במשרד האוצר לא יודעים להסביר את התחזקות השקל בחודשיים האחרונים על רקע המלחמה, כך עולה מניתוח שפרסם היום (שלישי) אגף הכלכלן הראשי תחת הכותרת "קיומו של ייסוף לא מוסבר בשקל במהלך מלחמת חרבות הברזל". מתחילת המלחמה ב-7 באוקטובר התחזק השקל המקומי ב-4.5% מול הדולר האמריקאי.
לפי עיקרי הניתוח, עם פרוץ המלחמה נרשמה עלייה חדה בפרמיית הסיכון של המשק ושער החליפין של השקל פוחת בחדות. בתחילת חודש נובמבר חלה תפנית, והחלה מגמת התחזקות משמעותית של השקל בעוד שפרמיית הסיכון של המשק נותרה גבוהה.
לפי האגף, ניתוח הגורמים המשפיעים על התפתחות שער החליפים בטווח הקצר מלמד כי עליית פרמיית הסיכון של המשק מסבירה באופן מלא את הפיחות בשקל בפרוץ המלחמה. אלא שלפי הניתוח, התחזקות השקל בחודשיים האחרונים אינה מוסברת בשינויים בפרמיית הסיכון, שנותרה גבוהה, ומוסברת באופן חלקי בלבד על ידי התפתחויות גלובליות שונות.
באגף מציינים גם כי ההתחזקות בשקל סילקה את מגמת היחלשות השקל ששררה בשלושת הרבעונים הראשונים של 2023. היחלשות זו הגיעה על רקע קידום המהפכה המשפטית המשפטית בידי הממשלה והמחאה הציבורית שעוררה.
ניתוח האגף מציין כי נכון ל-26 בינואר עמד שער השקל מול הדולר על רמה של 3.71 שקלים - גבוה מהשער הצפוי של 3.42 על בסיס הגורמים הגלובליים ונמוך מהשער הצפוי של 3.88 המביא בחשבון גם את פרמיית הסיכון של המשק.
באוצר מתייחסים גם לתוכנית מכירת המט"ח בסך של עד 30 מיליארד דולר שעליה הכריז בנק ישראל בחודש אוקטובר. במסגרת התוכנית מכר בנק ישראל 8.6 מיליארד דולר באוקטובר אך בנובמבר ירד הסכום ל-300 מיליון דולר בלבד ובדצמבר הופסקו המכירות כליל.
מכאן גוזרים כלכלני האגף כי ההתחזקות העזה בשער השקל ייתרה את התערבות בנק ישראל ותוכנית מכירות המט"ח אינה הגורם לה. באגף מציינים כי "על פי הסבר אפשרי אחר, עצם ההכרזה לגבי השקת תוכנית מכירת המט"ח היא שפעלה לייסוף בשע"ח אך קשה להניח שלהכרזה השפעה כה מתמשכת ומתעצמת על שער החליפין".
בשורה התחתונה מציינים חוקרי הכלכלן הראשי כי "ניתן לסכם כי בחודש האחרון יוסף השקל מעבר לגורמי היסוד המסבירים את התפתחות שע"ח בטווח הקצר וכי ייסוף זה מקזז את הפיחות העודף שנאמד בשער השקל במהלך השנה החולפת".