החלק המעניין - והמדאיג - בהודעת סוכנות דירוג האשראי S&P על הנמכת הדירוג של ישראל לא היה הורדת הדירוג עצמה אלא תחזית הצמיחה הנמוכה שהצמידה למשק המקומי ל-2024. לפי סוכנות דירוג האשראי הבין-לאומית, הכלכלה הישראלית צפויה לצמוח השנה ב-0.5% בלבד - נתון שפירושו הברור הוא צמיחה שלילית לנפש, או במילים פשוטות יותר: נסיגה ברמת החיים הממוצעת של אזרחי ישראל. התחזית של S&P נמוכה אף מתחזית הצמיחה המעודכנת שפרסמה קרן המטבע הבין-לאומית (IMF) למשק הישראלי רק בשבוע שעבר, ועמדה על 1.6% בלבד.
עוד בנושא ב-N12:
• סוכנות דירוג האשראי S&P הורידה את הדירוג של ישראל
• קרן המטבע חותכת בחצי את תחזית הצמיחה של ישראל
• מודי'ס הורידה את הדירוג של ישראל ומזהירה מהורדה נוספת
הורדת דירוג האשראי עצמה (מרמה של AA- ל-A+) מצטרפת להורדה קודמת שעליה הודיעה חברת דירוג האשראי מודי'ס בחודש פברואר. בשוקי ההון כבר מתמחרים את הירידה באיכות דירוג האשראי של ישראל כבר תקופה ולפי הערכות אף מעניקים לה דירוג נמוך עוד יותר. כך, נגיד בנק ישראל עצמו ציין לפני כחודש בעת הצגת הדוח השנתי של הבנק ל-2023 כי השווקים כבר מעניקים לאג"ח של ישראל דירוג שקרוב יותר ל-BBB. לא צריך להיות מומחה גדול כדי להבין שדירוג שמתחיל באות B פחות מוצלח מכזה שמתחיל באות A.
במקביל העריכה S&P כי הגירעון הממשלתי של ישראל לשנה הנוכחית יגיע ל-8% בשעה שהגירעון שסביבו בנה משרד האוצר את התקציב לשנה זו עומד על 6.6%. ההערכה החדשה זהה לאומדן שסיפקה גם ה-IMF ולפי דיווחים גם להערכות המעודכנות של גורמים במשרד האוצר עצמו. אומנם שיטות חישוב הגירעון של סוכנות הדירוג ושל קרן המטבע שונות מזו של האוצר, אך הכיוון עצמו נראה ברור.
מה המשמעות של כל האותיות והמספרים האלו? השפעה ראשונה אפשר למצוא בדיווחים שפורסמו במהלך סוף השבוע, לפיהם במשרד האוצר כבר בוחנים הקדמה של העלאת המע"מ ב-1%. אומנם הממשלה אישרה את העלאת המע"מ ל-18% בתחילת 2025, אך לפי הפרסומים באוצר שוקלים להקדימה כבר לחודשים הקרובים לצד העלאות מיסים נוספות ובהן גם מס הכנסה, על רקע הוצאות המלחמה שנותרות גבוהות.
נוסף על ההשפעה הכואבת והברורה על הכיס בדמות העלאות מיסים, לצניחה בצמיחת הכלכלה הישראלית צפויה השפעה רחבה על הציבור כולו. איך זה צפוי להיראות ומה זה בכלל אומר? N12 עושה סדר.
מה זו צמיחה בכלל?
כשמדברים על צמיחה במשק מתכוונים למעשה לשיעור שבו גדל התוצר של המשק, כלומר כלל הדברים שהמשק מייצר. "לכל מדינה יש עוגה כלכלית, והעוגה הזו, המכונה 'תוצר', בסופו של דבר מתחלקת בין כולם: אזרחים פרטיים, משקי בית, חברות, גופי ממשלה וכולי", מסביר יניב בר, ראש תחום הכלכלה בבנק לאומי.
המערכת הכלכלית בנויה על כך שהעוגה הזו כל הזמן הולכת וגדלה: כשבנק מסכים להלוות לאדם כלשהו כסף, הוא עושה את זה מתוך אמונה שאותו אדם ייקח את הכסף הזה כדי לגדול ולייצר עוד כסף, וכך יוכל להחזיר לבנק את ההשקעה ברווח.
מה זה אומר שהצמיחה יורדת?
לכל מדינה יש קצב צמיחה שונה לעוגת התוצר שלה, שנובע מהפוטנציאל שלה. הפוטנציאל הזה נגזר משורה של גורמים ובהם גודל האוכלוסייה, שיעור העובדים במדינה, קצב גידול האוכלוסייה, כמה הון יש במשק וכמה המדינה והמפעלים בה מתקדמים טכנולוגית.
בר מציין שפוטנציאל הצמיחה של המשק הישראלי לפי הערכות בנק ישראל הוא 3.5%-4% בשנה. כשמשווים את הטווח הזה לנתון הצמיחה של 2% שבו מוערכת צמיחת המשק ב-2023 ולהערכות לגבי הצמיחה הצפויה של המשק ב-2024 - קל להבין שישראל אינה מממשת את הפוטנציאל שלה.
אבל העיקר שעדיין צומחים, לא?
אז זהו, שלא. כפי ששמענו לא מעט מאז פרוץ המלחמה, בעוד במשבר הקורונה הכלכלות המפותחות הושפעו מאותו משבר והצמיחה של כולן נפגעה, הפעם המשבר שישראל עוברת הוא מקומי ונקודתי. זה אומר שבשעה שהצמיחה בישראל מאיטה, שאר הכלכלות ממשיכות לצמוח בקצב רגיל.
מעבר לכך, אף שהמספרים עדיין מבטאים צמיחה חיובית בתוצר עצמו, כשבוחנים נתון את הצמיחה לנפש, שמנכה את קצב צמיחת האוכלוסייה הגבוה של ישראל, מתקבל מספר שלילי. כלומר באופן מתמטי הנתח הממוצע שכל אזרח במדינה מקבל מעוגת התוצר הולך ומתכווץ.
המשמעות של כל זה היא שנפתח פער הולך וגדל בין רמת החיים של אזרחי ישראל ובין אלו של כלכלות מפותחות אחרות, כמו ארה"ב ומדינות גוש האירו. זה אומר למשל שרבים מאיתנו יטוסו פחות לחו"ל ושהמוצרים ושהשירותים שנשלם עליהם ילכו ויתייקרו עוד יותר.
איך נרגיש את זה ביום-יום?
המספר שמוצמד לצמיחה במשק מבטא את ההתפתחות הצפויה במשק, ולא משנה אם זה זה ה-0.5% של S&P, ה-1.6% של קרן המטבע או אפילו ה-2% האופטימי של בנק ישראל. כלומר בכל אחד מהגופים האלו לקחו את הציפיות שלהם לגבי התנהגות הצרכנים, החברות ושאר המרכיבים במשק הישראלי, ודרך שורה של חישובים הצמידו להן מספר סופי. כל זה מנסה לומר שאזרחי ישראל "יראו" פחות את ההאטה בצמיחה בשטח, ולמעשה יותר ייצרו אותה בהתנהלות שלהם ויחוו חלק מההשלכות שלה.
ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים, מסביר שכשם שהשפעות המלחמה אינן מורגשות בכל הארץ בצורה שווה, כך גם ההשפעה הישירה של ההשלכות הכלכליות שלהן אינן מורגשות בכל מקום באותה רמה. אך לדבריו, גם מי שמוגן מההשפעות הודות לקבלת הפיצויים והמענקים מהממשלה, כמו משרתי המילואים, ירגיש אותן בסופו של דבר בהעלאות מיסים.
הציבור כבר מרגיש על בשרו את ניסיונות המדינה לפצות את עצמה על הפגיעה בהכנסות ממיסים, שיוצרת ההאטה בפעילות הכלכלית. המס על הסיגריות וביטול הטבת המס על הדלק כבר העלו את מחירי המוצרים הללו בשיעורים ניכרים. בקרוב צפויים אזרחי ישראל לפגוש תוספות מס במקומות נוספים כמו בעת חידוש רישיון הרכב החשמלי. וב-2025 (אם לא קודם לכן) הם ירגישו אותן בעלייה של מחירי כלל המוצרים הודות להעלאת המע"מ.
מה מקור הפער בין התחזיות השונות?
בהר מסביר כי ההפחתה של תחזית הצמיחה שסיפקה S&P נובעת מכך שחברת הדירוג שינתה את הערכתה לגבי משך הזמן שיימשך העימות בין ישראל לחמאס לחיזבאללה. בחברה ציינו ספציפית את ההסלמה בין ישראל לאיראן בין הגורמים בהורדת דירוג האשראי של ישראל אך אמרו כי אנשיה עדיין מאמינים שאין צפויה מלחמה אזורית. עם זאת, תרחיש הבסיס של החברה השתנה, ובניגוד להערכה שסיפקה באוקטובר, שהעימות ייפסק מקץ שישה חודשים, כעת היא מעריכה שהוא יימשך לאורך שנת 2024 כולה.
התחזית המעודכנת של חטיבת המחקר של בנק ישראל, שפורסמה לפני כשבועיים, העריכה כי המלחמה הגיעה לשיאה כבר בסוף 2023 וכי היא "תימשך עד לסוף 2024 בעצימות הולכת ופוחתת". על רקע זה השאיר בנק ישראל את תחזית הצמיחה שלו למשק הישראלי על 2%. לדברי בר, "תוואי התחזית והנחות תרחיש הבסיס של S&P דומים לאלו של בנק ישראל, אך עוצמת ההשפעה השלילית של המלחמה על כלכלת ישראל לפי סוכנות הדירוג מעט משמעותית יותר".
בשבוע האחרון גברו טענות של פרשנים כי התחזית של בנק ישראל והתרחיש העומד בבסיסה אופטימיים מדי.
האם יש גם סיבה לאופטימיות?
לדברי בר, העובדה שבנק ישראל החליט בכל זאת להותיר באפריל את תחזית הצמיחה למשק על 2% ולא להנמיכה לעומת התחזית הקודמת שלו היא כבר סיבה לאופטימיות. "זה אחרי שכבר יש לבנק לא מעט נתוני אמת על הפעילות הכלכלית", הוא מציין. "הם העלו את התחזית לקצב הצריכה הפרטית והנמיכו את ההערכה לקצב צמיחת הצריכה הציבורית. וזה נובע מכך שהנתונים הכלכליים מתחילת השנה הפתיעו לטובה".
לדברי עילית פלג, סמנכ"לית קלי פרימיום מקבוצת קלי, אפשר לשאוב עידוד מסוים גם מהביקוש הניכר שנרשם בהנפקות האג"ח של ישראל ברבעון הראשון של 2024.
ובנוסף, למרות התחזיות בדבר צמיחה נמוכה לכלכלה המקומית ב-2024, התחזיות ל-2025 עדיין גבוהות. "S&P עדיין מאמינה שביום שאחרי המלחמה, הכלכלה כאן תפרוץ מחדש", אומר בהר ומתייחס לתחזית של חברת הדירוג לצמיחה של 5% ב-2025, בדיוק כמו זו של בנק ישראל. קרן המטבע חוזה לישראל צמיחה גבוהה אפילו יותר בשנה הבאה, בשיעור של 5.4%.