ההוצאות התקציביות הכרוכות בניהול הלחימה ובסיוע למשק לשרוד את תקופת אי הוודאות הכרוכה במלחמה הן אדירות. במשרד האוצר כבר מתמודדים עם ביקורת אדירה לפיה התוכנית הכלכלית שהציג לא עושה מספיק כדי לסייע משק לשרוד את התקופה הקשה.
לאחר התפטרותה של גלית דיסטל-אטבריאן מתפקיד שרת ההסברה החליטה הממשלה לסגור את המשרד שלא מילא את תפקידו, ולהעביר את 20 מיליון השקלים שנותרו בתקציבו לשיקום עוטף עזה. עוד קודם לכן הבטיח שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שתקציבי הממשלה הקיימים יוסטו והבהיר שתקציב 2024 יצטרך להיכתב מחדש.
החלטנו לסייע לסמוטריץ' ולהציג לו לו ולפקידי האוצר רשימה מסודרת של המשרדים המיותרים והמנופחים ביותר, מהם אפשר להתחיל לקחת תקציבים שיסייעו לתמוך בלחימה, במפוני יישובי עוטף עזה וגבול הלבנון וגם במשק - וכל זה עוד לפני הסטת הכספים הקואליציוניים.
סמוטריץ' אמר שכל התקציבים הממשלתיים יופנו כעת למלחמה אך בפועל זה עדיין לא קורה: 404 מיליון שקל בכספים קואליציוניים ניתנו לחטיבה להתיישבות, 281 מיליון שקלים הוזרמו לחיזוק הזהות היהודית, 98 מיליון שקל לפעילות תרבות חרדית ו-21 מיליון שקל לגופים שמסייעים לתלמידי ישיבות לא להתגייס.
סכומי הכסף ומספרי התקנים ברשימת המשרדים לקוחים כולם מתוך הצעת התקציב לשנים 2023-2024 שהגיש משרד האוצר לכנסת במרץ האחרון, והם מסתכמים בכ-1.5 מיליארד שקל בסך הכל. פקידי האוצר מכירים היטב את המספרים, ומעודכנים עוד יותר בשינויים ובהסטות שנעשו בהם. רבים מהמשרדים הם תוצאה של פירוק והלחמה של גופים שבעבר ישבו וטופלו במשרדי ממשלה קודמים, באופן שנראה כאילו נועד לספק סידור עבודה לחברי הקואליציה תוך יצירת הוצאות מיותרות. (ותודה ל-SimiSpolter על הרעיון).
פיתוח הנגב, הגליל והחוסן הלאומי
השר: יצחק וסרלאוף (עוצמה יהודית)
תקציב ל-2023: 303 מיליון שקל
תקציב ל-2024: 204 מיליון שקל
תקנים: 66
המשרד לפיתוח הנגב הגליל והחוסן הלאומי הוא גלגול של משרד הנגב והגליל שהוקם ב-2005 ושבהמשך שונה שמו למשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל. עם הקמת הממשלה הנוכחית והעברת המשרד לאחריות מפלגת עוצמה יהודית של איתמר בן גביר הוחלט להוסיף לשמו את המילים "חוסן לאומי", באופן דומה לשינוי שם המשרד של בן גביר עצמו מהמשרד לביטחון פנים למשרד לביטחון לאומי.
עוד קודם חלש המשרד על הרשות לפיתוח הנגב והרשות לפיתוח הגליל, ועם שינוי שמו נוספו לו גם האחריות על פעילויות למען אזרחים ותיקים, רשות הצעירים והרשות לתכנון פיתוח החקלאות, ההתיישבות והכפר - מה שעלול ליצור בלבול קל עם משרד החקלאות שבראשו עומד השר אבי דיכטר ועם משרד ההתיישבות שבראשו עומדת אורית סטרוק.
לפי הצעת התקציב, יעדי המשרד כוללים קידום מנועי צמיחה ופרויקטים מחוללי שינוי, הגדלת הצמיחה הכלכלית, חיזוק החוסן החברתי והקהילתי, צמצום פערי הזדמנויות בין תושבי הנגב והגליל למרכז הארץ ושיפור איכות החיים עבור תושבי הנגב והגליל. למטרות יפות וראויות אלו נוספו סמכות על ערים מעורבות, "אך מבלי לגרוע מסמכויות הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית במשרד לשוויון חברתי" של השר עמיחי שקלי - מה שמעלה ניחוח של סמכות נטולת סמכות. בנוסף ניתנו למשרד "סמכויות" על התיישבות בלתי מוסדרת ביהודה ושומרון וכן אזורים בעלי שיעור מסתננים גבוה כהגדרתם בחוק למניעת מסתננים.
שורת השינויים והעברת הסמכויות, שמעלות חשש לכפילות עם משרדי ממשלה אחרים, יצרו משרד מנופח שבראשו עומד שר שתרומתו ל"חוסן הלאומי" מתחילת הלחימה עומדת בסימן שאלה וזכתה לביקורת ציבורית רבה.
משרדי השוויון החברתי והתפוצות
השר: בראש שני המשרדים עומד עמיחי שיקלי (הליכוד)
תקציב ל-2023: 160 מיליון שקל למשרד לשוויון חברתי, 56 מיליון שקל למשרד התפוצות
תקציב ל-2024: 140 מיליון שקל למשרד לשוויון חברתי, 38 מיליון שקל למשרד התפוצות
סך הכל תקנים: 62
המשרד לשוויון חברתי הוא משרד מטה במשרד ראש הממשלה שמורכב מהרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית, היחידה לקידום אוכלוסיית הלהט"ב והאגף לפיתוח כלכלי חברתי בחברה. המשרד חלש בעבר גם על הרשות לקידום מעמד האישה, אך זו הוצאה ממנו כדי ליצור את המשרד לקידום מעמד האישה עבור השרה מאי גולן. עיקר תקציב המשרד לשוויון חברתי מועבר לפרויקטים ומיזמים שונים - רבים מהם גם חשובים וראויים - אך אפשר לתהות אם התקציב לא היה מנוהל ביעילות רבה יותר כמטה בתוך משרד ראש הממשלה כבעבר, במקום להוות סידור עבודה לשיקלי תוך בזבוז תקציב על לשכה ועובדים.
משרדו השני של שיקלי - משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות - צנוע יותר והוא למעשה משרד התפוצות הוותיק שבממשלה הנוכחית קיבל לאחריותו את היחידה למאבק בדה לגיטימציה (BDS), שישבה קודם לכן במשרד החוץ ובעבר במשרד לנושאים אסטרטגיים. לפי מסמך הצעת התקציב, תחת הובלתו של שיקלי הפעילות בתחום האנטישמיות והמאבק ב-BDS אמורים היו "לעבור מתפיסת הגנה והכלה לתפיסת התקפה".
כנראה שהמעבר הזה הוא שעמד בבסיס התבטאויות שנויות במחלוקת של שיקלי שהפכו אותו לגורם לא אהוד במיוחד בקרב חלק מיהדות התפוצות. עם התבטאויות אלו נמנות לפי דיווחים ריב עם חברי קונגרס יהודים מהמפלגה הדמוקרטית; כינוי הארגון היהודי האמריקאי ג'יי סטריט ארגון עוין, דבר שאף זיכה אותו בנזיפה מבכיר בממשל האמריקאי; והצטרפות למתקפות על איל ההון היהודי ג'ורג' סורוס, ששמו עומד זה שנים במרכז תיאוריות קונספירציה של הימין הקיצוני בארה"ב.
התיישבות ומשימות לאומיות
השרה: אורית סטרוק (הציונות הדתית)
תקציב ל-2023: 134 מיליון שקל
תקציב ל-2024: 134 מיליון שקל
תקנים: 44
משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות של אורית סטרוק מטפל בחטיבה להתיישבות ומספק מענה לכ-500 יישובים כפריים בנגב, בגליל, בגולן וביהודה ושומרון. בנוסף הוא אחראי על גרעיני ההתיישבות שפועלים ברחבי כל הארץ, בדגש על יישובים עירוניים בפריפריה ובפריפריה החברתית, ואחראי גם לפעילות המכינות הקדם צבאיות יחד עם משרד הביטחון. עם הקמת הממשלה הנוכחית קיבל המשרד את האחריות על המנהלת לזהות יהודית מהמשרד לשירותי דת.
מהתיאור קל לראות כי יש חפיפה בין חלק ממשימות המשרד של סטרוק ואלו של והמשרד לפיתוח הנגב והגליל. בניסיון ליצוק תוכן למשרד הועברו אליו סמכויות שטופלו קודם לכן במשך שנים במשרדים קודמים. מאז כינון הממשלה הושמעה נגד המשרד והשרה העומדת בראשו ביקורת לפיה בפועל המשרד מקדם בעיקר ההתיישבות ביהודה ושומרון ופעילות של גרעינים תורניים בערים חילוניות. בתקופה זו, שבה עמותות רבות מתגייסות לסייע למפונים, נראה שאפשר היה ליצוק למונח משרד המשימות הלאומיות משמעות נוספת. בינתיים זה לא קרה.
משרד המורשת
השר: עמיחי אליהו (עוצמה יהודית)
תקציב ל-2023: 74 מיליון שקל
תקציב ל-2024: 73 מיליון שקל
תקנים: 39.5
אפשר לתהות למה צריך משרד ממשלתי שלם לענייני ירושלים, אבל בממשלה הנוכחית החליטו שזה לא מספיק ופיצלו אותו לשניים: משרד ירושלים ומסורת ישראל של מאיר פרוש, ומשרד המורשת של עמיחי אליהו, שתקציבו גבוה כמעט פי שלושה.
לפי מסמך הצעת התקציב, משרד המורשת של אליהו אחראי לטיפוח והנחלת המורשת היהודית והטיפול בעתיקות. אחריות המשרד כוללת תוכנית פעולה בתחום המורשת הלאומית, ביצוע פעולות לשיקום והעצמת תשתיות מורשת לאומית, שמירה על המגוון הביולוגי של ארץ ישראל ועוד שורה של הגדרות שמשמעותן בקצרה היא עבודה עם רשות העתיקות והגנים הלאומיים. בניסיון לצקת תוכן למשרד המיותר העבירו אליו את האחריות על שימור אתרי התיישבות ומורשת עדות ישראל ממשרד התרבות והספורט, שהוא בעצמו פוצל לפני מספר שנים לא רב כל כך ממשרד החינוך.
המילים שהכניסו פקידי האוצר להצעת התקציב אומרות הכל: "לאור פיצול משרד ירושלים ומורשת והקמת שני משרדים כמות תקני האדם גדלה באופן משמעותי. 34 תקני כח אדם מהתקנים החדשים הינם עבור לשכות השרים והמנכ"לים החדשים, בהתאם להוראת נציבות המדינה".
משרד המודיעין
השרה: גילה גמליאל (הליכוד)
תקציב ל-2023: 26 מיליון שקל
תקציב ל-2024: 25 מיליון שקל
תקנים: 30
לפי מסמך הצעת התקציב משרד המודיעין של השרה גילה גמליאל מטפל בנושאים הקשורים לגופי המודיעין השונים הכפופים למשרד ראש הממשלה. הוא נועד לשרת תהליכי תכנון וקבלת החלטות אסטרטגיים המתקיימים בכל משרדי הממשלה תוך חיבור בין הביטחוני לאזרחי. על רקע הכשל המודיעני החמור שאפשר את אסון 7 באוקטובר ראוי לתהות אם המשרד בכלל מצדיק את התקציב וריבוי התקנים הכלולים בו. ודאי בהתחשב בכך שמשרד ראש הממשלה כבר מתקצב את המטה לביטחון לאומי (המל"ל).
משרד ירושלים ומסורת ישראל
השר: מאיר פרוש (יהדות התורה)
תקציב ל-2023: 26 מיליון שקל
תקציב ל-2024: 25 מיליון שקל
תקנים: 30
משרד ירושלים אמנם כבר לא אחראי למורשת אבל עדיין חולש על תחום מסורת ישראל. המשרד שבראשו עומד מאיר פרוש אחראי על ניהול ויישום החלטות הממשלה שעניינן פיתוח כלכלי, קידום צמיחתה ושגשוגה של בירת ישראל וצמצום הפערים החברתיים והכלכליים בין חלקיה. השאלה למה הממשלה מחזיקה משרד שלם שנועד לתמוך בעיר שיש לה ראש עירייה ונציגים נבחרים תמיד היתה נכונה, ובתקופה של צורך באיתור תקציבים רלוונטית מתמיד.
החלק של מסורת ישראל בשם המשרד מסמיכה אותו, לפי מסמך הצעת התקציב, "לטפל בחיזוק וביצור מסורת ישראל ובכלל זה חיזוק התודעה והחיבור האישי והקולקטיבי לחגי ישראל ולתנ"ך", שנראים כמטרות שקרובות בעיקר לליבן של המפלגות החרדיות. בנוסף הופקד המשרד על האחריות לאירועי הילולת ל"ג בעומר במירון וליישום המלצות ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון. האם זה מצדיק תקציב של כ-50 מיליון שקל בשנתיים ואת התקנים המיותרים למנכ"לים ולשכות שרים? בספק.
המשרד לשיתוף פעולה אזורי
השר: דודי אמסלם (הליכוד)
תקציב ל-2023: 22 מיליון שקל
תקציב ל-2024: 21 מיליון שקל
תקנים: 32
על הנייר פועל המשרד לשיתוף פעולה אזורי לקידום שיתוף הפעולה עם מדינות ערביות ומוסלמיות, מדינות במזרח אגן הים התיכון ועם הרשות הפלסטינית. המשרד הוקם לראשונה ב-1999 כדי להעניק תפקיד לשמעון פרס המנוח בממשלת אהוד ברק, וכבר אז הועלו ספקות בצורך בו לאור חפיפה עם משרד החוץ. המשרד פורק בהמשך אך הועלה מהאוב ב-2009 עם חזרתו של נתניהו לראשות הממשלה והצורך לחלק משרדים לחברי הקואליציה. כיום משמש המשרד כמרחב הפעולה של דודי אמסלם, שכבר הצהיר שהוא לא רואה בעיה פסול במינוי החברים שלו לתפקידי דירקטורים בחברות הממשלתיות.
סקירת הפרסומים באתר המשרד מציירת תמונה של חפיפה ודריכה על אצבעות שורה של משרדי ממשלה אחרים, ממשרד החוץ, דרך משרד המדע ועד למשרד לחיזוק הנגב והגליל - ככל הנראה שריד מהתקופה ששני המשרדים פעלו במשותף. במשרד מתגאים בכך שמאז לחתימת הסכמי אברהם פעילות המשרד הלכה והתרחבה - אך קשה שלא להמשיך ולתהות אם לא מדובר בכפילות מיותרת עם משרד החוץ שכל תפקידה לספק טייטל נוצץ וסידור עבודה במחיר הקופה הציבורית.