"נתונים עדכניים להיום: יש 14% אבטלה באילת לעומת 3.4% לפני המלחמה, 3,500 מובטלים בעיר", הזהיר היום (שלישי) ראש עיריית אילת אלי לנקרי בדיון בווועדת הכספים בנושא בחינת מתווה סיוע ייחודי לעיר אילת עקב מצב הלחימה. "אם לא נטפל בזה, בסוף דצמבר יהיו 75% אבטלה כמו בקורונה. כל יום הנתון עולה ב-3%", הוסיף.
• באר שבע בפנים - אילת בחוץ: היישובים שזכו לפיצויים מוגדלים
• 6 שבועות למלחמה: איפה הישראלים חזרו לקנות - ואיפה לא
• פנייה לשרים: "הקפיאו את הארנונה - כדי להקל על העסקים"
• ההסלמה נמשכת: צבא ארה"ב יירט מל"טים רבים ששוגרו מתימן
"אנחנו במצב שבתי המלון עוד מלאים. תארו לכם שהם נסגרים - והם יסגרו, כאשר בסוף דצמבר כל המפונים יעזבו. עדיין אילת מאוימת, בלי תיירים. הלוואי והתיירים יחזרו מהר, לא תצטרכו לשלם כלום, אבל בואו ננסה למנוע זאת. כעיר אנחנו עושים הכל, אנחנו צריכים מתווה פיצוי מותאם, המתווה הכללי מותאם לכלל הארץ, שם העסקים חוזרים לעבוד, אצלנו זה הפוך".
לנקרי הוסיף כי בעוד שההמשק הישראלי מתחיל להתאושש, המצב בעיר הדרומית נותר מאחור: "לשמחתי יש יציאה מהקיפאון במדינת ישראל, אבל באילת המצב הולך ומדרדר, תראו את הנתונים מאוד ברור. כל אילת נשענת על תיירות, 80% מהעסקים. ועכשיו כמעט 60% מהעסקים סגורים, הפדיונות ירדו בכמעט 60% לעומת כ-19% בשאר המדינה בשבועות הראשונים של נובמבר".
נתוני רכישות כרטיסי האשראי שפרסמה השבוע שבא בתום שישה שבועות למלחמה ממחישים את חומרת הפגיעה בעסקים באילת בהשוואה לערים אחרות בארץ שתושביהן לא פונו. לפי שבא, היקף הירידה בהוצאות בכרטיסי אשראי עמד על כ-40% מהממוצע השנתי לפני המלחמה. זאת בשעה שבמרבית הערים בדרום ובצפון, ההוצאות חזרו כמעט לרמתן הממוצעת טרום המלחמה.
"הסיבה לכך היא שלמרות שהתפוסה במלונות ובחדרי האירוח מאוד גבוהה - הציבור שנמצא בהם הם מפונים ולא תיירים-נופשים שבמסגרת חופשתם מבצעים הוצאות של שופינג, אטרקציות ופנאי, מסעדות ובתי קפה", הסבירה טלי הולנברג, סמנכ"לית שיווק, פיתוח עסקי ומכירות של שבא.
"לקחנו על עצמנו משימה לאומית"
לנקרי התייחס גם להשפעה של קליטת חלק ממפוני יישובי עוטף עזה בעיר: "אני גאה שלקחנו על עצמנו משימה לאומית של אירוח המפונים, שבשבועיים הראשונים פעלנו לבד, בלי לשאול שאלה", אמר. "מספר התלמידים בעיר הוכפל ויותר מכך. קיבלנו 15 אלף ילדים על 12 אלף קיימים, הקמנו 9 בתי ספר, 25 גני ילדים. חלקכם ביקר. הקמנו 32 מוקדים לסיוע נפשי, 3 מרפאות חדשות.
"אנחנו העורף החזק והאיתן של מדינת ישראל, זה הוכח. אילת חזקה זה אינטרס לאומי מובהק, זה אינטרס של מדינת ישראל. לא הבינו את זה, מחלישים את אילת כל יום, נותנים לה לדמם. אמרתי שהמצב ילך וידרדר וזה בדיוק מה שקורה בכל מדד ופרמטר. בכל מדד של עסקים".
נתוני מצגת שהעביר לנקרי לחברי ועדת הכספים הראו כי כ-50% מהעסקים בעיר מעידים על ירידה של יותר מ-75% בהכנסות ועוד כ-26% מעידים על קיצוץ ההכנסות בחצי, נכון ל-20 בנובמבר. בנוסף, 50% מהעסקים מתקשים מאד לעמוד בהתחייבויות ועוד כ-10% לא עומדים בהן כלל.
מתווה הפיצויים שגיבש משרד האוצר ואושר בכנסת הכליל את אילת כחלק מ"שאר הארץ" ולא כחלק מיישובי האזור המיוחד הזכאים לפיצוי מוגבר. כעת דורש לנקרי כי יוחל על אילת "מתווה הפיצויים המורחב, בדומה לערים ייחודיות אחרות וזאת לאור הנזק הכלכלי המתמשך החזוי לכלכלת העיר, עסקיה ותושביה". בנוסף הוא דורש כי תוכן תוכנית לעידוד התיירות ולחילוצה של אילת מהמשבר.
הכדור עובר למשרד האוצר
בתום הדיון יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה) קרא למשרד האוצר להציג בתוך ארבעה ימים את עמדתם לעניין מתווה ייחודי לסיוע לעסקים בעיר אילת: "מראש העיר אני מבקש שתסכמו את הדברים ותגישו לנו את הצרכים המדויקים. דנו הרבה מאוד זמן במתווה הפיצויים לעסקים, אמרנו במקביל שאילת במצב שונה, ואנחנו צריכים מתווה אחר לאילת, אחרת אילת תקרוס.
"אני פונה למשרד האוצר, תדעו, אתם הולכים לפגוש אותי בכמה אירועים, הראשון התקציב לשנת 2023, אתם תבואו ותבקשו שאתמוך ושאבקש שהחברים יצביעו בעד ואני רוצה להצביע בעד. הפגישה השנייה זה תקנות המתווה לנובמבר, ולאחר מכן תקציב 2024. אני מבקש לדעת כעת מה המעמד של אילת, אנחנו צריכים להגיע למתווה בו ניתן להחזיק את העסקים, המתווה הרגיל לא פותר את הבעיה".