הבעיות בתחבורה הציבורית במזרח ירושלים הן רבות. מסמך שפורסם לאחרונה בידי צוות החשיבה של מכון ירושלים למחקרי מדיניות מגולל כמה מהן: ריבוי מפעילים וחוסר תיאום ביניהם, חברות ותיקות שמתנגדות למפעילים חדשים בשל חשש מפגיעה בטריטוריה שלהם, שעות פעילות מצומצמות, תחנות אוטובוס חסרות ולא מסודרות, תשתיות ירודות ועוד.
אחד החוסרים המורגשים ביותר הוא תיקוף באמצעות אפליקציות. כיום התושבים משלמים על נסיעה במוזמן או בכרטיס "הרב-קו". למרות ש"רב-קו" הוטמע באזור ב-2021, עדיין קיימות בעיות בשירות, התושבים מדווחים על כך שאין מספיק נקודות שירות להנפקה ולטעינה של הכרטיס או שהנקודות הקיימות רחוקות להם. לכן רבים מהם עדיין משלמים במזומן.
השימוש באפליקציות תשלום בתחבורה ציבורית נפוץ כיום ברוב הערים בישראל ומאפשר בפועל לנוסעים חיסכון כספי על פני חלופת כרטיס "הרב-קו" והמזומן. מדובר בפתרון טכנולוגי פשוט ליישום שהיה יכול להביא לשיפור משמעותי באיכות השירות לנוסעים במזרח ירושלים – ולצמצם את הפערים הקיימים בתחבורה הציבורית באזור.
עולה השאלה מדוע כבר לפני שלוש שנים כשהטמיעו את מערכות "הרב-קו" באוטובוסים של המפעילות באזור, לא חיברו אותם כבר לאפליקציות. הרי מדובר בהדבקה של ברקודים באוטובוסים עצמם שמובילים לשימוש ותשלום באפליקציה. התשובה נעוצה ככל הנראה בתגובה של משרד התחבורה.
"המשרד פועל על מנת להכניס את אפשרות התיקוף באפליקציות במזרח ירושלים", נמסר ממשרד התחבורה. "הדבר כרוך בין היתר בחתימת הסכמים עם מפעילי התחבורה הציבורית באזור זה - תהליך שכבר החל מול חלק מהם בימים אלו. היישום יתבצע באופן הדרגתי בשנה הקרובה בחלק מהקווים, ועד ליישום מלא בהמשך".
מדובר בתוספת שירות פשוטה יחסית, במיוחד בשל העובדה שמערכת ה"רב-קו" ומנגנון ההתחשבנות מולה כבר מוטמע בקווי האוטובוס במזרח העיר. אם כן, מדוע יישום האפליקציות מתעכב? גם לאחר שמשרד התחבורה יחתום הסכם עם חברה אחת לפחות, מועד הפעלת האפליקציות אינו נראה באופק.