המסחר בבורסת תל אביב נסגר היום (רביעי) בירידות שערים, בהמשך לצניחות במדדי וול סטריט אמש. במקביל זינק שער הדולר מול השקל ב-0.7% במסחר הרציף ועבר את רף 3.87 השקלים לדולר - שיא של יותר משבע שנים.
בהמשך היום נסוג מעט הדולר ושערו היציג של המטבע האמריקאי נקבע על 3.8610 שקלים, עלייה של 0.42% בהשוואה לשער היציג אתמול. זהו השער היציג הגבוה ביותר מאז 13 במרץ 2020, אז נסגר השער היציג על 3.862 שקל.
עם סיום יום המסחר ירד מדד ת"א-35 ב-0.99% ומדד ת"א-125 ירד ב-1.15%. ירידות נרשמו גם במדדים הענפיים: מדד ת"א-נדל"ן ירד ב-1.88%, ות"א-טכנולוגיה ירד ב-1.7%.
הזינוק בדולר צפויה לפגוש את הישראלים בכמה אפיקים. ראשית צפויה התחזקות הדולר להעלות את מחירי הטיסות והחופשות בחו"ל ואת מחירי המוצרים המיובאים. בנוסף, המשך התחזקות הדולר צפויה לדחוף את בנק ישראל להעלות את הריבית אם ברצונו לעמוד ביעד האינפלציה. העלאה נוספת של הריבית צפויה לייקר עוד יותר את החזרי ההלוואות והמשכנתאות הצמודות לריבית בנק ישראל, שגם כך עלו מתחילת השנה.
בנוסף, התחזקות הדולר תייקר גם את מחירי הנפט והדלק - וצפויה לאתגר את מדיניות שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לספוג את העלייה במחירי הדלק באמצעות הפחתת נטל המס על חשבון אובדן הכנסות ממסים.
עמית טל מחדר העסקאות של בנק הפועלים: "חלחלה ההבנה שהריבית הדולרית תישאר כאן לאורך זמן. זאת בניגוד להערכות קודמות שבקרוב הפד יתחיל להוריד או לפחות יפסיק להעלות את הריבית"
"הסיבה המיידית להתחזקות הדולר מול השקל והמטבעות האחרים בעולם היא ההבנה של השווקים הפיננסיים שהריביות הדולריות בעולם ישארו גבוהות בתקופה הקרובה", מסביר עמית טל, מנהל מחלקת מסחר במטבעות בחדר המסחר של בנק הפועלים.
טל מסביר שבשווקים מבינים שהכיוון הוא סביבת ריבית גבוהה שכאן כדי להישאר, וכי התבדו ההערכות שהבנק המרכזי של ארה"ב (הפד) יתחיל להוריד או לפחות יפסיק להעלות את הריבית. כתוצאה מכך, "אנחנו לקראת תקופה של התחזקות הדולר מול מטבעות נוספים בעולם, גם מול היורו והליש"ט וגם מול השקל", הוא אומר.
האירועים הגלובליים של הימים האחרונים יושבים על רקע אירועים מקומיים שהשפיעו על השקל בשנה האחרונה. "אנחנו רואים המשך של תהליך ארוך שבו השקל היה זה שנחלש ופחות הדולר הוא שהתחזק. הסיבות לכך הן מבניות ומהותיות: קיטון חד עד כמעט הפסקת טוטאלית של זרימת הדולרים לישראל כתוצאה מירידה במספר האקזיטים וחולשה בהיי-טק, שמותרגמת לקיטון בזרימת ההשקעות הזרות לישראל.
"במקביל אנחנו רואים גופים זרים שהשקיעו בישראל, ללא קשר להיי-טק, ועומדים וממתינים לראות לאן הדברים בישראל יתפתחו. במיוחד לאור זה שבעוד כשבועיים צפויה הודעה של סוכנות הדירוג מודיס שתעסוק בדירוג האשראי של ישראל, והגופים הזרים ממתינים לה".
גורם שלישי שהשפיע על היחלשות השקל בתקופה שקדמה לאירועי הימים האחרונים הוא פעולות שבהן נקטו הגופים המוסדיים בישראל, קרי חברות הביטוח וקרנות הפנסיה. המוסדיים רגילים להשקיע בארה"ב ולהגן על עצמם מפני התחזקות השקל באמצעות רכישת שקלים, אך הפסיקו זאת בחודשים האחרונים וכעת רוצים להיות חשופים לעליית הדולר וליהנות ממנה.
"גופים זרים שהשקיעו בישראל ממתינים לראות לאן הדברים בארץ יתפתחו. במיוחד לאור זה שבעוד כשבועיים צפויה הודעה של סוכנות הדירוג מודיס שתעסוק בדירוג האשראי של ישראל"
"המוסדיים שהשקיעו במניות לחו"ל חששו לאורך השנים מהתחזקות השקל, כי זה מנטרל את הרווח שלהם ממניות", מסביר טל. "כעת הם קיבלו החלטה עסקית להקטין את גידור החשיפה המטבעית, כל אחד משיקוליו שלו: אולי מחשש מחולשה בשווקים בעולם או מרמות אינפליה וריביות גבוהות. אולי זה כי ישראל זה משר שדורש פרמיית סיכון עכשיו, דבר שלא נדרש בעבר".
לפי טל, הפערים בין הדולר לבין השקל הופכים גבוהים יותר ויותר ומגיעים כעת ל-1%-1.5% לטובת הדולר: "ככל שזה ימשיך ובישראל יתעכבו בהעלאת הריבית, הריצה לדולר צפויה להימשך".