"חודידה היא עורק החיים המרכזי של החות'ים. למעשה, היא הנמל היחיד שלהם, ולכן אם אתה פוגע בנמל חודידה אתה פוגע ביכולת שלהם לשלוט", מעריך ד"ר יואל גוז׳נסקי, ראש הזירה האזורית וראש תוכנית המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי inss, בשיחה עם N12. גוז'נסקי מסביר כי גם אם פגיעה בכלכלה של החות'ים לא הייתה בין מטרות התקיפה הישראלית בתימן, היא תוצר לוואי שלה. "זה לא יגרום להם לחדול מהמתקפות, אבל יש פה מנוף כלכלי לא מבוטל", הוא מציין.
בשלב זה לא ברורה עדיין מידת הפגיעה בנמל בחודידה ועל כן גם מידת הפגיעה הכלכלית עדיין לא מובנת. "אני לא יודע אם ההתקפה מוציאה את הנמל בחודידה מכלל שימוש כי להבנתי העגורנים עדיין עומדים. לא ברור אם הרציפים נפגעו. יכול להיות שישראל שומרת את זה להסלמה נוספת, הרי אתה שומר לעצמך מדרגות של הסלמה. אם הנמל יצא מכלל פעולה, אז זו פגיעה מאוד משמעותית בחות'ים", אומר גוז'נסקי. "חודידה היא עורק החיים שממנו הגיעו רוב הסחורות לאזור החות'ים, והשלטון החות'י גם גבה עליהן מיסים".
"אני לא חושב שהתקיפה תביא להפסקת המתקפות החות'יות, אפילו נהפוך הוא: יכול להיות שבהתחלה זה אפילו יביא לאסקלציה מסוימת", מעיר גוזנסקי. "אבל תראה, במקביל יש סנקציות אמריקניות על החות'ים ויש להם קושי לפעול במטבע זר, לסחור עם בנקים בחו"ל ולבצע טרנזקציות".
בחודש שעבר דיווחו סוכנויות הידיעות הזרות כבלומברג ו-AP כי הבנק המרכזי של תימן, שהוא חלק מהממשלה שמוכרת בידי גופים הבין-לאומיים, אסר על קיום עסקאות עם שישה בנקים שמנוהלים מצנעה, שבשליטת המורדים החות'ים. האיסור נעשה בתיאום עם מהלכי האמריקנים ופורש כמהלך שנועד לערער על השלטון החות'י ולמנוע את גישתו למטבע זר.
בתגובה הטיל הבנק המרכזי שבשליטת החות'ים איסור על ניהול עסקאות עם 13 בנקים שמנוהלים מהעיר עדן, שם יושבת ממשלת תימן. צעדים הדדיים אלו מגבילים עוד יותר את יכולת העברות הכספים במדינה, שגוז'נסקי מציין שגם לפני פרוץ המלחמה שמתנהלת בה זה עשור לא הייתה במצב מזהיר.
בתימן יש שתי כלכלות נפרדות
"נתוני הפתיחה של תימן הם מאוד מאוד קשים, מדובר במדינה הערבית הכי ענייה ואחת המדינות העניות בעולם", מציין גוז'נסקי. "זו מדינה עם יותר מ-30 מיליון איש, שהיא הכי מאוכלסת בחצי האי הערבי. התוצר לנפש שלהם הוא מאוד נמוך, משהו כמו 600-500 דולר לנפש. לכן, כשאתה פוגע בכלכלה הזו, מצד אחד זה מאוד משמעותי; ומצד שני הם גם ככה על הקרשים, אז כמה עוד אפשר לפגוע בהם?".
בתימן פועלות למעשה שתי כלכלות נפרדות: הכלכלה החות'ית והכלכלה של הממשלה התימנית המוכרת בין-לאומית שיושבת בעדן. שתי הכלכלות הללו צריכות לחלוק את משאב הטבע היחיד שיש לתימן, שהוא נפט. בשיחה עימו מציין גוז'נסקי שהחקלאות המקומית נהרסה לטובת מיקוד בייצור גת, שמופנה בעיקר לצריכה מקומית.
.
"לתימן יש מעט מאוד נפט, זה לא ברמה של ערב הסעודית, ובגלל המלחמה שמתנהלת במדינה מאז 2014 גם ייצוא הנפט נפגע", מסביר גוז'נסקי. "אתרי שאיבה ושדות נפט נפגעו, וזה הפך את תימן ליותר ענייה ויותר פגיעה. צינור הנפט עובר באזורים החות'יים וזה פגע בייצוא. הפגיעה בייצוא הנפט מקשה על תימן לגייס דולרים והון בין-לאומי, והיא נסמכת כיום בעיקר על תרומות מהקהילה הבין-לאומית ומדינות המפרץ".
הסכם השלום שיכניס כסף זר מתעכב
לפני כשנתיים גובש הסכם שלום בין החות'ים לבין ערב הסעודית השכנה, אך זה טרם נחתם. "ההסכם יושב פחות על המדף ולא חותמים עליו מכל מיני סיבות", אומר גוז'נסקי, ומחדד את חשיבות ההסכם עבור החות'ים: "במסגרת ההסכם הזה הסעודים יעבירו לחות'ים הרבה מאוד כסף ולמעשה ישלמו את המשכורות של הממשל שלהם. וזה בעצם מה שהחות'ים רוצים: כסף".
לדברי גו'זנסקי, חתימת ההסכם בין סעודיה לחות'ים תשלב אותם בממשלה ותאפשר להציג מדינה תימנית מאוחדת - כזו שתוכל לזכות בסיוע כספי רציני מהעולם: "חתימת ההסכם עם סעודיה תסלול גם את דרכם של החות'ים לעוד כספי סיוע: של מדינות המפרץ, של הבנק העולמי ושל קרן המטבע הבין-לאומי (IMF)", הוא אומר. "בינתיים ההסכם הזה מתרחק גם בגלל ההסלמה הנוכחית, אבל גם בגלל הסנקציות האמריקניות, שפוגעות מאוד בבנקים המקומיים. בגלל הסנקציות האמריקניות הם מתקשים מאוד לפעול וזה די חונק אותם".
לדברי גוז'נסקי, המצור שהחות'ים מטילים מאז אוקטובר על מיצרי באב אל מנדב שמחברים בין ים סוף לאוקיינוס ההודי פגע גם באספקת הסחורות אליהם עצמם. "זה במידה מסוימת לירות לעצמם ברגל", הוא אומר. "לא היה פה רציונל כלכלי, אלא רציונל אסטרטגי וגיאופוליטי".
ציינת כסף סעודי ומפרצי - מה לגבי סיוע כספי מאיראן?
"אי אפשר להשוות את הכוח הכלכלי האיראני לכוח הכלכלי הסעודי. איראן עוזרת לחות'ים פחות בכסף, אלא יותר בידע ואמצעי לחימה. איראן בעצמה תחת סנקציות ואין לה כל כך הרבה כסף".