"מדינת ישראל נכשלה בניהול זיכון ים המלח", קובע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן עם פרסומו היום (שלישי) של דוח חמור בנושא. הדוח מצביע על "כשלים אסדרתיים חמורים שמעידים על אוזלת יד ובעיית משילות משמעותית", לשון הדוח - ומפנה אצבע מאשימה בעיקר כלפי המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגייה, רשות מקרקעי ישראל ומשרד האוצר.
הביקורת שנערכה בין ינואר ליוני אשתקד מצביעה על כשל רגולטורי ואכיפתי רב-מערכתי בארבעה תחומים עיקריים הנוגעים לפעילות חברת מפעלי ים המלח (מי"ה) - החברה הפרטית שבשליטת עידן עופר (בשרשור), המחזיקה בזיכיון להפקת מינרלים מים המלח עד שנת 2030. במיוחד תוקף הדוח את הפיקוח החסר של גופי המדינה על ההשפעות הסביבתיות של עבודת מי"ה, הטיפול במפגעי הפסולת שלה והפעולות שביצעה בשטח הזיכיון.
ממצאי הדוח לגבי התנהלות הרשויות מול מי"ה אקטואליים במיוחד לאור היערכות המדינה להוצאת מכרז חדש לניהול משאבי הטבע, שצפוי להתפרסם בשנה הבאה. על רקע זה מצביע המבקר על פערי מידע בין גופי הפיקוח, שהובילו לכך שסמכויות משמעותיות לא מומשו בשטח הזיכיון.
הפקרת ההשפעות על הסביבה
הדוח מציין כי לאורך עשרות שנים, מאז 1995, המשרד להגנת הסביבה לא הקפיד על הכללת תנאים סביבתיים בהיתרי העסק של מי"ה. כתוצאה מכך, פעילויות תעשייתיות רבות פועלות ללא תנאים סביבתיים מחייבים. הדבר הוביל לתקלות ודליפות שגרמו לנזק סביבתי נרחב. בין היתר מתייחס המבקר לדליפת הענק שפגעה בנחל צאלים ב-2022. "הדליפה מתעלת ההזנה גרמה לנזק אקולוגי חמור למניפת נחל צאלים, לרבות פגיעה ניכרת ותמותה נרחבת של מגוון מיני צומח," מציין הדוח. המבקר ממליץ למשרד להגנת הסביבה לקבוע בהקדם תנאים סביבתיים בהיתרי העסק של מי"ה.
היעדר פיקוח על כרייה וחציבה
משרד האנרגייה לא פיקח על פעילות הכרייה והחציבה בתחום הזיכיון מאז שהועברה אליו האחריות לתחום ב-1996, ולא גבה תשלומים בגינה. רק ב-2009 החל המשרד לקיים מתווה פיקוח חלקי, אך גם זה נפסק למעשה משנת 2011. לפי חישוב שביצע משרד מבקר המדינה, מדובר בהפסד של יותר מ-120 מיליון שקל לקופת המדינה בעשור האחרון. "מדובר במחדל רגולטורי מתמשך ומטריד, עם השפעות סביבתיות וכלכליות מרחיקות לכת," מציין הדוח. המבקר ממליץ למשרד האנרגייה לבצע פיקוח על פעולות הכרייה ולדרוש תשלום עבורן.
ליקויים בניהול השטח
רשות מקרקעי ישראל לא ניהלה כראוי את המקרקעין בתחום הזיכיון, קובע המבקר. היא לא הסדירה שימושים שונים בשטח, לא קיימה פיקוח ולא גבתה תשלומים נדרשים. הביקורת מעריכה את הנזק הכספי למדינה במיליוני שקלים. שטח הזיכיון כולל 652 קמ"ר - יותר מפי 11 משטחה של תל אביב. למרות זאת, המבקר מציין כי רשות מקרקעי ישראל לא בחנה אם כל השטח נחוץ לפעילות התעשייתית. 250 קמ"ר מים המלח שהתייבשו מאז חקיקת חוק הזיכיון ב-1961 הפכו לקרקע מוצקה, שעליה בנתה מי"ה מתקנים תעשייתיים – והרשויות לא בחנו גביית תשלום בגין השימוש בהם.
בין היתר מצביע המבקר על הקמת תחנת כוח מבוססת גז טבעי שהקימה מי"ה בשטח והחלה לפעול בשנת 2018 ושעליה הצהירה שתשמש "אך ורק לצורכי המפעל". בפועל החברה החלה למכור חשמל לרשת החשמל הארצית ולמפעלים אחרים שמחוץ לשטח הזיכיון ושבבעלות חברת-האם שלה כיל. המבקר מציין כי טיוטה שהכינה רשות מקרקעי ישראל העריכה את תוספת השווי לקרקע מהקמת תחנת הכוח ביותר ממיליארד שקלים.
המבקר ממליץ לרשות מקרקעי ישראל לפקח ולהסדיר את החכרת הקרקעות שבהן מי"ה משתמשת.
כשל בטיפול במפגעי פסולת
המשרד להגנת הסביבה כשל בטיפול במפגעי פסולת בתחום הזיכיון, טוען המבקר. המשרד לא קבע הנחיות לטיפול בזרמי הפסולת ולא בחן גביית היטל הטמנה בגינם, שגובהו עשוי להגיע ל-135-90 מיליון שקלים בשנה. במיוחד מצביע המבקר על הר המלח, אתר פסולת של מי"ה שהוקם ב-1982, ומציין כי "קיים זיהום קרקע של כ-300,000 קוב כתוצאה מפינוי כמויות גדולות של דלק כבד (מזוט) אליו". רק בשנת 2023 החל המשרד לדרוש הסדרה של אתר הבוצה המלחית של מי"ה עד שנת 2028, אך גם זאת ללא מעקב מספק. המבקר ממליץ למשרד להגנת הסביבה לקבוע תנאים לטיפול בפסולת ולשקול גביית היטל הטמנה.
השלכות על הזיכיון העתידי
המבקר מדגיש את חשיבות ממצאיו לקראת גיבוש הזיכיון העתידי לניהול משאבי ים המלח. "בראייה צופת פני עתיד ממצאיו של דוח זה ראויים ללמידה והפקת לקחים בעת הזו ממש, שעה שהמדינה נערכת לגיבוש הסדר זיכיון חדש", נכתב בדוח. הצוות הבין-משרדי שנערך לתום תקופת הזיכיון כבר המליץ בספטמבר האחרון על הקטנה משמעותית של שטח הזיכיון העתידי והחלת מנגנוני פיקוח חדשים.
במסגרת הזיכיון החדש ממליץ המבקר להקים גוף מיוחד שירכז את כל הפיקוח על זיכיון ים המלח, וכן לבחון מחדש את התמורה שהמדינה מקבלת עבור משאביה הטבעיים. ללא תיקון הליקויים, המכרז החדש עלול לשחזר את אותם כשלים רגולטוריים שפגעו בציבור ובסביבה במשך עשרות שנים.
תגובות
ממשרד האנרגיה נמסר: "פרשנותו של המבקר את פקודת המכרות אינה נכונה. מחצבות בתחום הזיכיון, שמשמשות את בעל הזיכיון לצרכי המפעל שלו ואינן משמשות למסחר בחומרי מחצבה, אינן טעונות רישיון ואינן נדרשות לשלם לקרן לשיקום מחצבות. חובת השיקום של כלל אתרי הכרייה בתחום זיכיון ים המלח חלה על מפעלי ים המלח בדומה לכלל חובות החברה לשיקום ולהסדרה של שטחים אחרים בתחום הזיכיון. המשרד עורך ביקורות תקופתיות לאתרים אלה ולא תועדו במסגרתן חריגות כרייה ביחס לתכניות המאושרות".
מרשות מקרקעי ישראל נמסר: "הרשות אישרה הקמת תחנת כח שתשמש את צרכי המפעל בלבד. היות והחשמל הוא תולדה של פעילות שמקורה במפעל הרי שעודפי החשמל מועברים לרשת החשמל. אין חולק שמי"ה תידרש לשלם בגין החלק הסחיר שבתחנת הכח".