תחקיר ששודר הערב ב"אולפן שישי" מעלה שאלות כבדות על התנהלותו של שר השיכון והבינוי, יצחק גולדקנופף, בבניין בירושלים שבו יש לו ולמשפחתו נכסים. לפי התחקיר, בבניין התבצעו לכאורה עבירות בנייה חמורות, עד כדי כך - שיש סכנה אמיתית שהבניין יקרוס על יושביו. התחקיר מעלה את השאלה אם יש קשר לכך שהשר גולדקנופף, שאחראי על אכיפת תקני הבנייה, מחזיק עם משפחתו בכמה דירות בבניין - שנמצא ברחוב מנחם 9 בירושלים.
הצו למבנה המסוכן - והשקיעה לתוך הקרקע
הבניין המדובר נבנה עוד בתקופת המנדט והיו בו שתי קומות בלבד. אבל אז, ב-2001, הגיע גולדקנופף. הוא, יחד עם בתו, רעייתו וחתנו, רכשו יחד עם שותפים נוספים זכויות בנייה על גג הבניין. "יש כמה אנשים שקנו את הבניין למעלה. יש אחד קוראים לו גולדקנופף, יש את הבת שלו, יש רוזנבאום", מסבירה ראומה (שם בדוי), אחת הדיירות בבניין.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
כשנתיים לאחר מכן, מקורבו של גולדקנופף, חסיד גור בשם יוחנן ויצמן, רכש גם הוא חלק מזכויות הבנייה על הגג. לימים ויצמן הפך לחבר במועצת עיריית ירושלים ובוועדת התכנון - זו שאחראית על מתן היתרי בנייה. השותפים התחילו בתכנון השינויים בבניין בן שתי הקומות. הם קיבלו אישור לבנות אגף חדש – ובמקביל לבנות שתי קומות על הגג.
עוד בטרם החלה בניית הקומות הנוספות, בשנת 2011, העירייה הוציאה לבניין צו מבנה מסוכן. "צו בניין מסוכן זה אומר שמהנדס חתום על מסמך שקובע שהבניין הזה מסכן את השוהים בו, ואת האנשים שנמצאים בסמוך לו", מסביר עו"ד משה רז כהן ממשרד רז-כהן פרשקר ושות', שייעץ בעבר ליחידה הארצית לפיקוח על בנייה במשרד הפנים. "זה אומר שהבניין נמצא בתהליך שהולך ומחמיר. אמורים לבצע את החיזוקים באופן מיידי - זו סכנה לציבור ולשוהים ואסור להשתהות לרגע".
גולדקנופף ויתר בעלי זכויות הדירה לא רק שלא חיזקו את הבניין, אלא גם התחילו לבנות את הקומות הנוספות בו. אבל אז, באמצע הבנייה, הם נתקלו בבעיה – הבניין פשוט שקע והעבודות נעצרו למספר שנים.
העבודות שהתחדשו: "זה עלול להתמוטט"
לפני כשלוש שנים, בעלי הזכויות ביקשו להשלים את הבנייה ופנו למהנדס דן שפר שתכנן את התוכנית לבניית הקומות החדשות, כדי שיכתוב להם תוכנית חיזוקים לבניין. שפר - שישב בכלא על חלקו באסון ורסאי - יודע מה עלול לקרות כשמזלזלים בחוקי הבנייה. על כן, הוא עומד על חיזוק המבנה - אבל להפתעתו, מגלה שהעבודות התחדשו.
בינואר 2023, כשגולדקנופף הוא כבר שר השיכון, שפר שולח מכתב דחוף למבקשים, ומורה להם לעצור את הבנייה. אך לא רק שהבנייה לא נעצרה ושהחיזוקים שדרש לא בוצעו, אלא שנוסף חטא על פשע: במקום שתי קומות שאושרו בהיתר המקורי - נבנו לבסוף שלוש קומות נוספות, על הבניין הרעוע והישן. כלומר, בנייה של קומה נוספת, החורגת לכאורה מההיתר שניתן לפני יותר מעשור.
ביקשנו ממהנדס הבניין אברהם בזיני לבדוק אם הבניין חוזק כנדרש - ואם הוא מסוכן לדיירים בו. "המבנה במצב הנוכחי הוא מסוכן, וצריך לטפל בו", הסביר. "אנחנו רואים כאן את חדר המדרגות כשהוא הרוס לחלוטין והוא ניתק מהחלק שמחזיק אותו", מתריע המהנדס בזיני. "אי אפשר להשאיר את זה ככה. מדובר באנשים שחיים פה ואם זה ייפול, וזה ייפול יום אחד, אנשים ייפגעו. המבנה הזה הוא מסוכן, יום אחד הוא עלול להתמוטט".
שינוי הגרסה של גולדקנופף
כשפנינו אל גולדקנופף לראשונה, הוא טען כי הדירות שלו נבנו באגף חדש לחלוטין של הבניין. אבל בדיקת "אולפן שישי" מעלה שהטענה אינה מדויקת: חלק משטח הדירות שלו נבנה מעל הבניין הישן. בהמשך גולדקנופף תיקן את תגובתו והודה שהדירות נבנו גם מעל לבניין הישן, אך לדבריו כן נעשו חיזוקים. ואולם, המהנדס בזיני שהבאנו לבדוק את הבניין אומר: "הבניין לא חוזק למרות שראיתי מסמך של אחד המהנדסים שדרש לחזק את המבנה".
ביקשנו גם מחברת ההנדסה "גבי שואף" לבדוק אם הבניין חוזק כפי שהתקן דורש. "באחד האזורים אנחנו רואים שמתחילה סדיקה בין האבנים והחיפוי. זה יכול להעיד שלא קיים ברזל בבניין", ציין נאור עבודי מחברת ההנדסה. ועמיתו יוגב מנדיל מדגיש: "לא ביצעו בו חיזוק. אם היו מבצעים חיזוק לא היה אמור להתפתח הסדק הזה".
המהנדס בזיני מסביר כי לא ניתן לבנות קומות מעל מבנה ישן מבלי לחזק את יסודותיו: "זה אסור על פי התקן ועל פי ההיגיון ההנדסי הפשוט - אסור לבנות תוספות בנייה על מבנה קיים, במיוחד מבנה ישן, מבלי לחזק אותו. הבנייה הזו מסכנת את היציבות של המבנה הישן".
לא מדובר רק בסכנה לציבור, אלא גם בחשד לעבירת בנייה: בהיתר המקורי בקומה הרביעית היו אמורות להיות שתי דירות עם חדרים בחלל גג הרעפים של הבניין. אבל בפועל נבנתה קומה חמישית, עם דירות נפרדות, כשמעליהן גג הרעפים.
לפי הדיירים, מי שבנה הוא לא אחר משר השיכון גולדקנופף ובני משפחתו: "הבנתי שבנו מרפסת ענקית, מאוד מפוארת, נהיה להם תיאבון", אמרו דיירים כשביקרנו בבניין. עם זאת, גולדקנופף טוען שלא הוא היה מעורב בבנייה החדשה, אלא בתו וחתנו, ולכן, לדבריו, הוא אינו אחראי לכך. ואולם, בבדיקה שערכנו בטאבו מצאנו הערת אזהרה שרשומה גם לטובתו של גולדקנופף. כמו כן, הוא אחד ממבקשי ההיתר, שמכוחו נבנתה תוספת הקומות המקורית על הבניין הישן. כשעלינו לקומה החדשה בבניין, התגלה כי לקומה הזו מגיעים דרך חדר המדרגות המשותף - כלומר אלו לא חדרי מגורים ששייכים לדירות בקומה 4, אלא דירות נפרדות בקומה 5.
העומס על היסודות: "רמסו את החוק"
ככל שהבנייה התקדמה כך גם גדל העומס על הבניין. "הכול סדקים איומים, הכול בלתי הפיך ובלתי נסבל", מתארים שכנים, "לא אכפת לו שאנחנו ככה סובלים? הוא בעל הממון, בעל הדעה, בעל המאה, שיהיה לו כל טוב, אבל למה אני צריכה לגור ככה? למה אני צריכה לגור ככה? זה יכול יום אחד לצנוח". וראומה, אחת הדיירות בבניין, מספרת: "דפיקה אחת אני כבר מתה מפחד שמשהו לא ייפול לי. זה הבית שלי, זו הפינה שלי. אין לי לאן ללכת". למה אתם מציקים לחלשים? למה?", היא מוסיפה. "הוא אדם מאוד אמיד ויש לו הרבה גגות בירושלים. יש לו גם אפילו לדעתי שכונות - הוא בולדוזר, הם אנשים חזקים. עובדה שהתקשרתי כמה פעמים לעירייה, לא הבנתי למה לא חזרו אליי - כנראה סוג של פחד או שיש להם איזו הוראה שם".
הפעיל החברתי ב"ירושלים בעיות פיתוח", שלמה יהושע, תוקף: "פה רמסו את החוק בכל הפרמטרים. התושבים הוותיקים הם אנשים מסכנים, עמך, אין להם לאן ללכת. הבניין הזה כל רגע עלול לקרוס. אני רוצה שהם ישלמו מחיר. זה אבסורד ששר שיכון רומס את חוקי הבנייה, הוא צריך להיות טלית שכולה תכלת".
חומרי בנייה - על שם גני ילדים?
אבל עבירות הבנייה לכאורה הן רק חלק מהסיפור. כי מתברר שמה שנראה כדירות למגורים הן בעצם גן ילדים, כך לפחות לפי תעודת משלוח שבידינו. מתברר שחומרי בנייה לקומות החדשות שנבנו לפני שנה, נשלחו על שם רשת החינוך עמותת "בית יעקב", זו שגולדקנופף עמד בראשה עד שנכנס לפוליטיקה, ועברה מאז לבנו. הדיירים מספרים שגם הם נחשפו לחומרי בנייה שנשלחו לבניין על שם העמותה של משפחת גולדקנופף. "זה בגלל שזה הגולדקנופף הזה, כנראה יוצא לו יותר זול להזמין על שם הגן. כאילו שווה לו במס לכל מיני עמותות, אז שווה לו יותר". מעדויות נוספות שנחשפנו אליהן, עולה שבתקופה שבה נבנו הקומות האחרונות, הגיעו לבניין חומרי בנייה, שגם הם נשלחו לעמותת בית יעקב.
ביקשנו לבדוק מה עשויות להיות המשמעויות של משלוחי סחורות שנרשמו על שם עמותה - על אף שהם לא נועדו לשימוש העמותה. "ברגע שעמותה השתמשה בכספים שלא למטרות העמותה – זה מנוגד לחוק ולכללי מנהל ציבורי תקין, ולכללים של רשם העמותות להתנהלות של עמותות", מסביר יועץ המס ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס. "אם יש מקרה שכספי עמותה שימשו למתן טובות הנאה אישיות למישהו נושא משרה בעמותה, זו עבירת מס חמורה מאוד שיכולה להגיע לכדי עבירה פלילית".
מה השתנה? הדירות אוכלסו
התחקיר הזה היה מיועד לשידור לפני שנה. ואז פרצה המלחמה, והחלטנו להמתין. מאחר שכבר אז פנינו לתגובה וגולדקנופף היה מודע לכשלים הרבים שהתגלו בבניין שבו יש לו נכסים - היה מצופה משר השיכון, הממונה על אכיפת תקני הבנייה, שהוא יפעל לתקנם במהירות.
השבוע שלחנו את מהנדס הבניין אברהם בזיני שוב לבניין. חלפה יותר משנה - וכלום לא השתנה. הבניין המתפורר לא חוזק, ובמקביל, הדירות החדשות שנבנו מעליו אוכלסו בדיירים.
תגובות
שר הבינוי והשיכון, הרב יצחק גולדקנופף, מסר בתגובה:
"1. בניגוד לנטען, לשר יצחק גולדקנופף אין זכויות בניה בגג. לשר יש שתי יחידות דיור בבניין שבנייתן הושלמה לפני למעלה מעשר שנים. היחידות נבנו על פי היתר בניה כדין ועל פי תוכנית בניה מאושרת שהכין מהנדס מוסמך ומורשה, הזוכה להערכתן המקצועית של רשויות רבות.
2. בעת בניית היחידות המהנדס אכן ציין בחוות דעתו כי יש לבצע חיזוקים בבניין. חלק מהדיירים התנגדו לתוכנית שהוצעה, ובעקבות זאת הציג המהנדס תוכנית חיזוק חלופית, יקרה יותר, וזו בוצעה ככתבה וכלשונה.
3. בהתאם לכך, לאחר שבוצעה תוכנית החיזוק, העיריה הסירה את הצו מבנה מסוכן, ורק לאחר מכן נבנו היחידות.
4. אשר על כן, כל טענה כאילו השר ביצע בניה ללא היתר, או שלא על פי תכנית הנדסית מאושרת ובטוחה, הינה שקר וכזב.
5. לשר אין כל קשר לפעולות בנייה שבוצעו בבניין בשנים האחרונות, בכלל; ובשנים 2023-2022 הנזכרות בפנייתכם, בפרט; שכלל לא בוצעו על ידו אלא על ידי חתנו, בדירה שאינה שייכת לשר ומעולם לא היתה שייכת לשר. לשר אין כל חלק ישיר או עקיף בבניית דירות בשנתיים וחצי האחרונות. לשר גם אין כל זכויות, לא במישרין ולא בעקיפין, בדירה עליה שאלתם בפנייתכם, המצויה בקומה החמישית בבניין.
6. יתרה מכך: השר גולדקנופף אפילו לא ביקר בבניין במשך שנים, ואיננו מכיר כל עבירת בנייה בבניין. השר מעולם לא קיבל פניה של דייר בבניין בנוגע לסדקים או שברים או חשש לקריסה. כפי שצוין בפנייתכם, בעבר הוגשה בקשה ביזמת הדיירים בבניין לבצע תכנית חיזוקים, אולם זאת נדחתה ע"י ועדת ערר שסברה כי הבניין אינו נדרש לחיזוק.
7. בכל הכבוד, איננו מכירים את חוות דעת המהנדס הפרטי מטעמכם, ובוודאי שלא נוכל להתייחס ברצינות לחוות דעת עלומה שלא נבחנה על ידנו. לאור האמור בפנייתכם, ספק רב אם הוצגו בפני המהנדס הפרטי ששכרתם העובדות הרלוונטיות ליחידות של כבוד השר.
8. באשר לטענה כי חומרי בנייה שהגיעו לבניין בשנים 2023-2022 נרכשו על שם עמותת רשת החינוך בית יעקב, ייאמר כי, כאמור, אין לשר כל קשר לבנייה כלשהי שבוצעה בבניין בשנים האמורות. כאמור, עבודות הבנייה האחרונות שבוצעו ביחידות של השר הסתיימו בשנת 2014. יתר על כן, השר התפטר מתפקידו בעמותה לפני למעלה משנתיים.
9. כפי שציינתם בפנייתכם, כבר לפני שנה פניתם לבקש את תגובת השר לטענות, ובפגישה שהתקיימה הוצגו לכם כל המסמכים וההוכחות כי לשר גולדקנופף אין כל קשר ישיר או עקיף לטענות העולות מהכתבה. די בעובדה שהכתבה לא פורסמה במשך שנה שלמה, כדי ללמד שבמשך שנה אף אתם סברתם שהכתבה אינה ראויה לשידור. אנו מציעים לכם לסייר עמנו בבניין, להיווכח שלטענות אין כל שחר ואחיזה במציאות, וככל הנראה הן מתבססות על דיווח של דייר שעימו היתה בעבר לחלק מהדיירים בבניין מחלוקת".
יוחנן ויצמן, חבר מועצת העיר ירושלים, מסר בתגובה:
"הטענות העולות בתחקיר נובעות מסכסוך שכנים. חשוב להבהיר שבהתנהלותו של חבר המועצה ויצמן לא נפל רבב. משפחת ויצמן בעצמה חיה ומתגוררת במבנה היות והבנייה תואמת במדויק להיתר, לאישורי המהנדס, ללא חריגות בטיחות וקיבלה תעודת גמר. ללא כל עבירות בנייה (נוסיף כי הדברים נכונים גם לגבי דירות השר גולדקנופף)".
"תוכנית חיזוקים שהגיש ויצמן למבנה – אושרה כחוק בוועדה המקומית תוך הקפדה מלאה מצידו של חבר המועצה על הסדר ניגוד עניינים בנידון. לצערנו ועדת הערר דחתה את הבקשה לחיזוק וביטלה אותה באמירה כי הבניין לא נדרש לחיזוק מיידי. משפחת ויצמן מצרה על התנהגות השכנים, והפסים שאליהם הגיעו המחלוקות בין דיירי הבניין. נברך ונשמח באם השכנים יסכימו לתוכנית חיזוקים, ונשתתף בה ככל הנדרש".
עמותת גני ילדים ומעונות יום "בית יעקב" ירושלים מסרה בתגובה:
"1. הטענה שכביכול העמותה רכשה חומרי בנייה לצורך בנייה שהתבצעה ברחוב מנחם 9, ירושלים, הינה טענת שקר, שאין בה שמץ של אמת, והיא נעדרת כל קשר למציאות.
2. יתר הטענות שהועלו בפנייתכם אינן נוגעות לעמותה ולא נהיר מדוע התבקשה התייחסותה של העמותה להן מלכתחילה".
מעיריית ירושלים נמסר: "עיריית ירושלים הוציאה בעבר דרישה להסרת סכנה במבנה, ובהתאם לכך בוצעו בו בשנת 2015 עבודות לחיזוק אלמנטים קונסטרוקטיביים שהביאו להסרת הסכנה. כל זאת בליווי ואישור מהנדס מוסמך מטעם בעלי הדירות. מאז לא התקבלו בעירייה תלונות בנושא. בשנת 2020 הונפקה תעודת גמר לתוספות בנייה שניבנו בהיתר, לאחר שלא אותרו עבירות במקום. התלונות שהוגשו לעירייה בדבר עבירות בנייה לאחר מועד זה, נבדקו ונסגרו לאחר שלא אותרו כאלה".
"בעקבות פנייתכם, נשלחו בשנית צוותים למקום, שביצעו בדיקה לצורך איתור עבירות או קיומה של סכנה. הצוות מצא חשד לביצוע עבירת בנייה שלא נתגלתה במהלך הבדיקות הקודמות, והנושא הועבר להמשך טיפול גורמי האכיפה. בנוסף, מהנדס מבנים מסוכנים ביצע בדיקה ויזואלית ראשונית, לא אותרה סכנה במבנה ולא נראה דבר המחייב טיפול מיידי. במידה ויש לכתב/ת ו/או לדיירים בבניין מידע אחר, נשמח לקבלו, לעיין בו ולפעול ככל שידרש. עיריית ירושלים מטפלת בכלל הפניות שמובאות לפתחה במקצועיות, ללא משוא פנים ובהתאם לדין וכך תמשיך לעשות".