"לטווח הזמן המיידי אין פתרון רחב היקף למחסור בעובדים בענפי הבינוי והחקלאות מלבד העובדים הפלסטינים, שכניסתם אינה מאושרת על ידי הממשלה", כותב בנק ישראל בחלק מתוך הדוח השנתי שלו ל-2023, שהופץ היום (ראשון) לתקשורת. הפרסום שופך מים קרים על ניסיונות הממשלה להשתמש בעובדים זרים כדי לכסות על המחסור בידיים עובדות שיצר האיסור על כניסת עובדים פלסטינים.
עוד ב-N12 כלכלה:
• משרד התחבורה מתנגד לתחנת כוח - לטובת כביש עתידי ליו"ש
• ההתאוששות נחלשת? ירידה במספר המשרות הפנויות
• מחירי הדירות חזרו לזנק: איך זה יכול להיות?
• התוכנית של תל אביב: רחובות ייסגרו לרכב, פחות "כחול לבן"
לדברי גורמים בענף הבנייה, האיסור שהוטל על הכנסת פועלים פלסטינים מתחילת המלחמה יצר למדינה אפשרות לנתק את התלות בהם. מדובר בהחלטה מדינה אסטרטגית שתשפיע על המשק לשנים הבאות, אלא שעד כה כאמור, הניסיונות להחליף את הפועלים הפלסטינים בעובדים זרים מתקשים להתממש.
בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, שחבריה סובלים במיוחד מהיעדר הפועלים הפלסטינים, מבקשים שהמדינה תמצא איך לפצות על המחסור שנוצר בידיים עובדות.
להערכת חוקרי בנק ישראל, לפני תחילת המלחמה היוו הפועלים הפלסטינים כשליש מהמועסקים בענפי הבינוי והחקלאות. לפי הודעה שהפיץ היום משרד התחבורה והתשתיות, האיסור על הכנסת פועלים פלסטינים הביא להפסקת העסקתם של כ-70 אלף איש שעבדו בענף הבנייה בישראל, ובכלל זה עובדים שהועסקו בבינוי תשתיות. נתונים אחרים אומדים את מכסות העבודה לפועלים פלסטינים בענפי הבניין, התשתיות והחקלאות ב-120 אלף איש לפני טבח 7 באוקטובר.
לפי בנק ישראל, ההגבלות שהוטלו על כניסת העובדים הפלסטינים הפחית את מספרם מכ-156 אלף איש בשלושת הרבעונים הראשונים של 2023 (מהם כ-34 אלף ללא היתר) לכדי 10,000 ברבעון האחרון של השנה.
בבנק ישראל מציינים כי לאחר פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר והאיסור שהוטל כל כניסת פועלים פלסטינים לישראל "הממשלה פעלה להגדלת התעסוקה הזרה, בהיקף גדול, גם באמצעות חתימה על הסכמים בילטרליים חדשים להבאת עובדים עם הודו (בינוי) וסרי לנקה (בינוי וחקלאות), והיא מנהלת משא ומתן על הסכמים עם מדינות נוספות".
אלא שלפי בנק ישראל, "אלו תהליכים שצפויים להימשך חודשים ארוכים. הממשלה אישרה גם הבאת כ-10 אלפי עובדי בינוי וכ-5 אלפי עובדי חקלאות ללא הסכמים בילטרליים, אך גם החלטה זו לא בוצעה עד כה". לפי בנק ישראל, חרף ניסיונות הממשלה להגדיל במהירות את מספר העובדים הזרים במשק המקומי, "עד סוף פברואר 2024 מספרם לא גדל בהיקף משמעותי".
בממשלה מאשימים את הבירוקרטיה
היום אישרה הממשלה את הצעת המחליטים של שרת התחבורה לקבוע מכסה שנתית להבאת 5,000 עובדים זרים ייעודיים לענף התשתיות. מספר זה הוא נוסף למכסה שכבר אושרה להבאת 45 אלף עובדים זרים לענף הבנייה. רגב ציינה כי לא נעשים מספיק מאמצים להבאת עובדים זרים וכי בביקורה בסרי לנקה ובהודו ראתה כי מצפים שם עובדים מיומנים להגיע לישראל, אך לדבריה "הבירוקרטיה עוצרת בעדם".
בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ בירכו על החלטת הממשלה אך ציינו כי "לאחר ארבעה חודשים שבהם המדינה לא מצליחה לייצר פתרון להבאה מהירה של עובדים זרים לישראל ולנצל את מלוא המכסה של העובדים שכבר נבחנו ומוכנים להגיע לארץ – חובת הממשלה להוביל מהלכים שיקצרו דרמטית את זמן ההמתנה לכל העובדים הזרים לענף הבנייה והתשתיות".
בענף הבנייה אומרים כי תפוקת העבודה של הפועלים הזרים גבוהה יותר, בין היתר על רקע היכולת שלהם לעבוד משמרות שלמות של 8 שעות עבודה בשעה שהפלסטינים עובדים מספר שעות נמוך יותר.
"הזרים לא תופסים עבודה לישראלים"
ענף נוסף שבו המלחמה יצרה מחסור בעובדים הוא ענף המסעדנות. בדיון שערכה היום ועדת הכנסת המיוחדת לעובדים זרים בראשות חה"כ אליהו רביבו (הליכוד) צפו הפערים בין דרישות משרד הכלכלה לבין הצעות האוצר. מנכ"ל משרד הכלכלה אמנון מרחב אמר כי עמדת המשרד היא שיש מחסור ב-7,000 עובדים בענף בשעה שמשרד האוצר מוכן לאשר הבאת 2,00 עובדים בלבד למילוי המחסור שנוצר בשל היעדר הפועלים הפלסטינים. "התפיסה שאם נביא עובד זר הישראלי יישאר ללא עבודה היא לא נכונה", אמר מרחב
נציגי המסעדנים בדיון זעמו על טענות שהועלו לפיהן אם מסרבים להעסיק ישראלים. "אם היה לנו פתרון אחר לא היינו כאן. אין ישראלים שעושים את העבודה הזאת ואנחנו צריכים עובדים", אמרה בדיון המסעדנית רותי ברודו.