- "מופקרת ואלימה": דודי אמסלם במתקפה נוספת נגד מיכל רוזנבוים
- רוזנבוים עונה לאמסלם: "עובדי המדינה אינם שק החבטות של איש"
- אמסלם במכתב חריף לרוזנבוים: "מבקש ממך לא לפנות אליי יותר"
"הימנעות ממינוי דירקטורים היא החלשה של המגזר הציבורי", קובעת עו"ד ריטה גולשטיין-גלפרין, ראש תכנית רפורמות בשירות הציבורי במכון הישראלי לדמוקרטיה. "הדירקטורים הם מי שאמורים להיות חלק ממערך ששומר על טובת הציבור בתוך החברות, בינהן רכבת ישראל, חברת החשמל ואחרות".
אתמול פורסם במהדורה המרכזית כי שרים בכירים בממשלה תקפו את התנהלות השר דוד אמלם, שמעכב מינוי דירקטורים בחברות הממשלתיות עד שרשות החברות תקדם מהלכים לפי המדיניות שלו. בעקבות כך, נוצר מצב שעד סוף השנה לא יהיו יותר דירקטוריונים מתפקדים בחברות גדולות כמו חברת החשמל, עמידר ונתיבי ישראל - והן לא יוכלו לתפקד באופן חוקי. שרים בכירים בממשלה תקפו את אמסלם: "התנהלות בריונית וילדותית שתוקעת את עבודת הממשלה".
מה קורה כשאין מספיק דירקטורים?
נכון להיום חסרים בחברות 300 דירקטורים - כמעט מחצית מהתקנים. "דירקטוריון אמור להיות 'כוכב הצפון' של החברה הממשלתית, להבין לאן היא צריכה לצעוד", מסבירה גולשטיין-גלפרין. "הדירקטוריון אמור לתת את הקול המקצועי שעולה מהשטח. כשלא ממנים את התפקיד זה אומר שאין את הראייה הזו".
ומה קורה כשהקול הזה לא נשמע? "זה לא שדברים מפסיקים לזוז. מהלכים קורים - אבל יש הרבה פחות ביקורת, הרבה פחות חשיבה קדימה, הרבה פחות גורמים שמכירים את העבודה ואת העובדים ומעורבים בתהליך".
הדירקטוריון אמור לעמוד על כך שטובת הציבור תישמר, לצד האינטרסים העסקיים של החברה. כך לדוגמה, ברכבת ישראל, הדירקטוריון יכול לעמוד על כך שתיקון התקלות יעמוד בראש סדר העדיפויות: "הדירקטוריון היה יכול להנחות לעשות בדיקה, להבין מה התהליך שלא עובד כרגע ברכבת. הם לא אלה שמוצאים את הפתרון עצמו, אבל הם היו יכולים לתת הנחיה לתעדף את זה".
גולשטיין-גלפרין מוסיפה כי יש חשש שמהלכים קריטיים לא מקודמים בימים אלה, או מקודמים בלי הפיקוח הראוי: "כשהחברות יוצאות למהלכים גדולים, הם טעונים את אישור הדירקטוריון, ונדרשים לפיקוח של הדירקטוריון. יתכן שיש כאן עיכוב במהלכים שאמורים להיות לטובת הציבור, ויתכן שיש מהלכים שיצאו לפועל ולא זוכים לפיקוח הראוי. כשיש חצי מכמות בעלי התפקידים שאמורים להיות - זו בהחלט אפשרות".