ועדת הכספים אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שמאפשרת תקציב נוסף לשנת 2023 לצורך עמידה בצורכי המלחמה. נציגי הקואליציה בוועדה הפילו את כל ההסתייגויות שהוגשו, כולל זו שהציעה לסגור משרדי ממשלה שהוגדרו כמיותרים בעת הלחימה. בהצבעה לאישור הצעת החוק אושרה ההצעה ברוב של 8 מול 5 מתנגדים.
• סמוטריץ': אף שקל לסיוע במלחמה לא עוכב. הח"כים: זה שקר
• סערת תקציב המדינה המתוקן: נתניהו מול העובדות
• כל הבעיות בתקציב החדש שאישרה הממשלה | שאלות ותשובות
לפי הצעת חוק תקציב המדינה הנוסף לשנת 2023, סך ההוצאה לצורכי המלחמה בשנת 2023 הוא 28.9 מיליארד שקל – 17 מיליארד מתוכם להוצאות ביטחוניות וכ-8.9 מיליארד שקל להוצאות אזרחיות. 4.8 מיליארד שקל מהתקציב הם מה שמכונה "כספים קואליציוניים", לאחר ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' הורה על קיצוץ זעום של פחות ממיליארד שקל בהיקפם המקורי.
מימון הגידול מבוסס על תוספת תקציב של כ-25.9 מיליארד שקל והסטה מתקציבים אחרים בתוך התקציב של כ-3 מיליארד שקל.
לאישור ההצעה קדם דיון סוער ואיום בהתנגדות מצד מרכז הקואליציה בוועדה, ח"כ אליהו רביבו (הליכוד) - אך לאחר הפסקה של כשלוש שעות בדיוני הוועדה הודיע רביבו כי הוא חוזר בו "לבקשת תנועת הליכוד והעומד בראשה".
"לא אאפשר 3.7%"
בדיון שקיימה הוועדה בשעות הבוקר צעק רביבו על פקידי האוצר כי לא יאפשר להגדיל את יעד הגירעון ל-3.7%, ואיים להצביע נגד החוק שמאפשר את עדכון התקציב לשנה הנוכחית. רביבו טען כי הקיצוץ שהציג משרד האוצר לא גדול מספיק וח"כ אלי דלל (הליכוד) תמך בדברים: "הגיע הזמן שבאוצר יבינו שאנחנו חברי הכנסת לא חותמת גומי. אנחנו מפקחים על הממשלה ואנחנו דורשים לדעת תשובות לאן הולך הכסף ומדוע יש צורך בהגדלה של הגירעון".
"אני פונה מכאן לנציגי האוצר, ביצעתם חריש עמוק, עבדתם באמת לילות כימים", אמר רביבו. "אני מבקש שתסברו לי מה היחס בין אותו החריש שביצעתם לבין מה שהציג פה שר האוצר. פשוט. אנחנו לא פיונים, תסבירו. מה זה הכל במחשכים? אתם באמת מצפים שנצליח לדלות מאיזה דף סתום את הנתונים?".
חה"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) הזדעק וביקר את תקיפת הפקידים. "שר האוצר הוא לא תינוק שנשבה", אמרה ח"כ נעמה לזימי (העבודה), בעקבות תקיפת פקידי האוצר.
נציג משרד האוצר בדיון, סגן הממונה על אגם תקציבים איתי טמקין, אמר כי פקידי האוצר הביאו "חבילה מאוזנת" שנועדה לאפשר מימון של ההוצאות האזרחיות הכרוכות במלחמה ב-2023-2024. "שר האוצר, ההחלטה שהוא קיבל ואפשר להתווכח עליה אבל היא הצעה סבירה, היא להביא את 2023 לדיון בנפרד. גם ב-2023 חשבנו שאפשר להביא צעדים נרחבים יותר לצמצום ההוצאה", ציין.
טמקין אמד את הצמצום האפשרי בהוצאות שאפשר היה לבצע ב-3-4 מיליארד שקל. "המשמעות היא שחלק מההוצאות שחשבנו שאפשר לעצור אותן, כבר אי אפשר יהיה לעצור אותן ב-2024", הוסיף.
טמקין נשאל האם הכוונה היא לקיצוץ בכספים הקואליציוניים והשיב כי ההצעה היתה לקחת יותר מתקציבי המשרדים. נציגי האופוזיציה ניסו ללחוץ את טמקין להשיב האם הקיצוץ המוצע היה בכספים קואליציוניים. "אנחנו סברנו שיש משרדים שהקשר שלהם למלחמה פחות רלוונטי", השיב, "יש משרדים שכל התקציב שלהם מבוסס על אותה החלטת ממשלה (על הכספים הקואליציוניים - ל"ב), החליטו להשאיר להם".
רביבו ביקש מטמקין לפרט את רשימת המשרדים המדוברת. הח"כים הזדעקו והחלו לזרוק שמות של משרדי ממשלה מיותרים לדעתם כמשרד המורשת, משרד ירושלים והמשרד לשיתוף פעולה אזורי. לבסוף קטע יו"ר הוועדה משה גפני (יהדות התורה) את חילופי הדברים בלי לאפשר לטמקין להשיב.
"מחויב לבקשת הליכוד"
עם חידוש הדיון בוועדה בשעות אחר הצהריים אמר חה"כ אליהו רביבו (הליכוד) כי הוא מסיר את ההתנגדות הנחרצת שהציב רק שעות ספורות קודם לכן לאישור התקציב המתוקן ל-2023.
"אני חייב לומר למשרד האוצר באמצעות נציגיו כאן, כשלתם בשמירה על הקופה הציבורית", אמר רביבו. "אני מרגיש, ואיני היחיד כך כאן, שאתם פועלים במחשכים. מורחים את הוועדה ופועלים בניגוד לעמדה המקצועית המתבקשת של עצמכם.
"עם זאת אני מחויב למדינת ישראל, לקואליציה ולבקשת תנועת הליכוד והעומד בראשה. להגדיל את יעד הגירעון עד אינסוף זה לא ערכי. לאור לוחות הזמנים הצפופים וגודל השעה, אני עושה את החשבון עם עצמי ועם חבריי. כל הדגשים שלנו יבואו לקראת תקציב 2024. לא אאפשר בתפקידי זה בתיאום עם חבריי להיות חלק מתקציב שאינו מרוסן...".
"ולכן תצביעו בעד", התפרץ לדברים חה"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד). "זה מה שנקרא נלחמנו כמו אריות ונפלנו כמו זבובים".
"למדינה מגיע שר אוצר במשרה מלאה"
מוקדם יותר תקפו חברי האופוזיציה בדיון את הגעתו החפוזה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לדיון אתמול ללא זמן לשאלות.
"אחרי כל מה שאגף התקציבים אמר והראה לנו במצגת על החלשות כלכלת ישראל ולהוצאות המלחמה החריגות על 190 מיליארד שקלים, סמוטריץ׳ קרא לאירוע הזה 'משברון', שזה מראה על רמת הניתוק", אמר בליאק. "הוא היה מאוד לחוץ ומיהר לעזוב את הוועדה, ובהמשך היום למדנו למה הוא מיהר לעזוב: כי הוא הלך לטפל בפינוי המאחז הבלתי חוקי בהר חברון. וזה בדיוק מבטא את סדר העדיפויות העקום שהביא אותנו לאסון הזה. גם לאסון הביטחוני וגם למשבר הכלכלי, עוד לפני המלחמה. האיש הזה הוא לא ראוי להיות במקום הזה. מדינת ישראל ראויה לשר אוצר יותר טוב, יותר אחראי ופחות מנותק".
הח"כים טענו כי "למדינת ישראל מגיע שר אוצר במשרה מלאה".
לזימי טענה כי ועדת הכספים הפכה לדבריה ל"פרוקסי" של הממשלה ולא עושה את עבודת הפיקוח שלה. הדברים התפתחו לחילופי האשמות בין לזימי וח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה).
"אתה שהשוות חיילי מילואים מהקהילה הגאה לחמאס, אתה מדבר?" - עימות בוועדת הכספים בין ח"כ נעמה לזימי לח"כ יצחק פינדרוס: "היא לא סותמת את הפה"@naamalazimi @yhadut_hatora pic.twitter.com/sfRQXMGacJ