האוברדראפט של מדינת ישראל ממשיך להעמיק: הגירעון המצטבר של מדינת ישראל ל-12 החודשים האחרונים העמיק בחודש יולי בעוד 0.4% והגיע לכ-8.1% מהתוצר. כך לפי נתונים מעודכנים שמפרסם היום (חמישי) אגף החשב הכללי במשרד האוצר. כזכור, יעד הגירעון המצטבר עבור שנת 2024 נקבע על 6.6% בעת אישור התקציב המעודכן בחודש מרץ האחרון.
הגירעון החודשי ביולי עמד על כ-8.5 מיליארד שקל בהשוואה לחודש המקביל אשתקד, שהסתיים בגירעון של כ-0.6 מיליארד שקל. הגירעון המצטבר ל-12 החודשים האחרונים הגיע לכ-155.2 מיליארד שקל.
העמקת הגירעון פירושה העמקת האוברדראפט של מדינת ישראל - צעד שידרוש נטילת חובות בשווקים הבין-לאומיים בריביות שהולכות ומטפסות. רבים מהגורמים הכלכליים העריכו כי הגירעון המצטבר לשנת 2024 כולה עשוי להגיע בסופו של דבר לשיעור גבוה עוד יותר מהתוצר. סוכנות דירוג האשראי S&P וקרן המטבע הבין-לאומית (IMF) העריכו בחודשים האחרונים כי הגירעון של ישראל לשנה הנוכחית יסתיים ב-8%.
במשרד האוצר מקפידים לציין בחודשים האחרונים כי על אף הגירעון ההולך ומעמיק, הם איתנים בדעתם כי יצליחו לעמוד ביעד הגירעון השנתי שנקבע על 6.6%. בהודעת האוצר הנוכחית מצוין כי "בעקבות שינוי בהתפלגות ההוצאות השוטפות והוצאות המלחמה, הגידול בגירעון צפוי להימשך עד לסוף הרבעון השלישי של השנה ולאחר מכן צפויה מגמת ירידה בגירעון בהינתן תרחיש הייחוס המרכזי".
אלא שתרחיש ייחוס זה עדיין מעריך דעיכה של המלחמה העצימה ברצועת עזה והיעדר לחימה עצימה בגבול הצפון. בדיון שנערך אתמול בוועדת הכספים אמר נציג האוצר כי "חזית צפונית, ככל שתיפתח, גם זה יכול מאוד להשפיע על מסגרת הגירעון".
שלושת הסיכונים לפריצת המסגרת
בדיון שנערך אתמול בנושא הגירעון בוועדת הכספים אמר נציג האוצר כי קיימים שלושה סיכונים מרכזיים לתחזית הכלכלית של המשרד: הארכת הפינויים של תושבי הצפון והדרום, עיכובים בהגעת הסיוע האמריקני והתפתחות הדברים בגבול הצפון. "ככל שהסיכונים האלה לא מתממשים אנחנו עומדים מאחורי המסגרות", אמר בדיון גולן מליחי מצוות המאקרו באוצר, בשלב הזה אנחנו לא חושבים שיש פריצה של הגרעון".
מליחי המשיך ופירט כיצד שלושת הסיכונים עשויים להשפיע על פריצת יעד הגירעון: "ככל שתהיה הארכה נוספת של הפינויים - והממשלה עוד לא קיבלה על זה החלטה - אז או שתשנה את סדר העדיפויות או שיהיה צורך לשנות את [יעד] הגירעון.
"לגבי הסיוע האמריקני, המסגרת שלו אושרה והוא הונח בבניית התקציב. הקושי העיקרי בנושא הזה כרגע הוא עניין של תזרים: לא בטוח שנוכל להשתמש השנה בכל הכסף שעליו בנו. ואם כמה מיליארדי שקלים שבנו עליהם לא נוכל לממש - אז נצטרך להגיע לכאן לוועדה ולשנות באישורכם את מסגרת הגירעון".
ההכנסות ירדו ביחס ליולי 2023
הכנסות המדינה ממיסים בחודש יולי הסתכמו ב-39.3 מיליארד שקל - עלייה של 1% בהשוואה לנתוני החודש המקביל אשתקד. בהתחשב בקצב הגידול של האוכלוסייה בישראל מדובר בפועל בקיטון בהכנסות. מדובר בשינוי מגמה לעומת תוצאות חודש יוני האחרון, אז נרשמה עלייה של 11.7% בהכנסות המדינה בהשוואה ליוני 2023.
ברשות המיסים מציינים כי ההכנסות ממיסים ישירים ביולי נשארו כמעט ללא שינוי בעוד ההכנסות ממיסים עקיפים כמע"מ עלו בכ-2%.
כלל הכנסות המדינה במהלך יולי האחרון הסתכמו בכ-40.9 מיליארד שקל עומת 39.1 מיליארד שקל ביולי אשתקד. הכנסות המדינה ומתחילת השנה הגיעו ל-277.8 מיליארד שקל, לעומת 269.4 מיליארד שקל בשבעת החודשים הראשונים של 2023. באוצר מציינים כי שיעור הגידול בסך ההכנסות מתחילת 2024 עומד על 3.1% ובהכנסות ממיסים על כ-3.9%.
מגמת קיטון בהוצאות בנטרול המלחמה
בצד השני של המאזן, ההוצאות עדיין גבוהות. הוצאות הממשלה בחודש יולי עמדו על 49.4 מיליארד שקל - זינוק של 24% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מתחילת השנה עמדו הוצאות הממשלה על כ-350 מיליארד שקל - גידול מצטבר של כ-33% לעומת שבעת החודשים הראשונים של 2023.
עם זאת, ניתן לראות מגמה של קיטון בהוצאות הממשלה בנטרול הוצאות המלחמה: שיעור גידול זה הסתכם ב-8.7% עבור החודשים ינואר-יולי 2024 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בהשוואה ל-9.2% עבור המחצית הראשונה של השנה ו-10.7% עבור החודשים ינואר-מאי.
אומדן הוצאות המלחמה לשבעת החודשים הראשונים של 2024 עומד על כ-63.5 מיליארד שקל, ומפרוץ המלחמה על כ-88.4 מיליארד שקל. בנוסף שולמו עוד 15.5 מיליארד שקל מקרן הפיצויים מפרוץ המלחמה.