הממשלה תידרש לבצע קיצוץ של 55 מיליארד שקל בהוצאות בשנת 2025 בנוסף לקיצוצים העתידיים שכבר אושרו במסגרת תקציב 2024 המעודכן - כך מעריך בנק ישראל בדוח השנתי שלו ל-2023 שמפורסם היום (ראשון). מדובר בקיצוץ ששווה ערך ל-2.6% מהתוצר.
לפי בנק ישראל, גם אם הממשלה תחריג בשנה הבאה את ההוצאות הזמניות הישירות מהמלחמה, כפי שעשתה עבור השנים 2024-2023, היא עדיין תידרש לצמצם הוצאות בסכום של כ-21 מיליארד שקל - ולהעלאת מסים בסכום של כ-6 מיליארד שקל כדי לעמוד בכלל ההוצאה ויעד הגירעון הקבועים בחוק.
בבנק ישראל מציינים כי מדובר בהעלאת מסים הנדרשת בנוסף להעלאת המע"מ ב-1% הצפויה ב-2025 וכבר אושרה בכנסת יחד עם אישור התקציב המעודכן ל-2024.
החישוב שביצע בנק ישראל מבוסס על הגדלה קבועה של תקציב הביטחון בגובה 10 מיליארד שקל, בהתאם לסיכומים עליהם דווח בין משרד האוצר למשרד הביטחון. אלא שמספר זה צפוי לגדול באופן משמעותי ככל שתכונס לבסוף הוועדה לעניין קביעת תקציב הביטחון. ככל שתקציב הביטחון הקבוע יגדל כך תידרש ממשלת ישראל לבצע קיצוצי הוצאות במקומות אחרים או להגדיל את הכנסותיה בהתאם.
"תרומה מצומצמת לצמיחה ארוכת הטווח"
בבנק ישראל מצינים כי הצורך בהעלאת המסים והקיצוץ בהוצאות הממשלה נובע מהכללים הפיסקליים ותקרת ההוצאה שנקבעו עוד לפני פרוץ המלחמה. כלומר, הממשלה יכולה עקרונית לקבל החלטות שיעדכנו את הכללים ויצמצמו את היקף ההתאמות הנדרשות.
חשיבות האמירה של בנק ישראל אינה במספרים אלא במסר שעולה מהם: כדי להבטיח תוואי יורד ביחס החוב-תוצר תידרש ממשלה ישראל לבצע התאמות תקציביות נוספות הכוללת קיצוצי הוצאות והעלאת הכנסות.
"האתגר הפיסקלי הניצב בפני ישראל אינו שונה מאוד מאלו של חלק ממדינות האיחוד האירופי", מצוין בדוח בנק ישראל. "חשוב שהממשלה תקיים דיון מחודש בכללים הפיסקליים בישראל במטרה להשיב את אמינותה של המסגרת הפיסקלית ובה בעת לסייע לממשלה בקידום יעדים כלכליים ארוכי טווח".
בבנק ישראל ציינו גם כי "מנקודת הראות של הרכב ההוצאות והמדיניות הכלכלית שקידמה הממשלה, התרומה של המדיניות הפיסקלית לצמיחה ארוכת הטווח הייתה השנה מצומצמת: תקציבי פיתוח התשתיות צומצמו ביחס לשנה הקודמת, רפורמות רגולטוריות קודמו באופן חלקי בלבד, והתמריצים לקידום לימודי ליבה ותעסוקה בחברה החרדית הוקטנו".
גיוס החרדים - יפחית את הפגיעה במשק
לגבי תקציב הביטחון מציינים בבנק כי "אירועי ה-7 באוקטובר עוררו מחדש את הדיון הציבורי בגודל הרצוי של תקציב הביטחון ובעלויות שהוא מטיל על המשק". לפי הדוח, "גידול נוסף של תקציב הביטחון, מעבר לסיכום התקציבי הקיים, עלול להוביל לזינוק ביחס החוב לתוצר ללא התאמות פרמננטיות מקזזות בתקציב או בשיעורי המס".
לפי בנק ישראל, למרות הצרכים הדחופים של הטווח הקצר, "חשוב שהממשלה תכריע בהקדם מהו הנטל הראוי של תקציב הביטחון, ובהתאם לכך, מהם המקורות הזמינים לתוכניות ארוכות טווח לשם קידום המשק הישראלי, לנוכח האתגרים החדשים שנוספו השנה לאתגרים הקיימים ממילא, הנוגעים לפריון העבודה הנמוך בישראל".
בבנק מתייחסים פרטנית לעלייה בצורכי כוח האדם של הצבא. "עליה זו תכביד מאוד את הנטל שיפול על אלה המשרתים, כפי שמומחש, למשל, על ידי הגידול הניכר במספר ימי המילואים שאנשי המילואים צפויים לשרת מדי שנה ובהצעה להאריך את משך שירות החובה".
מכאן מציינים בבנק ישראל כי "ככל שהגדלת נטל השירות תתחלק על פני מספר משרתים גדול יותר, מבין המיועדים לשירות ביטחון (מלש"בים), כך תפחת הפגיעה הכלכלית בכל אחד מהם וכן הפגיעה המצרפית במשק. הרחבת מעגל המשרתים בצבא, בכלל זה מקרב האוכלוסייה החרדית – במסגרת מתווה מוסכם לגבי אופי התהליך - תאפשר אפוא לענות על צורכי הביטחון הגדלים תוך מיתון הפגיעה במשרתים ובמשק".
ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בחמישי האחרון וקיבל ממנו את הדוח. נתניהו מסר על הדוח כי "הנתונים העיקריים הם קודם כל שיש סימנים מאוד מעודדים להתאוששות מהירה יחסית גם בשכר, גם בתעסוקה. יש כמובן גם משימות, אבל אני חושב שיש כאן הוכחה, שהמשק הוא חזק, שההתאוששות, שחווינו גם אחרי משברים ביטחוניים אחרים ומלחמות אחרות, אנחנו בעצם נמצאים בתוכה כרגע. אני חושב שהדבר הזה זה סימן טוב ומעודד".