הממשלה אישרה הלילה את מתווה משרד האוצר למענה לעסקים בגין הנזק העקיף שנגרם להם בעקבות מלחמת חרבות ברזל, כך מסרו בהודעה משותפת משרד האוצר ורשות המסים. המתווה כולל מענק המשכיות עסקית לעסקים בכל רחבי הארץ וכן שורת הקלות במתווה החל"ת (חופשה ללא תשלום). המתווה כפוף לאישור הכנסת ויובא לאישורה בימים הקרובים.

במסחר הרציף השקל מתחזק מול הדולר והמטבע האמריקאי ירד אל מתחת לרף 4 השקלים לדולר.

מענק המשכיות עסקית

על פי המתווה שאושר, קרן הפיצויים של מס רכוש תפצה עסקים בכל רחבי הארץ שמחזור הפעילות שלהם הוא 18 אלף שקל עד 400 מיליון שקל ושספגו ירידה במחזור של מעל ל-25% לדיווח חד-חודשי או 12.5% לדיווח דו חודשי בחודשים אוקטובר או נובמבר 2023 (או שניהם). לגבי עסקים שהחלו את פעילותם לאחר 2 בספטמבר 2022, תיבחן הזכאות לפי ממוצע חודשי של מחזור עסקאות על פני תקופת הפעילות של העסק עד סוף חודש אוגוסט 2023.

עסקים שמחזור העסקים שלהם הוא 18 אלף שקל עד 300 אלף שקל בשנה: יהיו זכאים למענק המשכיות עסקית קבוע בהתאם לרמת הפגיעה בעסק לפי הפירוט בטבלה המצורפת. לעוסקים פטורים ממע"מ יוענק סכום קבוע בהתאם לגודל העסק: 1,750 שקל לעסקים עם מחזור של עד 49,800 שקל בשנה ו-3,300 שקל לעסקים עם מחזור של עד 120 אלף שקל בשנה.

טבלת המענק לעסקים עד 300,000 שקל (צילום: דוברות משרד האוצר)
טבלת המענק לעסקים בעלי הכנסה שנתית של עד 300 אלף שקל|צילום: דוברות משרד האוצר

עסקים שמחזור העסקים שלהם הוא 300 אלף שקל - 400 מיליון שקל בשנה: יהיו זכאים למענק המשכיות עסקית שיורכב מהחזר תשומות (החזר הוצאות) של 7%–22% אחוז, בהתאם לשיעור הפגיעה במחזור העסקים וכן מהחזר של 75% מהוצאות השכר ביחס לגובה הפגיעה, בהתאם לנוסחה המצורפת.

הפיצויים לעסקים עם מחזור עסקאות של 300 אלף שקל עד 100 מיליון שקל יהיו כפופים לתקרת פיצוי של 600 אלף שקל. לעסקים עם מחזור של 100–300 מיליון שקל תקרה זו תעלה בהדרגה עד לרמה של 1.2 מיליון שקל. הפיצויים לעסקים עם מחזור עסקאות של 300–400 מיליון שקל יהיו כפופים לתקרה של 1.2 מיליון שקל.

נוסחת המענק לעסקים בעלי הכנסה של עד 400 מיליון שקל (צילום: דוברות משרד האוצר)
נוסחת המענק לעסקים בעלי הכנסה של עד 400 מיליון שקל|צילום: דוברות משרד האוצר

רשות המסים תאפשר הגשת תביעות מקוונות למענק עד לסוף תקופה של 90 יום ממועד פתיחת המערכת. תנאי מקדים להגשת תביעה הוא הגשת דוחות תקופתיים למע"מ לחודשים ספטמבר–אוקטובר 2023 וניהול פנקסים כדין.

הקלות במתווה החל"ת

  1. הסרת תנאי קיזוז ימי חופשה צבורים עד לקבלת דמי האבטלה
  2. הארכה אוטומטית של ימי האבטלה למי שניצל 180% מימי הזכאות בארבע השנים האחרונות
  3. הפחתת תקופת החל"ת המינימלית עד לקבלת דמי אבטלה מ-30 ל-14 יום
  4. תקופת האכשרה המינימלית לקבלת דמי אבטלה תקטן ל-6 חודשים מתוך 18 חודשים

הקלות אלו יתקיימו בתקופה שבין 7.10 ועד ל-30.11. מועד היציאה לחל"ת שנקבע לפי שירות התעסוקה יהיה החל מהיציאה בפועל של העובד לחל"ת.

לפי נתונים שפרסם היום משרד העבודה, מתחילת המלחמה פוטרו או הוצאו לחל"ת 46 אלף עובדים, מהם 70% הוצאו לחל"ת. בנוסף, כ-760 אלף איש - 18% מכוח העבודה בישראל - מושבתים מעבודה עקב גיוס למילואים, היותם הורים לילדים ללא מסגרות או תושבי עוטף עזה שפונו מביתם.

תגובות מעורבות במשק

יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי מסר: "המתווה החדש עודכן לאחר עבודת מטה מקצועית שנעשתה בין הצוותים המקצועיים של נשיאות המגזר העסקי לבין הצוותים של משרד האוצר. שיתוף הפעולה המלא ביני ובין שר האוצר ומנכ"ל משרד האוצר הביאו לפתרונם של עיקר הבעיות והאתגרים שניצבו בפנינו. יחד עם זאת, נדרש לבצע מספר תיקונים של נוסח ההצעה שהוגשה לוועדת הכספים, וכן גם להתאים פתרונות ייחודיים לענפים ספציפיים. המבחן הגדול יהיה מבחן הביצוע המהיר והמענה לבעיה התזרימית הקשה שנוצרה במשק מיד עם פרוץ המלחמה".

יו
יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי. "המבחן הגדול יהיה מבחן הביצוע המהיר"|צילום: חן גלילי

בארגון נשיאות המעסיקים והעסקים מביעים ביקורת על אישור מתווה האוצר בממשלה: "זהו מתווה לא ראוי, שמחד מפצה אחוז חלקי מהנפגעים אך מאידך מפקיר מאות אלפי עובדים שיישארו ללא שכר דווקא בתקופה קשה זו. המתווה פגום מוסרית וכלכלית בכך שלא ימנע הוצאת עובדים לחל״ת ואף עלול לעודד חל״ת בגלל מבנה כלכלי שגוי.

"אנו קוראים לממשלה שלא להוסיף חטא על פשע ולתקן את המתווה לפני שהוא עובר לחקיקה. המתווה המתוקן צריך לכלול פיצוי שכר גורף, כפי שהיה עד כה בכל סבב לחימה, ובטח ובטח בעת מלחמה של ממש ולכלול מודל חל״ת גמיש, שיאפשר לשמור על גמישות תעסוקתית תוך כדי שמירת הקשר בין המעסיקים לעובדים".

עו״ד רועי כהן נשיא להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, מסר: "אני מברך על אישור מתווה הפיצויים לעצמאים ובעלי עסקים בממשלה ועל הרצון העז לקדם זאת במהרה. יש להיערך למתן סיוע למספר חודשים וכן לתת מענה לעיוותים במתווה כגון עסקים עונתיים, עסקים נותני שירותים שעובדים על בסיס מזומן, ענף היהלומים שהוחרג מהמתווה, ענף התיירות והחקלאים בסוגיית שנת השמיטה.

"לאור הפגיעה בתקציב והעמקת הגירעון בשל הוצאות המלחמה והפגיעה בפעילות במשק, חייבת ממשלת ישראל לצמצם בהוצאות הממשלה ולסגור לאלתר משרדי ממשלה מיותרים, להודיע על ביטול כל העברות הכספים הקואליציוניים ולתכנן מחדש את תקציב 2024 ולאשרו מחדש תוך התאמות למציאות הביטחונית והכלכלית - ולא לטמון את הראש בחול ולהגיד יהיה בסדר כי לא יהיה בסדר. יש לזכור שהורדת תחזית הדירוג בפתח וחייבים לייצר צעדים בוני אמון וודאות בכלכלה הישראלית".

רועי כהן, נשיא להב (צילום: אופיר אייב )
נשיא להב רועי כהן. "מברך על האישור, יש לתת מענה לעיוותים"|צילום: אופיר אייב

יו״ר ההסתדרות ארנון בר דוד מסר: "בכוחות משותפים ובשיח שהתעלה לגודל השעה, איפסנו את סוגיית החל"ת וגיבשנו מתווה שנותן מענה ראשוני חשוב. רשת הביטחון שמעניק המתווה בדמות פיצוי שכר למעסיקים ומעטפת הגנה לעובדים, מייצרים את הוודאות הנדרשת למדינה כדי להבטיח את חוסנו של המשק גם בימי מלחמה"

יו"ר ההסתדרות הלאומית יואב שמחי מסר: "מאות אלפי עובדים ברחבי הארץ צריכים להבין שמתווה האוצר משאיר אותם ללא שכר על ימים שנעדרו באוקטובר, גם כתוצאה מסגירת מוסדות החינוך, ובמקרה הטוב, עם 25% פחות שכר. בעקבות יוקר המחיה בישראל, ירידה של 25% בשכר תוביל להגדלה משמעותית של החוב במשקי הבית. לא מאוחר להתעורר ולצאת מהקונספציה המסוכנת שמוביל שר האוצר".

בעמותת 121, שהציגה ביחד עם עוד כ-50 ארגונים עסקים וחברתיים מתווה לסיוע לעובדים בתקופה זו, מצרים על כך שעובדים מעל גיל 67 - כ-200 אלף איש - לא נכללו במתווה הנוכחי. יקותיאל משי, מנהל קידום מדיניות וקשרי ממשל בעמותת 121:"קשישים מעל גיל 67 שעדיין עובדים למחייתם כי אין להם פנסיה מסתמכים בעיקר על המשכורת וקצבת הזקנה. מרגע שהוצאו לחל"ת או פוטרו הם אינם זכאים כלל לדמי אבטלה והם עשויים להיגרר לעוני באופן מיידי.

"בנוסף, יש להשעות לחלוטין את תקופת האכשרה ולפצות עובדים שעתיים שהעסקתם צומצמה בעקבות המלחמה. אנחנו מצרים על כך שממשלת ישראל עדיין לא הפנימה את המצוקה המיידית, ואת האחראיות שלה כלפי האוכלוסיות המוחלשות. אם האוכלוסיות לא יוכנסו למתווה שיאושר בשבוע הבא בכנסת, כל תיקון ייקח זמן בשל הצורך לתהליך חקיקה חדש ואסור להשלים עם זה".