נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון ניצל את מסיבת העיתונאים של הודעת הריבית כדי לשלוח שני מסרים ברורים לממשלה: אסור להתעלם מאזהרות חברות דירוג האשראי, ויש לוודא כי גזירות התקציב "יושתו על אוכלוסייה רחבה ככל האפשר". המסרים נועדו במיוחד לאוזני שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו על רקע ההתקדמות בגיבוש תקציב המדינה לשנת 2025.
עוד בנושא ב-N12:
• האוצר פרסם תזכירי חוק של גזירות התקציב: מה בפנים ומה בחוץ?
• מ-2025: תוכנית האוצר שתפגע קשות באנשי הקבע
• האוצר מקדם: ביטול מוחלט של המענק הזה לחיילים משוחררים
הריבית עצמה נותרה ללא שינוי, בהתאם לתחזיות האנליסטים, על רמה של 4.5% (וריבית פריים בהתאם על 6%). במקביל פורסמה גם התחזית המעודכנת של חטיבת המחקר של בנק ישראל, שעדכנה מטה את תחזית הצמיחה למשק: כעת חוזים בחטיבה כי המשק המקומי יצמח ב-0.5% בלבד ב-2024 בתרחיש הבסיס וב-3.8% בשנת 2025. בנוסף, בחטיבה מעריכים כי הממשלה לא תעמוד ביעד הגירעון של 6.6% שנקבע ל-2024 וכי זה יסתכם ב-7.2%.
גם תחזית האינפלציה מעלה עודכנה וכעת מעריכים בבנק ישראל כי שיעור האינפלציה השנתי יעמוד ברבעון האחרון של 2024 בממוצע על 3.8%. לפי התחזית, האינפלציה תטפס עד ל-4.4% בינואר 2025, ואז תתחיל לרדת בהדרגה עד שתגיע לממוצע של 2.8% ברבעון האחרון של 2025.
התחזית המעודכנת של הבנק מעריכה כעת לראשונה כי המלחמה תימשך בעצימות גבוהה גם בתחילת 2025. בבנק ציינו גם כי "התחזית מאופיינת ברמה גבוהה במיוחד של אי ודאות", והצביעו ספציפית על סיכונים של התגברות בעוצמת ומשך הלחימה וכן על "אי-ביצוע ההתאמות הפיסקליות" - כלומר חשש שהממשלה לא תבצע את צעדים מספקים לקיצוץ הוצאות והגדלת הכנסות הדרושים כדי לעמוד בהוצאות הביטחון הכרוכות בהמשך הלחימה.
"להתייחס ברצינות לחברות הדירוג"
במסיבת העיתונאים התייחס הנגיד לראשונה בפומבי להחלטות האחרונות של חברות דירוג האשראי מודי'ס ו-S&P, שהורידו את הדירוג של מדינת ישראל והותירו אותו על אופק שלילי. "חשוב להטות אוזן ולהתייחס ברצינות להערכות של חברות הדירוג, שכן הן משקפות את האתגרים והסיכונים העומדים בפני הכלכלה הישראלית כפי שהעולם רואה זאת", אמר ירון.
"סוכנויות הדירוג מדגישות את השפעת המציאות הגיאו-פוליטית, אך משקפות גם את השפעת ניהול המדיניות הפיסקלית תוך דגש על חשיבות מתווה המדיניות העתידי", הסביר. לדברי ירון, אף שההחלטות על הורדות הדירוג התקבלו בראש ובראשונה בשל העלייה בעצימות המלחמה והתרחבותה בגזרה הצפונית, יש להן סיבות נוספות: "מודי'ס הדגישה גם את תהליך העברת התקציב והיכולת לבצע התאמות פיסקליות [תקציביות] דרושות, קושי בגיוס החרדים והמהלכים לשינויים במערכת המשפט", פירט הנגיד.
"אמון השווקים והמוסדות הכלכליים הבין-לאומיים הוא חיוני ליציבות הכלכלה הישראלית. כדי להבטיח את אמון השווקים בכלכלה הישראלית חשוב שהממשלה תפעל לטיפול בסוגיות הכלכליות שמועלות בדוחות; אלו תואמות במידה רבה את ההמלצות שהועלו בעבר על ידי בנק ישראל".
הנגיד התייחס גם להתקדמות בגיבוש תקציב 2025: "אישור תקציב אחראי ל-2025 הוא מרכיב חיוני בחיזוק האמון של השווקים הבינלאומיים ובשמירה על איתנות המשק", ציין והוסיף כי "הצעדים שהציג שר האוצר הם בכיוון הנכון".
עם זאת, ירון הביע ביקורת מרומזת על הצעדים המקודמים במסגרת התקציב, שנראה כי מתמקדים הציבור העובדים בישראל: "בהיבט הרכב התקציב, רצוי כי ההתאמות יושתו על אוכלוסייה רחבה ככל האפשר וחשוב שהממשלה תתעדף הוצאות תומכות צמיחה, תצמצם תמריצים שליליים ליציאה לעבודה ותבטל פעילויות של משרדים שאינם חיוניים, ודאי בעת הזו".
לאחר שנשאל על תוכנית האוצר להקפיא את מדרגות המס לשנים הבאות באופן שיפגע גם בציבור מקבלי הקצבאות השיב ירון כי "חלק מהרכיבים עדיין לא הגיעו לקו הסיום. גם בעולם הקצבאות אפשר לעשות התאמות. חלק מההצעות נופלות על בעלי הון, חלקן על מעמד העובדים. גם בניתוח לפי עשירונים רואים שזה לא נופל רק על עשירוני האמצע. אבל חלק מההרכבים משתנים תוך כדי תנועה".
הנגיד התייחס גם להתנגדות הבנקים לכוונת האוצר להמשיך להטיל מס יתר על רווחיהם: "אני חושב שמצד אחד ברור שחשוב לקיים הסכמים, יש לזה אפקט ארוך זמן. מצד שני אנחנו בתקופה מאתגרת ומיוחדת ואפשר לעשות שיח ולהגיע להסכמות נוספות".
עיקרי תחזית הצמיחה המעודכנת
- התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 0.5% בשנת 2024 ובשיעור של 3.8% בשנת 2025 - שיעורי צמיחה נמוכים מהתחזית הקודמת ב-1 ו-0.4 נקודות אחוז לשנים 2024 ו2025 בהתאמה.
- התחזית לשיעור האבטלה הרחבה בגילי העבודה העיקריים (25–64) עודכנה כלפי מטה והוא צפוי לעמוד בממוצע על 3.5% ו-3.2% בשנים 2024 ו-2025 בהתאמה.
- שיעור האינפלציה השנתי צפוי לעמוד בממוצע ברבעון האחרון של 2024 על 3.8%, יותר מהתחזית הקודמת מחודש יולי, ועל 2.8% בממוצע ברבעון האחרון של 2025.
- התחזית לגרעון בתקציב הממשלה לשנת 2024 עודכנה כלפי מעלה ל-7.2% תוצר, על רקע הגידול בהוצאות הלחימה והסטת תקבולים של הסיוע האמריקאי המיוחד לשנים הבאות.
- תחזית הגירעון ל-2025 היא 4.9% תוצר, ובחטיבת המחקר מציינים כי היא נבנתה תחת הנחת עבודה כי הממשלה תבצע התאמות תקציביות בעלות אופי פרמננטי שיסתכמו בכ-30 מיליארד שקל. יחס החוב לתוצר צפוי לעמוד על כ-68% תוצר בסוף 2024 ולעלות ל-69% תוצר ב-2025.