אי אישור חוק הגיוס שמקדמת הממשלה יסב לחברה החרדית אובדן תקציבים בגובה של 41.5 מיליון שקל בחודש, שהם כ-500 מיליון שקל בחישוב שנתי - כך עולה מתחשיב שערך עבור N12 ד"ר גלעד מלאך, ראש תוכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה. לדברי מלאך, סכום זה של 500 מיליון שקל בשנה הוא כשליש מתקציב הישיבות השנתי בכללותו, ומהווה משענת כלכלית עיקרית לרבים ממוסדות הלימוד.

עוד בנושא ב-N12:

"תמריצים כספיים" לגיוס חרדים לצה"ל - מה זה?
יועמ"ש האוצר ממפה את החורים בהצעת חוק הגיוס
האוצר: גיוס החרדים יצמצם את ימי המילואים ב-86%
מה המחיר של העלאת גיל הפטור לחרדים משירות צבאי?

החישוב מבוסס על התשלום החודשי שמועבר לבחור ישיבה שהוכפל במספר בחורי הישיבה, וכן על התשלום החודשי לאברך שהוכפל במספר דחויי השירות מבין האברכים (תלמידי ישיבות נשואים). לדברי מלאך, "אנו סבורים שגם בהסדר עתידי, ישיבות שלא מעודדות גיוס אינן זכאיות לתקציבים".

ד
ד"ר גלעד מלאך, ראש תוכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה|צילום: עודד אנטמן

עיקר הכסף מועבר לכיסי התלמידים

הערכה דומה בדבר קיצוץ בהיקף של שליש מתקציב הישיבות עלתה גם במחקר שערכה קרן ברל כצנלסון, ושעיקריו מתפרסמים כאן לראשונה. לפי סמנכ"ל הקרן אביעד הומינר-רוזנבלום, חלקו הגדול של הכסף מועבר ישירות לתלמידים בצורה של קצבאות אברכים.

לדברי הומינר-רוזנבלום, קיצוץ זה בתקציב שמעבירה המדינה לישיבות עשוי להשפיע דרמטית על גיוס החרדים לצה"ל ועל יציאתם לשוק העבודה במקרה של קיצוץ מלא. עם זאת, קיצוץ חלקי בתקציב זה עלול להיות חסר משמעות בהתחשב בזינוק בגובה 40% שבוצע בתקציבי הישיבות בשנתיים האחרונות.

תקציבי הישיבות, המכונים גם "קצבאות האברכים", הם למעשה תשלום שמעבירה המדינה לישיבות וכוללים כנגד כל תלמיד ישיבה ואברך בשיטה של נקודות. כל תלמיד ישיבה מזכה את הישיבה בנקודה אחת בחודש וכל אברך ב-1.8 נקודות.

ב-2022 עמד ערך הנקודה על 386 שקל - כלומר התשלום עבור אברך היה 693 שקל בחודש, או 8,316 שקל בשנה. ברוב המוחלט של הישיבות, התקציב כנגד האברך מועבר ישירות לכיסו. עד שנת 2022 עמד תקציב זה על 1.2 מיליארד שקל לשנה, והחל מתקציב 2023 עלה בכ-40% לכדי 1.7 מיליארד שקל.

לפי המחקר של קרן ברל כצנלסון, קיצוץ מוחלט בתקציבי תלמידי הישיבות והאברכים דחויי השירות, בין שבעקבות שינוי חקיקה ובין שבהחלטת בג"ץ, יגרום לקיצוץ תקציבם של 40% מסך התלמידים הכולל. בפועל, קיצוץ זה שווה לפחות מ-30% מתקציב הישיבות הכולל בשל חלקם הגדול של תלמידי ישיבה שאינם אברכים בקבוצה זו.

אביעד הומינר-רוזנבלום, סמנכ
אביעד הומינר-רוזנבלום, סמנכ"ל קרן ברל כצנלסון

הומינור-רוזנבלום מציין כי קיצוץ זה עדיין נמוך מההגדלה שבוצעה בתקציב הכולל של הישיבות בין השנים 2022-2023. עם זאת, חלק גדול מהישיבות הגבוהות מתבססות כמעט באופן מוחלט על תלמידים שאינם אברכים, ואלו עשויות להיפגע בצורה דרמטית.

244 מוסדות בסכנת אובדן תמיכה

מתשובת המדינה לבג"ץ בשבוע שעבר עולה כי אם בג"ץ יורה על צו ביניים שימנע את העברת כספי התמיכות למוסדות שבהם לומדים דחויי הגיוס, 244 מוסדות יפסיקו לקבל תמיכה - משום שמספר התלמידים בהם יירד מתחת למספר המינימלי הנדרש לבקשת תמיכה.

בו בעת, הצו יביא לקיצוץ של יותר מ-30% בכספי התמיכות שמועברים לעוד 371 מוסדות לימוד, בהם לומדים בסך הכול כ-35.5 אלף תלמידים: 241 מוסדות שבהם לומדים 14.3 אלף תלמידים יספגו קיצוץ של 31%-50% בתקציבם, ו-99 מוסדות שבהם לומדים כ-11 אלף תלמידים יספגו קיצוץ של 51%-70% בתקציבם. 21 מוסדות נוספים, שבהם לומדים 10.3 אלף תלמידים, יספגו קיצוץ של יותר מ-70%.