נתונים חדשים של משרד האוצר שופכים אור על פערי העלויות האדירים של החלופות השונות להגדלת כוח האדם של צה"ל. מחקר שבוצע באגף הכלכלן הראשי בחן את הפער בין העלות הכלכלית של חודש בשירות מילואים אל מול חודש בשירות סדיר ומצא כי מדובר בפער של 21 אלף שקל עבור לגבר ושל 11 אלף שקל לאישה.
הבחינה רלוונטית על רקע הצורך של מערכת הביטחון להגדיל את מספר המשרתים על רקע השינויים במציאות הביטחונית בעקבות מלחמת 7 באוקטובר. בתחילת החודש דווח כי צה"ל זקוק לתוספת מיידית של כ-7,000 חיילים וחיילות. לפי מספר זה, מילוי הצורך באמצעות חיילי מילואים יעלה כ-150 מיליון שקל בחודש או כ-1.75 מיליארד שקל בשנה יותר מאשר מילוי הצורך באמצעות חיילים בשירות סדיר. במקרה של פער של 5,000 חיילים מדובר בפער של 105 מיליון שקל בחודש ושל 1.26 מיליארד שקל בשנה.
בשורה התחתונה עולה מהחישוב כי מילוי המחסור בכוח אדם בצה"ל באמצעות הגדלת מספר המשרתים בשירות סדיר זול ומשתלם יותר למשק מאשר באמצעות גיוס מילואים.
בדיקת האגף התמקדה בפערי העלויות בין גיוס יהודים לא חרדים בלבד. הבדיקה מצאה כי העלות הכלכלית של חודש שירות לגבר יהודי לא חרדי בשירות סדיר היא 27 אלף שקל, בשעה שהעלות של חודש בשירות מילואים תהיה עבורו 48 אלף שקל. לפי הערכות, העלות הכלכלית של גיוס לשירות סדיר של גבר חרדי תהיה נמוכה יותר - מה שהופך את הפער בין גיוסו לבין העלות של גיוס יהודי לא חרדי לחודש מילואים לגבוהה עוד יותר.
עבור נשים לא יהודיות מדובר בעלות של 21 אלף שקל לחודש בשירות סדיר וב-32 אלף שקל לשירות מילואים.
אומדן העלות הכלכלית התמקד בארבעה ערוצי השפעה: אובדן תשומות עבודה למשק - כלומר כשאדם לא מגיע לעבודה; אובדן ותק עבודה; השפעה על בן או בת הזוג; והמחיר של דחיית לימודים אקדמיים שמשמעותית למשרתים בסדיר.
לפי אגף הכלכלן הראשי, הפערים הגדולים בין העלות של חודש בשירות סדיר לעומת חודש בשירות מילואים נובעת בעיקר מפערי השכר הניכרים בין עובדים בגילאים אלו. כמו כן, כיוון שבקבוצת הגילאים המבוגרת יותר של משרתי המילואים יש שיעור גבוה של הורות לילדים צעירים וכיוון ששכר בני ובנות הזוג גבוהים יותר, כך גם רכיב ההשפעה על בני ובנות הזוג משמעותית יותר בהשוואה לאצל משרתים בסדיר.
באוצר ציינו כי העלות הכלכלית הנובעת מהשפעה עתידית עקב עיכוב לימודים ואובדן ניסיון בשוק העבודה גבוהים יותר עבור המשרתים בסדיר. אלא שגם לאחר שקלול עלות זו, סך העלות הכלכלית למשרתי מילואים גבוה משמעותית ממשרתי סדיר הן עבור גברים והן עבור נשים.
באוצר אף התייחסו להשפעה האפשרית של העלאת גיל הפטור משירות מילואים מגיל 40 לגיל 45. לפי חישובי הכלכלן הראשי, העלות הכלכלית בקבוצת הגיל 40-45 גבוהה במיוחד, בעיקר בקרב גברים שמהווים את הרוב הגדול בקרב משרתי המילואים. מסיבה זו, העלאת גיל השחרור ממילואים עלולה "להוביל לגידול לא פרופורציוני בעלות הכלכלית למשק בהשוואה לגידול המתוכנן בימי המילואים".
לפי מחקר שביצע הצוות של ד"ר ששון חדד ב-INSS, בהינתן מצבת כוח האדם הנוכחי של צה"ל, החל משנת 2025 תידרש מערכת הביטחון להכפלה של מספר ימי המילואים בשנה מ-2 מיליון ל-4 מיליון. מספר זה יוכל לרדת בהמשך ל-4 מיליון במידה ויוקמו עוד 2 חטיבות סדירות.
תזכיר חוק שירות המילואים מציע להכפיל את מספר ימי המילואים המרבי ממוצע של 18 יום בשנה ל-42 יום לחייל שאינו קצין בתפקיד לא פיקודי ומ-23 יום בשנה ל-48 יום לחייל שאינו קצין בתפקיד פיקודי.