"אנחנו זקוקים להתאמות של 30 מיליארד שקל בתקציב", אומר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בראיון ל"המהדורה המרכזית". מדובר בחזרה על מסר שהופיע גם במכתב הנוקב ששלח לאחרונה הנגיד לראש הממשלה בנימין נתניהו, ובו דחק בו לקדם במהרה את גיבוש תקציב 2025. כעת הדברים חדים עוד יותר: "מאחר שההוצאות האזרחיות על תחומים כמו בריאות, חינוך ותשתיות גם כך נמוכות - יצטרכו כנראה גם להעלות מיסים".
עוד בנושא ב-N12
• בנק ישראל מזהיר: זה המחיר שנשלם על הסחבת בתקציב 2025
• הממשלה "פרצה" את מסגרת התקציב: מה זה אומר
• "בדרך לקטסטרופה כלכלית": משמעות הורדת דירוג האשראי
בהודעת הריבית שפרסם היום (רביעי) בנק ישראל נכללה אזהרה על המחיר שעלול לשלם המשק הישראלי על הסחבת שנוקטת הממשלה בקידום תקציב 2025: פגיעה במאבק לריסון האינפלציה. "ברור שאנחנו בתקופה מאתגרת, האירועים הגיאו-פוליטיים כמובן דומיננטים", משיב פרופ' ירון כשהוא נשאל עד כמה הוא מודאג. "אנחנו יודעים שיש לנו כלכלה שביסודות שלה יודעת לצמוח היטב, אבל הדבר העיקרי שצריך לבצע כרגע זה תקציב 2025. זה ייצר אמינות כלפי השווקים וחברות הדירוג".
כדי להעביר את תקציב בזמן היה צריך להתחיל לקדם אותו כבר באוגוסט ואנחנו כבר באיחור מבחינת לוחות הזמנים. שלחת מכתב תקיף לאחרונה לראש הממשלה - האם קרה מאז משהו?
"גם ראש הממשלה וגם שר האוצר הצהירו שיהיה תקציב 2025 עד סוף 2024. אני רוצה להאמין ועושה הכל שכך יהיה. כדי שהתקציב יהיה מאוזן ומתכלל הוא צריך להתבצע בעבודה עם כל גורמי המקצוע. דבר ראשון צריך להגיע להסכמות על סדרי הגודל.
"להערכתנו בבנק ישראל, אנחנו זקוקים להתאמות בסדר גודל של 30 מיליארד שקל בתקציב. בתוך ההתאמות האלו, מאחר שבתקציב המדינה ההוצאות האזרחיות על תחומים כמו בריאות, חינוך ותשתיות גם כך נמוכות, יצטרכו כנראה גם להעלות מיסים. צריך קודם כל להסכים על המסגרת ועם גורמי המקצוע להביא לחלופה הטובה".
העבודה הזו של בחינת חלופות נעשית?
"ברקע יש המון עבודות שנעשות בתחום הזה. אבל כל גורמי המקצוע צריכים לשבת, כולל ראש הממשלה ושר האוצר, וקודם כל להפנים את סדרי הגודל של ההתאמות והמסגרת. ואחרי זה צריך יהיה למצוא את החלופות הטובות ביותר לאותן התאמות".
"ניהול התקציב - חלק מהורדות הדירוג"
לאחרונה הצטרפה חברת דירוג האשראי פיץ' לחברות מודי'ס ו-S&P והורידה אף היא את דירוג האשראי של ישראל. שורת ההחלטות הללו האלו הן למעשה הפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל שדירוג האשראי שלה נפגע. דירוג האשראי משמש את המדינה כשהיא מבקשת ללוות חוב בשווקים הבין-לאומיים. ככל שדירוג האשראי של מדינה גבוה יותר, היא יכולה לשלם ריביות נמוכות יותר, ולהפך.
ראש הממשלה אומר שהורדות דירוג האשראי של ישראל קורות רק בגלל המלחמה. עד כמה זה קשור גם לניהול הכלכלה?
"אין ספק שהמלחמה והאי-וודאות שהיא מביאה הן פרמטר מאד חשוב בראייה של חברות דירוג האשראי. אבל אין ספק שגם הניהול של התקציב - הן עצמן מדברות על זה - ובעיקר התוואי העתידי של התקציב. לכן אני מדגיש שאנחנו צריכים למצוא התאמות תקציביות שמשדרות שעל פני זמן יחס חוב-התוצר של ישראל מתייצב ואף יורד".
בכל העולם הריבית יורדת - מתי זה יקרה בישראל?
"יש פה אי-ודאות גיאו-פוליטית מאד גדולה ואי-ודאות תקציבית מאד גדולה. כל אלו מובילים אותנו בבנק ישראל למדיניות מאד זהירה בתחום הריבית, כי אנחנו קודם מסתכלים על כך שהשווקים יתפקדו ושתהיה יציבות. בנוסף, סביבת האינפלציה עלתה לאחרונה, גם בגלל מגבלות בהיצע העובדים וזה גם מוריד את התוצר וגם מעלה את המחירים.
"סביבת האינפלציה היא מעל היעד [יעד האינפלציה של בנק ישראל הוא 1%-3%] והיא עוד צפויה לעלות בתחילת 2025. אבל, תחת התרחיש הבסיסי לפיו המלחמה תסתיים בסוף 2024, אנחנו צופים התמתנות גם באינפלציה וגם במגבלות היצע העובדים ברבעון הראשון של 2025. ואז בתרחיש זה אנחנו צופים במחצית השנייה של 2025 את היכולת לחזור ולהוריד את הריבית".
כנגיד בנק ישראל מצב הכלכלה הוא גם תחת אחריותך. האם עלתה אצלך המחשבה לפרוש?
"אנחנו בתקופה מאתגרת. אני חושב שיש חשיבות ברציפות תפקידית בכל הגזרות, לטובת הכלכלה הישראלית".