למה מדד אפריל קפץ גבוה כל כך?
הסיבה המרכזית לזינוק של 0.8% במדד המחירים לצרכן של חודש אפריל היא סעיף הטיסות לחו"ל, מסביר יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון. סעיף זה זינק בכמעט 19% - שיעור כפול מההנחה המוקדמת בתחזית של לידר. הסיבה לזינוק הגבוה הזה נובעת משיטת המדידה החדשה שהנהיגה הלמ"ס לסעיף זה החל מספטמבר 2023. לפי שיטה זו, מחירי הטיסות לא נמדדים מדי חודש שוטף אלא כממוצע של כמה חודשים לאחור. כלומר, בלמ"ס מניחים כי מי שטס באפריל רכש את הכרטיסים בטווח של 3-7 חודשים קודם לכן.
התוצאה היא שמדד אפריל למעשה עדיין לא לוכד את מלוא ההשפעה של הזינוק בפועל במחירי הטיסות מפרוץ המלחמה על רקע מיעוט חברות התעופה שפעלו בישראל. מסיבה זו מסביר כץ שגם במדד מאי נמשיך לראות את העלייה בסעיף הטיסות לחו"ל, שצפוי לדבריו לכלם את מחירי החודשים אוקטובר, ינואר ואפריל. להערכת כץ, המדד ימשיך לגלם את הזינוק במחירי הטיסות גם בחודשים הבאים על רקע החזרה החלקית של רבות מחברות התעופה הזרות.
סעיף נוסף שכץ מצביע עליו שזינק בשיעור גבוה, אף שמשקלו מכלל המדד יחסית נמוך, הוא הוצאות נלוות לרכישת דירה. סעיף זה כולל הוצאות על מתווכים, עורכי דין ומיסים, וזינק ב-5%. להערכת כץ הסיבה לזינוק היא ככל הנראה העלייה במחירי הדירות במשק, שכן התשלומים הנכללים בסעיף מחושבים כשיעור ממחיר הדירה. לדבריו, לפי סקר הדיור של הלמ"ס בארבעת החודשים האחרונים עלו מחירי הדירות לרכישה ב-4.6%.
האם האינפלציה חזרה למגמת עלייה?
"תחזית האינפלציה של לשנה קדימה גבוהה יחסית ועומדת על כ-3.5%", אומר כץ, שמצביע על מספר איומי אינפלציה שעדיין לא זכו לביטוי במדד. ראשית הוא מעריך שמחירי השכירות יעלו מהר יותר בגלל המחסור בדירות ועודף ביקוש לפתרונות דיור, כולל עבור המפונים. בנוסף, הממשלה ממשיכה בהוצאות גדולות על רקע המלחמה, בין היתר על פיצויים למפונים, למגויסי המילואים ולעסקים. "יש עלייה בכסף שנמצא במשק, ואנחנו יודעים שזה משפיע בסוף על האינפלציה", הוא אומר, ומצביע כדוגמה על האינפלציה הדביקה במשק האמריקאי.
גורם נוסף שצפוי לדחוף מעלה את המדד לפי כץ הוא עליות השכר במשק: "זה כמובן טוב לכל אחד מאיתנו, וגם שכר המינימום עלה", אומר כץ. "נתוני הלמ"ס מצביעים על קצב עליית שכר של 5%-6% - זה מגדיל את כוח הקנייה שלנו וגם את העלויות ליצרנים, ומאלץ חלק מיצאני המזון לעדכן מעלה את המחירים". ולכל זה יש עוד לצרף את השיבושים באספקת הסחורות לישראל על רקע איומי החות'ים וחרם המסחר הטורקי.
מה יקרה למחירים בהמשך השנה?
גל העליות במחירי המזון ומוצרי הצריכה שחווה המשק ביתר שאת מאז מוצאי חג הפסח לא התבטא במדד האחרון אבל צפוי להתבטא בשני המדדים הקרובים, של מאי ויוני. "מדד גבוה [כמו של חודש אפריל] משפיע על ציפיות האינפלציה, וזה משהו שכל יצרן ועסק צריכים לקחת בחשבון", מציין כץ. "אם יש ציפיות להאצה באינפלציה וכבר רואים את הסימנים לכך, אז אותם עסקים שהם פחות תחרותיים יישאפו לעדכן מחירים כלפי מעלה".
מה ההשפעה הצפויה על הריבית?
"אם היו מחשבות להמשיך בהורדת הריבית, אז כל עוד זו הסביבה והסיכונים הגיאופוליטיים גבוהים יחסית, בנק ישראל לא יוריד את הריבית", פוסק כץ. למעשה, כבר בחודש שעבר לאחר שמדד מרץ עלה ב-0.6% העריכו הכלכלנים כי חלון ההזדמנויות להורדת ריבית נסגר. כעת, לאחר שהמדד זינק בשיעור גבוה עוד יותר, הסיכויים להורדת ריבית קטנו עוד יותר.
איך המגמה בישראל ביחס לעולם?
מדד המחירים לצרכן האמריקאי שהתפרסם גם הוא אתמול ועלה ב-0.3% הראה על ירידה קלה באינפלציה לרמה של 3.4% - טוב יותר מציפיות האנליסטים. "אלו לא היו מספרים יותר מדי טובים אבל המשקיעים נשמו לרווחה כי הם היו פחות גרועים מנתוני הרבעון הראשון", מעיר כץ. לדבריו, הנתונים בארה"ב עדיין לא מספיק טובים כדי שיו"ר הפד בארה"ב יוכל להגיד שנעשתה התקדמות משמעותית שתתמוך בהורדת ריבית.
לעומת זאת, לדברי כץ כשמסתכלים על הנעשה באירופה רואים ששם נעים לעבר התמתנות האינפלציה והורדת הריבית. "בגלל האלמנטים המקומיים ישראל פועלת בכיוון ההפוך", אומר כץ, "וכמובן ששווקי האג"ח רואים בכך השפעה שלילית על ניירות ישראלים ועל רכישת חוב בחו"ל".
מה המדינה יכולה לעשות?
לפי כץ, בעוד שהכלים שבידי בנק ישראל מוגבלים, לממשלה יש כמה דרכים למתן את עליית האינפלציה: "הם יכולים להראות יותר שליטה תקציבית, ולהקדים את העלאת המע"מ מינואר 2025 ליולי. הם יכולים לבצע קיצוצים בהוצאות הממשלה שאינן קשורות למלחמה, שעלו באופן מהיר בכמעט 12% בשליש הראשון של השנה".
בנוסף, כץ מזכיר שהממשלה יכולה להתיר לפועלים הפלסטינים לחזור לעבוד במשק הישראלי "עם הבידוק הביטחוני הדרוש", לדבריו. "זו פצצה מתקתקת של היעדר פעילות בענף הבנייה ובמלאי הדירות שיווצר. זו החלטה שבידי הממשלה ושיכולה להקל על האינפלציה. אולי לא היום או מחר, אבל כן במבט של חצי שנה-שנה קדימה".
