הממשלה צפויה לאשר מחר (חמישי) שורה של קיצוצים וגזירות כדי לממן את הוצאות המלחמה. אתמול הציגו בכירי משרד האוצר את התוכנית לראש הממשלה בנימין נתניהו, שאישר להם חלק מהצעדים שנכללו בה. בפגישה אצל ראש הממשלה בהשתתפות שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וצמרת משרדו נידונו הקיצוצים בתקציב 2024 שיוצגו לשרים בממשלה לקראת אישור התקציב המעודכן.

• תוכנית הקיצוצים שגיבש משרד האוצר בתקציב 2024
• נגיד בנק ישראל: צריך להעלות מסים ולקצץ משרדים מיותרים
• "הממשלה מסתירה את הביזה": המלחמה על תקציב 2024

ההצעות שעליהן גובשו הסכמות כוללות שורה של קיצוצים וגזירות מס שצפויים להיכלל בתקציב 2024 המעודכן, כפי שיובא לממשלה מחר. עם אלו נמנה קיצוץ של 2.5-2 מיליארד שקל מתוך 8 מיליארד השקלים שהוקצו לכספים הקואליציוניים לשנה הקרובה - קיצוץ נמוך בהרבה מהצעת הדרגים המקצועיים.

בנוסף סוכם על קיצוץ רוחבי בתקציב משרדי הממשלה. אגף התקציבים באוצר עדכן את משרדי הממשלה כי הקיצוץ הרוחבי המוצע יעמוד על 3% מתקציבים ויסתכם ב-5.5 מיליארד שקל.

עוד סוכם על ביטול הפטור ממסים שהושת בשנה החולפת על הדלק ומהווה למעשה סבסוד של ציבור בעלי המכוניות, וכן על הטלת מס על רווחי הבנקים. כמו כן תיבחן העלאת המס על סיגריות.

דלק, תדלוק, תחנת דלק, מתדלק, בנזין, אוקטן 95 (צילום: ג'מאל עוואד, פלאש 90)
תחנת דלק (אילוסטרציה)|צילום: ג'מאל עוואד, פלאש 90

נתניהו סירב בשלב זה לאשר שני צעדים שמציעים באוצר: ביטול הוספת נקודת הזיכוי ממס להורים לילדים בגילי 3-0 והעלאת המע"מ ב-1% בשנת 2025. באוצר ביקשו להעלות את המע"מ כדי לאותת רצינות לסוכנויות דירוג האשראי הבין-לאומיות ולסמן את כוונת המדינה להגיע להתכנסות תקציבית. ראש הממשלה לא הציע תוכניות חלופיות לאספקת מקורות מימון להוצאות הממשלה.

בנוסף כולל המתווה התקציבי שיובא לאישור השרים גם קיצוץ ברכיבי שכר לעובדי הציבור בהיקף של 2 מיליארד שקל, אם כי קיצוץ זה טרם סוכם מול ההסתדרות שצפויה להתנגד לו. כמו כן הוא כולל הוצאה של מיליארד שקל מתוך קרן הניקיון של המשרד להגנת הסביבה, שבתחילת 2023 נצברו בה 3.2 מיליארד שקל לטיפול בפסולת.

כחלק מהכוונה לצמצם את הוצאות הממשלה הציעו בכירי האוצר לצמצם חלק ממשרדי הממשלה שנחשבים לבלתי נחוצים. אלא שמהלך זה נתקל בהתנגדות פוליטית ובשלב זה לא מקודם.

במטרה להגדיל את הכנסות המדינה הציע השר סמוטריץ' לכלול בחלק זה של תקציב 2024 סכום של 3 מיליארד של הרשות הפלסטינית שנמצאים בידי ישראל. מדובר בהצעה שנויה במחלוקת, שנועדה לאפשר לכסות על חלק מהבור בתקציב. נתניהו לא הסכים להצעה בטענה שיש לה השלכות מדיניות.