המוני ישראלים מצאו עצמם מעבירים שבועות ארוכים בשירות מילואים מאז פרוץ המלחמה, והסבלנות של חלק מהמעסיקים הולכת ואוזלת. בחודשים האחרונים נפוצו סיפורים על משרתי מילואים שפוטרו מעבודתם - וזאת אף שבמסגרת עסקת החבילה שגיבשה הממשלה, נציגי המעסיקים וההסתדרות הוארכה ההגנה מפני פיטורים למשרתי המילואים מתקופה של 30 יום ממועד החזרה לעבודה ל-60 יום.
עוד ב-N12 כלכלה:
• נוטשים את ת"א: מספרים כאלו לא ראו בעיר כבר 30 שנה
• השיעור העצום של החרדים שפטורים מגיוס - ויוצאים לעבוד
• כך פוגעת הממשלה בציבור "איפה שהכי כואב"
הארכת תקופת ההגנה הגיעה במקביל להתארכות המלחמה, שממושכת יותר ממלחמות ומבצעים קודמים שניהלה ישראל. החוק קובע שמעסיק שמבקש לפטר חייל מילואים בתקופה של 30 יום מאז חזרתו משירות נדרש לקבל את אישור ועדות התעסוקה שבאחריות משרד הביטחון. מנתונים שמסר משרד הביטחון ל-N12 עולה כי מפרוץ המלחמה ועד לסוף חודש יוני אושרו 277 מהבקשות שהגישו 560 מעסיקים לפטר מילואימניקים.
כדי להגן על מילואימניקים מפיטורים גם החל מהיום ה-31, הקים בחודש מרץ שר העבודה יואב בן צור (ש"ס) ועדה פיקוח חדשה, שהוסמכה בחילוקי דעות בין עובד למעביר בהקשר לפיטורים. הוועדה בוחנת את נסיבות הפיטורים וניתנו לה סמכויות אכיפה וענישה.
לפי נתוני המשרד, עד כה התקבלו בוועדה כ-30 בקשות ממילואימניקים שפוטרו. מבין 7 בקשות פיטורים שהגיעו לוועדה שלא בהסכמת העובד 6 נדחו. כ-20 מקרים הוגשו לוועדה בהסכמת העובד והסתיימו בתשלום פיצויים ו"מלוא הזכויות" לטובת העובד - במשרד מדגישים שבמקרים אלו הוועדה הגיעה למסקנה שהפיטורים לא קשורים ישירות לשירות המילואים ולכן הם הסתיימו בהסכמה.
נסיונות לעקוף את ועדת התעסוקה
באחד המקרים שבהם נדחתה בקשה שהוגשה לוועדת הפיקוח, ניסה מעסיק לעקוף החלטה שכבר קיבלה בעניין ועדת התעסוקה של משרד הביטחון. המעסיק, רשת מזון מוכרת, ניסה לפטר מנהל סניף, שלטענת הרשת סירב עם חזרתו למילואים לעבור לעבוד אצל זכיין חדש של הסניף.
המעסיק טען כי עסקיו צומצמו וכלל העובדים פוטרו - אך לא צירף אסמכתאות שיוכיחו את טענותיו, את הצעות העבודה החלופיות שהוצעו לעובד שביקש לפטר או את התנאים החדשים שהוצעו לו. המעסיק אף לא חשף שהגיש בקשה שנדחתה להתיר את פיטורי העובד לוועדת התעסוקה, ועובדה זו נחשפה רק בהתייחסות העובד.
במקרה אחר, שגם בו ניסה מעסיק להתחמק מהחלטת ועדת התעסוקה, הגישה חברת סטארט-אפ קטנה בקשה לפטר עובד במשרת תכנות ששב מילואים, וזאת בטענה לצמצומים ולהתייתרות תפקידו. מפניית ועדת הפיקוח לעובד עלה כי הוא שב ממילואים לפני מספר ימים, כך שהבקשה לפיטוריו הוגשה כשעדיין היה בשירות מילואים, וכי על המעסיק להמתין להחלטת ועדת התעסוקה של משרד הביטחון
במקרה שלישי עובד תכנות בחברת סטארט-אפ קטנה שביצע 128 ימי מילואים קיבל עם שובו לעבודה זימון לשימוע, לכאורה בשל צמצומים. לטענת ועדת הפיקוח, מבדיקת הבקשה עולה כי המעסיק לא הגיש אסמכתאות ואישורי רואה חשבון לצמצומים, אף שניתנה לו האפשרות לעשות זאת.
עובדי ההייטק משלמים את המחיר?
לפי משרד העבודה, רוב הבקשות שהגיעו לדיון בפני הוועדה מגיעות מענף ההייטק. נתונים שפרסם אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר בתחילת השנה הראו כי בחודש דצמבר האחרון כ-20% מהנעדרים ממקום העבודה בשל מילואים הועסקו בהייטק - כפול מחלקם של עובדי ההייטק באוכלוסייה.
לפי נתוני רשות החדשנות מיוני האחרון, כ-7% מעובדי ענף ההייטק, שהם כ-28 אלף איש, נעדרו מעבודתם ברבעון האחרון של 2023 עקב שירות מילואים. שיעור המילואימניקים מקרב עובדי המחקר והפיתוח גבוה במיוחד והם מהווים 60% ממגויסי המילואים בהייטק, אף שחלקם מכלל העובדים בענף נמוך יותר ועומד על 49%.
הממונה הראשית על יחסי עבודה במשרד העבודה רבקה ורבנר, שאחראית על ועדת הפיקוח מסרה "אנו רואים ערך עליון בשימור מקום העבודה לעובדים השבים ממילואים. חובתנו לברר את המקרים לעומק ולדאוג כי מלוא זכויות העובדים נשמרות גם אם יש הסכמה לגבי המשך או סיום ההעסקה".
"הקמתי את ועדת הפיקוח לתעסוקת מילואימניקים מתוך אמונה לתת מענה משפטי לחיילי המילואים שהתמודדו מול אתגרים תעסוקתיים במקומות עבודתם בעקבות משימתם להגן על המולדת", מסר שר העבודה יואב בן צור. "לצערי, במקום לחבק את המילואימניקים שעצרו את שגרת יומם ולהוקיר אותם על פועלם ותרומתם למדינה, חלק מהמעסיקים ראו בכך תירוץ לפגוע בזכויותיהם ואף לפטרם שלא כחוק".