הטיוטה הסופית של חוק ההסדרים שפרסם (שני) משרד האוצר להערות הציבור מגלה פרטים חדשים על האופן שבו מתכוון השר בצלאל סמוטריץ' לפעול לצמצום הגירעון בתקציב 2025. ספציפית כולל המסמך פירוט רב יותר לגבי כוונת האוצר להקפיא את שכר המינימום במשק והדרך שבה המהלך צפוי להשפיע על ציבור העובדים בישראל.
עוד בנושא ב-N12:
• הנגיד מאותת לממשלה: גזירות המס לא שוויוניות
• גולדקנופף: פטור מגיוס לחרדים - או שאין תקציב
• עוד גזירה: שוב רוצים לקחת לכם כסף מהמשכורת
המסמך פורסם בלוח זמנים מקוצר עד ל-28 באוקטובר. על פניו מדובר ב-14 ימים אך פרסום המסמך ערב חג סוכות יוצר סד זמנים מצומצם להגשת השגות. (לקריאת המסמך המלא ולפרטים להגשת השגות לחצו על הקישור כאן).
מהפרטים המופיעים במסמך עולה כי בכוונת האוצר לפגוע בקצבאות ובמענקים שמשולמים לשורה ארוכה של קהלים במשק. עם קהלים אלו נמנים בין היתר ניצולי שואה, משפחות שכולות, מקבלי קצבאות נכים והבטחת הכנסה - ואף חיילים משוחררים, שבאוצר מבקשים להקפיא את עדכון גובה הפיקדונות ומענקי השחרור שלהם.
קיצוץ בגובה של כ-4% בקצבאות
הפגיעה במקבלי הקצבאות צפויה לבוא לביטוי בשתי דרכים עיקריות: הקפאת ההצמדה לשכר הממוצע במשק והקפאת ההצמדה של הקצבאות והמענקים למדד. האוצר מציע "לדלג" על ההצמדה לשינוי במדד המחירים לצרכן בשנת 2024 עבור כלל הקצבאות והמענקים שהוא מפרט. התחזית האחרונה של בנק ישראל שפורסמה בשבוע שעבר מעריכה כי האינפלציה בשנת 2024 תסתכם ב-3.8% - כך שה"ויתור" על ההצמדה למדד משמעה קיצוץ בגובה זה בגובה הקצבאות והמענקים.
במסגרת הקפאת ההצמדה של הקצבאות לשכר הממוצע במשק מבקש האוצר להקפיא גם את הצמדת שכר המינימום, שגובהו נקבע על 47.5% מהשכר הממוצע במשק. להערכת אביעד הומינר-רוזנבלום, מנכ"ל המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון, מהלך זה צפוי להביא לפגיעה של כ-4,000 שקל בהכנסתם של מקבלי שכר המינימום ב-2025, והם צפויים לקבל פיצוי כלשהו על כך לא לפני שנת 2028.
"זה לפגוע בעובדים הכי חלשים במשק", מציין הומינר-רוזנבלום. "הפגיעה הזו אפילו לא מהווה חיסכון בהוצאות המדינה, כי כמעט שאין עובדי מדינה שמקבלים שכר מינימום. זה צעד שמגן על המגזר הפרטי אבל על חשבון העובדים הכי חלשים".
במסגרת אותה הצעה מציע האוצר לא להעלות את משכורות ראש הממשלה, הנשיא, השרים, סגני השרים, הח"כים, נגיד בנק ישראל וסגנו ורבני הערים בשנת 2025. להערכת האוצר, הקפאת השכר הממוצע, המדד, שכר המינימום, עדכון הגמלאות ושכר הבכירים צפויים להביא לחיסכון של 7.1 מיליארד שקל בשנה.
דמי הביטוח הלאומי מתייקרים
הצעה אחרת בחוק ההסדרים, שלא הופיעה בטיוטות קודמות, מבקשת להעלות ב-10% את גובה דמי הביטוח הלאומי ומס הבריאות שמשלמים סטודנטים, תלמידי הכשרות מקצועיות ותלמידי ישיבה וכלל מי שאינם עובדים. ההצעה אף מבקשת לשנות את השיטה הקיימת לפיה מחושב גובה התשלום שנדרש של דמי הביטוח הלאומי כך שמי שנהנים ממדרגת התשלום הנמוכה יידרשו לשלם סכום גבוה יותר - כלומר צעד שייפגע במיוחד במקבלי ההכנסות הנמוכות.
עד כמה גדול השינוי? לפי משרד האוצר, שינויים אלו במנגנון הגבייה של דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות צפויים לייצר למדינה הכנסות נוספות של 660 מיליון שקל ב-2025 וכ-2.13 מיליארד שקל בשנה משנת 2026 ואילך.
חוזים אישיים במשטרה
חלק מעניין אחר בחוק ההסדרים מופיע תחת הכותרת "גיוון שיטות העסקה במשטרה", ומבקש לאפשר העסקה של עובדים בחוזים אישיים. תוכנית זו מציעה "לתקן את פקודת המשטרה כך שגיוס של שוטר (...) יכול שיעשה בחוזה מיוחד בהתאם לתקנות שיקבעו השר לביטחון לאומי ושר האוצר בהתייעצות עם המפקח הכללי של המשטרה".
ההצעה מפרטת כי על מי שיגויסו בדרך זו עדיין יחולו כל הוראות פקודת המשטרה לעניין דרישות התאמה לתפקיד וקידום, אך לדברי הומינר-רוזנבלום "זה מעלה את החשש ממינויים פוליטיים שיקלו על המפכ"ל והשר לביטחון לאומי וחשש לפוליטיזציה של המשטרה".