התאחדות התעשיינים מבקשת מהממשלה לחלק מענקי תמרוץ לתושבי קו העימות שפונו מבתיהם, וזאת במטרה לדרבן אותם לחזור למקומות העבודה, שרבים מהם נותרו מיותמים. בהתאחדות מוטרדים מהמחסור בידיים עובדות בעסקים ביישובי עוטף עזה ובגבול הלבנון בעקבות פינוי התושבים, ומפצירים בממשלה להכניס את היד לכיס.
• "אם למילואימניקים אין פרנסה, הפסדנו במלחמה"
• האם אפשר להכריח עובד לצאת לחל"ת? שאלות ותשובות
• בגלל המלחמה: 70% מהמפעלים מדווחים על מחסור בעובדים
• "יותר מבקורונה": תוכנית האוצר לשכר החירום
• בכירים בקואליציה ונציגי המגזר העסקי מזהירים מקריסת המשק
הצעת ההתאחדות מבקשת מהמדינה לתמרץ את העובדים במענקים בגובה 3,000 שקל בחודש עבור העסקה בשיעור של 75% משרה. עבודה בשיעור משרה מכך יזכה אותם לפי במענק בגובה 5,000 שקל. המענק יינתן לעובדים המשתכרים עד 20 אלף שקל ברוטו בחודש.
"חלקים ניכרים מאוכלוסיית העוטף פונו מבתיהם בפיזור אקראי ואוכלסו במקומות הרחוקים משמעותית מהמפעלים ומקומות העבודה", כתב נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר בפנייתו לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ולשר הכלכלה ניר ברקת. "בנוסף עובדים רבים חוששים לעשות את הדרך למקום העבודה באזורי העימות ולכן נשארים בביתם. כתוצאה מכך נוצר מחסור חמור בעובדים במפעלים החיוניים בעוטף ובקו העימות בצפון".
בהתאחדות מעריכים כי 40 אלף איש מועסקים במפעלים ובעסקים ביישובי קו העימות שפונו. לפי ההערכות, המענק ידרבן כ-40%-50% מהעובדים לחזור ולהגיע למקומות העבודה. לפי חישובי ההתאחדות, במצב שבו 100% מהעובדים יבחרו לחזור להגיע לעבודה, עלות התוכנית תסתכם בכ-100 מיליון שקל בחודש.
"המצב הקיים, בו רבים מהעובדים באזורי העימות פונו למגורים מרוחקים בבתי מלון ונהנים (ובצדק רב) מתמיכת המדינה בגין הפסדי שכר עבודה, מהווה תמריץ שלילי לתעסוקה", מוסיף תומר. לדבריו, מצב זה מונע פעילות תקינה מהעסקים באזורי העימות.
בהתאחדות אומרים כי הפנייה לממשלה באה בעקבות קולות שעלו מהשטח, ממעסיקים ועובדים ביישובי קו העימות שמבקשים לחזור לעבודה. חלק מתושבי העוטף שפונו וכעת מבקשים לחזור למקומות העבודה שלהם מצאו דיור חלופי ביישובים שכנים, לעתים בדירות משותפות. קיימים גם מפעלים שפנו מיוזמתם למושבים כדי למצוא פתרונות דיור לעובדיהם.
במקביל לתמריץ החזרה לעבודה מבקשת התאחדות התעשיינים להרשות למעסיקים למצוא מגורים חלופיים בקרבת מקום העבודה עבור עובדים המעוניינים בכך. לפי ההצעה, המעסיקים יממנו את פתרונות המגורים ויקבלו על כך פיצוי ישיר מהמדינה. במקביל מוצע כי המדינה תשפה את המעסיקים עבור עלויות ההסעה העודפות בתקופת הלחימה. הוצאות אלו עבור לינה והסעות הן מעבר לאותם 100 מיליון השקלים שבהן נאמדת עלות מענקי התמרוץ.
לפי ההתאחדות, יותר מ-1,000 פניות שהגיעו לחדר המצב שהיא מפעילה מתחילת המלחמה נוגעות בשאלת המחסור בעובדים. סקר שנערך בקרב המפעלים העלה שכ-70% מהם סובלים ממחסור בעובדים. עד כה היעדר העובדים לא בא לביטוי במחסור במוצרים במדפי החנויות, אך בהתאחדות אומרים כי מדובר רק בעניין של זמן.
בהתייחס לשאלות העלויות מזכירים בהתאחדות התעשיינים כי שר האוצר הבטיח כי תהיה "יד רחבה" בפיצוי על נזקי המלחמה ודרבון המשק לחזור לעבודה. אנשי האוצר חזרו בשבוע האחרון במספר ההזדמנויות על האמירה לפיה "לקום בבוקר וללכת לעבודה זה חלק מהמאמץ המלחמתי", כדברי ראש אגף תקציבים יוגב גורדס - ונראה כי המעסיקים שמעו ומבקשים מהמדינה לגבות את ההצהרות בכסף.
מתווה הפיצויים לעסקים שהציג משרד האוצר בשבוע שעבר התקבל בקרירות בידי המעסיקים. לדברי שר הכלכלה ברקת, מתווה הפיצויים החלופי שגיבש - ושמציע פיצויים גבוהים יותר - זכה לאימוץ נרחב בהרבה. הצעתו של ברקת אף כולל השתתפות של המדינה בתשלום שכר לעובדים שיוצעו לחל"ת (חופשה ללא תשלום) - וכן מציעה לאפשר למעסיקים להעביר את העובדים למתכונת של העסקה גמישה לפי הדרישות בפועל, הצעה שאף זכתה לתמיכת ההסתדרות.
הגורמים השונים במגזר העסקי לוחצים על הממשלה לעמוד מאחורי הצהרות שר האוצר, לסייע להחזיר את המשק לפעילות תקינה ולהשתתף בהוצאותיהם. אף שמציאות הלחימה שונה מאד מזו של משבר הקורונה, יש כבר מי שמוצאים דמיון בין הדרישות הנוכחיות לאלו שהושמעו במשבר ההוא. בניגוד לסביבת הריבית האפסית ששררה אז ותנאי המשבר הגלובלי שעודדו ממשלות ליטול חובות כדי להשקיע בעידוד המשק, כיום מדובר במשבר מקומי בתנאי ריבית גבוהים, שהופכים כל הוצאה וחוב שתגייס המדינה ליקרים הרבה יותר.