ממשלת ישראל השקיעה 24.7 מיליארד שקל מקופת המדינה בניהול המלחמה בשנת 2023. סכום זה מתחלק בין 17 מיליארד שקל בהוצאות ביטחוניות שכוללות תשלום ימי מילואים, חימוש והצטיידות, ובין 7.7 מיליארד בהוצאות אזרחיות, שהן כל היתר: סיוע לנפגעי המלחמה והמפונים מעוטף עזה וגבול לבנון ושיכונם, מציאת מסגרות חינוך חלופיות עבור ילדיהם, תשלום קצבאות, עידוד תעסוקה ומימון מינהלת תקומה.
מדי יום מוציאה המדינה כ-40 מיליון שקל על שיכון 135 אלף התושבים שפונו בהוראת הרשויות מבתיהם בעוטף עזה ובגבול הצפון. בחודשים אוקטובר ונובמבר לבדם הסתכמה ההוצאה הזו בכ-2.3 מיליארד שקל. לפי נתוני ביטוח לאומי, נכון ל-10 בדצמבר שולמו כ-800 מיליון שקל במענקי אכלוס לעוד 111 אלף איש תושבים שהתפנו מרצון.
לצד הטיפול במפונים ועידוד התעסוקה, אותם כספים שהוקצו להוצאות האזרחיות מממנים גם את תגבור מערכי הביטחון האזרחיים, ובכלל זה משטרת ישראל, כיתות הכוננות המקומיות והצטיידות הרשויות המקומיות.
בבנק ישראל מעריכים כי העלות הכוללת של הוצאות המלחמה לשנים 2025-2023 תסתכם ב-215 מיליארד שקל, להם יש להוסיף עוד כ-40 מיליארד שקל באובדן הכנסות ממיסים. כדי לממן את כל ההוצאות האדירות הכרוכות במלחמה מדינת ישראל נדרשת להגדיל את הגירעון, שהוא במילים פשוטות האוברדראפט שלה: הפער בין ההוצאות להכנסות, שנמדד באחוזים מתוך התוצר.
כעת, בשעה שהממשלה מקדמת תקציב מעודכן ל-2024 שיותאם לצורכי המלחמה, השאלות על הוצאות שהן פחות נחוצות בתקופה כזו הופכות לבוערות במיוחד. בינתיים, ב-100 הימים שכבר חלפו מתחילת המלחמה האוברדראפט של ישראל הלך ותפח.
מה עלות הנזקים מהמלחמה?
הנזק העיקרי במלחמה הוא בנפגעי גוף ונפש, שהטיפול בהם ממומן מקופת הביטוח הלאומי. ב-100 הימים הראשונים למלחמה העביר הביטוח הלאומי כ-930 מיליון שקל לטיפול בנפגעי איבה וטרור. לצד זה מפצה מדינת ישראל את אזרחיה ועסקיה גם על נזק ישיר שנגרם לרכוש והנכסים שלהם, וגם על נזק עקיף שנגרם מאובדן פעילות עסקית. נכון ל-11 בינואר העבירה רשות המסים 725 מיליון כפיצויי על תביעות שהוגשו בגין נזק ישיר, להוציא פיצויים על נזק מסוג זה ביישובי עוטף עזה. כ-71% מהתביעות שהוגשו כבר טופלו ונסגרו.
ברשות המסים מעריכים כי עלות הפיצויים ביישובי עוטף עזה תגיע לכ-400 מיליון שקל. מצב המלחמה בגבול לבנון מונע בשלב זה מעובדי הרשות לאמוד את היקף הנזקים ביישובים באזור, וגם מספר התביעות שהוגש שם עדיין נמוך ונכון ל-11 בינואר עמד על 860 תביעות. ברשות מעריכים כי היקף התביעות באזור הצפון יטפס לכ-7,000 ואומדים את עלות הנזק בכ-250 מיליון שקל.
ההוצאה הגדולה היא על פיצוי עסקים עבור הנזק העקיף שנגרם כתוצאה מאובדן פעילות כלכלית. ברשות המסים מציינים כי לרבות מתביעות הנזק הישיר שהגישו עסקים מתלוות גם תביעה על הנזק העקיף שהוסב להם. הפיצויים על נזק זה משולמים במסגרת שלושה מתווי פיצויים שונים לפי מיקום העסקים או בעליהם: פיצויים מלאים על נזק עקיף ביישובי הספר בעוטף עזה או גבול לבנון, מתווה ליישובים שהוגדרו כחלק מאזור מיוחד ומתווה פיצויים לעסקים בכל הארץ.
עד ליום ה-100 למלחמה שילמה רשות המיסים פיצויים (מלאים, חלקיים או במקדמות) על נזק עקיף בהיקף של כ-5 מיליארד שקל לכ-211 בתי עסק ודחתה 9,200 תביעות מתוך 235 אלף התביעות שהוגשו אליה. עוד כ-15 אלף תביעות עדיין מתבררות. במקביל, עתידם של מתווי הפיצויים לעסקים ביישובים שאינם יישובי ספר לא לגמרי ברור ובאוצר שוקלים לעצור אותם.
העסקים מתנסים בשגרה חדשה
הפיצויים על נזק עקיף נועדו לפצות את העסקים על הירידה בפעילות הכלכלית ובהכנסות בגלל המלחמה. באוצר אומרים כי הנתונים מראים כי המשק חוזר בהדרגה לשגרה ולכן אין יותר צורך בפיצוי. הנתונים מראים כי גם אם המשק עוד לא חזר לשגרה הוא בהחלט מתחיל לפתח סוג של שגרת מלחמה ושחלק מענפי המשק אכן התאוששו יותר מאחרים. ועדיין, שיעור לא מבוטל של עסקים עדיין מדווחים על פגיעה חמורה של יותר מ-50% בהכנסות בהשוואה לפדיון החודשי הצפוי, ובעיקר באזור הצפון ובאזור ירושלים ויישובי יהודה ושומרון.
מי שמתקשים במיוחד להתאושש הם העסקים הקטנים ובמיוחד העסקים הזעירים ובעלי העסקים העצמאים. נתוני בנק ישראל מראים שבעלי העסקים הקטנים והזעירים מובילים את המשק מבחינת דחיית תשלומי ההלוואות שלהם, גם בבחינת שיעור ההלוואות שנדחו מתוך כלל ההלוואות בסקטור וגם בבחינת ההיקף הכולל של סכומי ההלוואות שהם דוחים. המצוקה גדולה במיוחד בקרב בעלי העסק העצמאים שמשרתים במילואים, וגם תוכנית הסיוע שהציגה הממשלה למילואימניקים לא הציגה בשורה של ממש עבורם.
במקביל הולכת ומתפתחת בעיה גם בענף ההיי-טק, שהמלחמה תפסה אותו אחרי שנה מאתגרת במיוחד. ההשקעות בהיי-טק המקומי גם כך היו במגמה ירידה אחרי משבר עולמי ו"אי-ודאות" בעקבות השפעות הרפורמה המשפטית שהלחיצה את המשקיעים. לפי נתוני מכון המחקר SNPI, ברבעון האחרון של 2023, רבעון המלחמה, ההשקעות ירדו לשפל שלא נראה מאז 2017. במצב הקשה במיוחד נמצאים הסטארט-אפים הצעירים בשלבים המוקדמים ביותר - מה שמגביר את החשש לגבי היכולת של הענף להמשיך לנפק חברות מצליחות בעתיד.
טלטלה בשוק העבודה
אחרי ההלם הראשוני עם פרוץ המלחמה המערכות החלו אט-אט לחזור לתפקד. הפתיחה המחודשת של מערכות החינוך אפשרה לעובדים לחזור לעבוד, וגם מספר מבקשי דמי האבטלה החדשים שזינק בסוף אוקטובר ותחילת נובמבר החל להתכנס באופן שמסמן סוג של שגרת מלחמה.
ובכל זאת, השגרה הזו היא לא נחלת המדינה כולה. יותר מרבע מהעסקים במחוז הצפון דיווחו ללמ"ס כי הם מקיימים היקף תעסוקה מינימלי בלבד, כזה שבו לכל היותר 20% מהעובדים פעילים בו, בלי כל שיפור במצב בין החודשים נובמבר לדצמבר.
משקי הבית דוחים תשלומי הלוואות
ריבוי האתגרים דוחף יותר ויותר אנשים לנצל את מתווה בנק ישראל לדחיית תשלומי הלוואות במהלך המלחמה. אף שהמשק אימץ סוג של שגרת מלחמה, שיעור משלמי המשכנתאות וההלוואות הצרכניות שניצלו את האפשרות לדחות את התשלומים זינק בין אוקטובר לנובמבר והמשיך לטפס גם בדצמבר. בבנק ישראל התרו בציבור לקחת בחשבון את מלוא ההשפעות של דחיית תשלומים כזו, אך העובדה ש-10% מבעלי המשכנתאות כבר ניצלו את האפשרות מדברת בעצמה.
נתונים של הגוף הפיננסי החברתי עוגן שנחשפו בשבוע שעבר ב-N12 מספקים ראיה נוספת למצוקה הפיננסית שחלקים בציבור הישראלי נקלעים אליה על רקע המלחמה: מספר הפונים לקבלת הלוואות ללא ריבית מעוגן זינק ב-56% בשלושת החודשים שחלפו מפרוץ המלחמה בהשוואה לתקופה שקדמה להם, ומספר הפונים מערי הדרום כאופקים ואשקלון זינק אף יותר.
אחרי 100 ימים, נראה כי המשק וחלקים בציבור מנסים להתרגל למציאות החדשה. את ההיקף האמיתי של המחיר שכולנו נדרשים לשלם אנחנו רק מתחילים להבין.
בהכנת הכתבה סייע שי רינגל