הצמיחה ברבעון השני של 2024 הסתכמה ב-0.3% בלבד בחישוב רבעוני וב-1.2% בחישוב שנתי, כך לפי אומדן ראשון שמפרסמת הלמ"ס. בהשוואה לנתוני הרבעון המקביל, השני של 2023, המשק התכווץ ב-1.4%. במקביל, התוצר לנפש ירד ב-0.4% בחישוב שנתי.
מדובר בנתונים נמוכים לאחר הצמיחה הגבוהה שהציג המשק ברבעון הראשון של השנה והצביעו על התאוששות חזקה מהרבעון האחרון של 2023, שבו פרצה המלחמה. ברבעון הראשון של 2024 צמח המשק ב-4.1% ברבעון וב-17.3% בחישוב שנתי. בסיכום חצי השנה הראשונה של השנה עלה התוצר המקומי הגולמי ב-2.5% בחישוב שנתי לעומת המחצית הקודמת, לאחר ירידה של 4.8% במחצית השנייה של שנת 2023.
בחינה יותר מדוקדקת של נתוני הצמיחה לרבעון השני של 2024 מראה כי היא עדיין נובעת בעיקרה מעליות בהוצאה הציבורית והפרטית - כלומר כספים שהוציאו הממשלה והאזרחים - ולא משיפור בתמ"ג העסקי. כך, בעוד שההוצאות לצריכה ציבורית ולצריכה פרטית עלו ב-8% וב-12% בחישוב שנתי בהתאמה, התוצר העסקי ירד ב-1.9%.
"מדובר בצמיחה נמוכה ברבעון השני אחרי הריבאונד של הרבעון הראשון", מסר ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים. "ניתן לראות שהמשק מתקשה לחזור לרמת הפעילות של טרום המלחמה, כנראה בהשפעה של גורמים מצד ההיצע כמו היעדר עובדים פלסטינים ופעילות כלכלית חלקית בצפון ובדרום. גם הצמיחה הנמוכה הזו הושגה הרבה הודות לגידול בצריכה הציבורית. בלעדיו, התוצר היה יורד".
דברים דומים מסר גם יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון: "המשק מתקשה להתאושש מהמלחמה, בעיקר בגלל בעיות היצע ולא ביקוש. המחסור בעובדים פלסטינים מונע התאוששות מלאה בהשקעות בבנייה למגורים. כל עוד ענף הבינוי לא מתאושש ומפונים לא חוזרים לעסקים שלהם, רמת הפעילות של המשק תישאר ממותנת יחסית.
"הירידה החדה בייצוא בשיעור של 7% קצת מפתיעה, למרות שנתונים ראשוניים של חודש יולי (תחילת רבעון ג) מעידים על האצה. הצריכה הפרטית ברבעון ב׳ גבוהה ב 1.2% לעומת שנה שעברה, זאת על רקע עליית שכר, ותמיכות ממשלתיות. מכוון שנתוני הצמיחה החלשים נובעים מבעיות היצע ולא ביקוש, הם לא צפויים לתמוך בהורדת ריבית, בפרט על רקע סימני ההאצה באינפלציה ורמת סיכונים גאופוליטיים גבוהה".