הכרטיס האדום שהוציאה סוכנות הדירוג מודי'ס לישראל הוא מכה קשה, אבל כזו שמגיעה בנקודת זמן שלממשלת ישראל עוד יש מרחב לתמרון ותיקון: התקציב ל-2025 טרם עבר ואושר, ואף שזו לדברי מודי'ס חלק מהבעיה זה צריך להיות גם חלק מהפתרון. לדברי בכירים לשעבר בבנק ישראל ובמשרד האוצר, הורדת דירוג האשראי בת שתי המדרגות שעליה הודיעה חברת הדירוג מודי'ס - צריכה להיות הזדמנות לשינוי כיוון.
עוד בנושא ב-N12:
• דווקא עכשיו: הפגיעה שבוחן האוצר במענקים לחיילים משוחררים
• הגזירות הדרמטיות שמקדם משרד האוצר: כל הפרטים
• "חשש מפיטורי עובדים": מה ההשלכות של הורדת דירוג האשראי?
"זו העת לבוא לתקציב, כזה שמכונה על ידי הכלכלנים 'בסיס אפס', ולהגיד בוא נתחיל מההתחלה", אומר נגיד בנק ישראל לשעבר, פרופ' יעקב פרנקל. "ואז תראה שפתאום על הרבה מאוד דברים אפשר לוותר. [צריך] לעבוד עוד פעם בזכוכית מגדלת על כל ההוצאות ולשאול האם ההוצאה הזאת הכרחית לצורך חידוש הצמיחה הכלכלית, ואם לא - נדחה אותה. ויש הרבה כאלה".
"דירוג האשראי אמנם ירד בחברה אחת, אבל יש עוד שתי חברות שמדרגות וחשוב שהן תקבלנה סימנים של רצינות מהממשלה", אומר שאול מרידור, לשעבר ראש אגף התקציבים במשרד האוצר.
נכון לעכשיו, התקציב וטיוטת חוק ההסדרים שהוצגו עבור 2025 לא כוללים מנועי צמיחה משמעותיים למשק ולא משנים את סדרי העדיפויות. להפך, הנפגעים העיקריים מההצעות הכלולות בהם הם חברי מעמד הביניים העובד. קצבאות האברכים לעומת זאת נותרו ללא פגע.
עם הצעדים המתוכננים שעליהם כבר הכריז האוצר, ועדיין לא אושרו, נמנים:
- מיסוי קרנות ההשתלמות החל מחודש ינואר.
- הקפאת מדרגות מס ההכנסה לשלוש שנים.
- הקפאת השווי הכספי של נקודות הזיכוי ממס.
- הקפאת גובה כל הקצבאות שמשלם ביטוח לאומי, כך שלא יתעדכנו בהתאם לעליית השכר הממוצע במשק.
צעדים אלו מצטרפים למהלך שאושר כבר בתקציב 2024 המתוקן וצפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2025, וקובע כי המע"מ יועלה ב-1% לרמה של 18%.
אבל התקציב ל-2025 עדיין לא אושר סופית ויש הרבה מקום לתיקונים. "ישנן הוצאות רבות בתקציב שאינן תומכות צמיחה", אומר פרנקל. "זו הזדמנות מיוחדת לשנות את הרכב התקציב ולהעביר רק פעילויות שמעודדות צמיחה".
"הממשלה הזו צריכה קודם כל להעביר יעד גירעון ויעד הוצאה שיתכנסו למספרים שאנחנו רגילים לראות", אומר מרידור. "הדבר השני שהיא צריכה לעשות הוא להציב צעדים שמצד אחד מגבירים מאוד צמיחה ומצד שני מונעים בזבוזים".
לשדר מסר של אחריות
לאחר הורדת דירוג האשראי החדה של מודי'ס למדינת ישראל, בכירים לשעבר באוצר ובבנק ישראל מציעים להראות לעולם בנקודת הזמן הזו שסדרי העדיפויות משתנים. למשל, לצד הפגיעה שייתכן שהיא בלתי נמנעת במעמד הביניים, הם אומרים שחייבים לסגור משרדי ממשלה מיותרים ולקצץ בכספים הקואליציוניים. לדבריהם, גם אם מדובר בכסף קטן יותר לכאורה, יש לכך חשיבות בנראות ובשידור מסר של אחריות הן כלפי הציבור בישראל והן כלפי המשקיעים בעולם.
במקביל, הם קוראים להצגת תוכניות להכנסת האוכלוסיות הערבית והחרדית לשוק העבודה והשקעה משמעותית יותר בענף ההייטק - קטר המשק שהולך ונבלם.
"צריך שכל שכבות האוכלוסייה ייקחו חלק בנטל - גם ערבים וגם חרדים, וגם האוכלוסייה החילונית וגם הדתית", אומר מרידור. "כולן צריכות להיות בתוך הגזירות. אם לא כולם משתתפים בגזירות זה פשוט לא לגיטימי לקחת רק מהאוכלוסייה שגם כך משלמת הכי הרבה".
"אם ראש הממשלה והממשלה יגידו אני לא נותן שקל אחד, בין אם זה בהסכם קואליציוני או לא, לשום פעילות אלא אם היא מקדמת את הפעילות הכלכלית - דיינו", אומר פרנקל.