תקציב המדינה לשנת 2025 אושר לקריאה שניה ושלישית אתמול (שלישי) במליאת הכנסת לאחר דיונים ארוכים. לגיבוש התקציב, בעיצומה של המלחמה שעודנה נמשכת, נלוו ביקורת ציבורית נוקבת וסחבת ממושכת בהליך גיבושו ואישורו. היקפו הכולל של התקציב הוא כ-756 מיליארד שקלים, מזה כ-136 מיליארד שקלים לתשלום חובות. סך התקציב לחישוב מגבלת ההוצאה הוא 620 מיליארד שקל - זינוק של 20.6% לעומת מגבלת ההוצאה בשנה שעברה, הנובע בעיקר מהגידול בהוצאות הביטחון.
עוד בנושא ב-N12:
• קיבוץ ניר עוז נלחם מול המדינה על כספי השיקום
• מיליארדים להשתמטות - אבל הכסף למילואימניקים מתעכב
• המדינה שולחת יד לקרן העושר בשביל כספים פוליטיים
הרכב התקציב שאישרה הכנסת זכה לביקורת רבה. את מיעוט הבשורה שכלולה בו ואת הביקורת עליו היטיב לנסח בנימוסו האופייני נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, בדברים שנשא בשבוע שעבר בכנס שערך הבנק: "היה מקום לשנות את הרכב התקציב כך שיכלול באופן בולט יותר מנועי צמיחה, צעדים לשיפור פריון העבודה – בדגש על השקעה משמעותית יותר במערכת החינוך – וצמצום הוצאות שאינן תורמות במידה מספקת לפוטנציאל הצמיחה העתידי של המשק והורדת תמריצים שליליים ליציאה לעבודה".
ביקורת מרכזית על תקציב 2025 נוגעת לחלוקת כספים קואליציוניים הכלולים בו בהיקף של יותר מ-5 מיליארד שקלים, המיועדים בעיקר למגזרים המקורבים לממשלה. זאת במקביל להעלאות מיסים וצעדים להגדלת גביית המס שיכניסו לקופת המדינה עוד כ-20 מיליארד שקלים, מהם כ-9 מיליארד שקלים על הציבור העובד.
למעשה, התקציב שהובא לאישור הכנסת אושר בוועדת הכספים לאחר שמספר שאלות נותרו ללא מענה בנועד להוצאות הנוגעות לראש הממשלה ומשפחתו, כולל הוצאות אבטחה וטיסות. לפי הודעת ועדת הכספים, השב"כ סירב לאשר מתן תשובות בנושא אפילו בדיון חסוי, ונוכח הדברים החליטו חברי האופוזיציה להחרים את ההצבעה על סעיף משרד ראש הממשלה. הבוקר אמור היה להיערך דיון חסוי נוסף בנושא.
מה הבעיות העיקריות בתקציב?
לפי ד"ר מיקי פלד מקרן ברל כצנלסון, "תקציב המדינה שאושר הוא הרע מכל העולמות האפשריים". לדבריו, למרות התוספות לביטחון, התקציב אינו תומך במאמץ של ישראל להשתקם: "אין בו שום תכנית רב-שנתית לשיקום השירותים הציבוריים, אין בו שום טיפול ביוקר המחיה או טיפול שורש באף אחד מהדברים שבאמת מפריעים למשפחה הישראלית".
הוא מוסיף כי "תקציבי השרותים החברתיים, ובעיקר חינוך ובריאות, לא גדלו מעבר למינימום ההכרחי כדי לא לשחוק אותם עוד יותר, אך צפויים להיות מקוצצים עוד יותר לאחר התוספות הצפויות במהלך השנה למערכת הביטחון".
איזה גזירות מס נכללו בתקציב?
גזירות המס כוללות הקפאת עדכון מדרגות ונקודות זיכוי במס הכנסה, "תרומת" יום הבראה והעלאת דמי הביטוח הלאומי. גזירות אלה כבר אושרו בכנסת בדצמבר 2024 ונכנסו לתוקף בשנת המס הנוכחית.
מה ההשפעה שיחוש האזרח בכיס?
לפי החישוב של קרן ברל כצנלסון, משפחה בה שני הורים משתכרים שכר ממוצע למשק של כ-14,000 שקלים ברוטו בחודש תראה את הנטו שלה צונח בכ-5,800 שקלים בשנה, או כ-480 שקלים בחודש.
זאת, עוד לפני השפעת העלאת המע"מ ב-1% שתשפיע גם היא על יוקר המחיה. לפי פלד, כ-60 אגורות מכל שקל של תוספת המס שישלם הציבור העובד ילכו למימון הכספים הקואליציוניים.
מה קרה לכספים הקואליציוניים?
הכספים הקואליציוניים, בהיקף של יותר מ-5 מיליארד שקלים, עוררו ביקורת חריפה. במכתב ששלחו השבוע שורה של חברי אופוזציה ליועצת המשפטית לכנסת נטען כי לא הוצגה כל תשתית עובדתית להצדקת חלוקת כספים אלה. לטענתם, "לא ניתן לקבוע האם הכספים מיטיבים עם הציבור הרחב" כדרישות הדין, וכן השימושים וההקצאות הספציפיות לא נחשפו במלואם.
הסכום הגדול ביותר בכספים הקואליציוניים הוא 1.3 מיליארד שקלים שהוקצו כתוספת לתקציב הישיבות החרדיות. סכום גדול נוסף שפלד מונה בין הכספים הקואליציוניים הוא 600 מיליון שקלים המיועדים לתוספת שכר למורי רשתות החינוך החרדיות - אם כי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ניסה להכניס את סכום זה לבסיס התקציב.
במקביל, כ-200 מיליון שקלים יועברו למנהלות ועמותות לטובת "חיזוק הזהות היהודית", 70 מיליון שקל לתמיכה בתרבות חרדית ועוד 28 מיליון שקלים למניעת נשירה מישיבות - "כלומר מניעת נשירה שעלולה להיגמר בשירות צבאי", מציין פלד.
מה קרה לסגירת משרדים "מיותרים"?
תקציב 2025 המקורי שאישרה הממשלה כלל קריאה לסגירת חמישה משרדי ממשלה מיותרים. אולם, כשהגיע התקציב לוועדת הכספים, לא נותר זכר מהבטחה זו.
מה קרה ליעד הגירעון?
יעד הגירעון לתקציב 2025 הלך וגדל ככל שהתקדמו הדיונים. הוא טיפס מיעד של 4% שעליו הצהיר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בעת הצגת עקרונות התקציב, עד ל-4.9% עם הבאת התקציב לאישור סופי בכנסת.
במשרדי האוצר והביטחון מעריכים כי ככל שהלחימה תימשך ועצימותה תגבר, ייתכן שייאלצו לפתוח את התקציב מחדש - מה שעלול להעמיק את הגירעון עוד יותר.
איך התקציב משפיע על פערי החינוך?
קרן ברל כצנלסון מתריעה כי הכספים הקואליציוניים מרחיבים את הפער בין המערכות החינוכיות השונות. כבר היום תלמיד בתיכון ממלכתי-דתי ממוצע מקבל ממשרד החינוך תקציב של כ-44 אלף שקל בשנה, לעומת כ-37 אלף שקל לתלמיד בממלכתי-עברי וכ-31 אלף שקל לתלמיד בממלכתי-ערבי.
התקציב החדש, עם התוספות המשמעותיות לרשתות החינוך החרדיות ולמוסדות ייחודיים, צפוי להרחיב פערים אלה עוד יותר ולהגדיל את אי-השוויון במערכת החינוך.
מה הקשר בין התקציב לחוק הגיוס?
במכתב ששלחו נציגי האופוזיציה ליועצת המשפטית של הכנסת הם מביעים חשש כי חלוקת חלק מהכספים הקואליציוניים עומדת בסתירה לפסקי הדין בעתירות הגיוס. לטענתם, עולה חשש כי תקצוב הכספים יהווה עקיפה של הוראות פסק הדין, משום שמדובר בחלוקת כספים למוסדות תורניים בגין תלמידים שחייבים בגיוס.
האם ייתכנו שינויים נוספים?
תקציב 2024 המקורי אושר במסגרת התקציב הדו-שנתי 2024-2023 וככזה נדרש היה לעדכן אותו לאחר פרוץ המלחמה. אלא שגם לאחר אישור תקציב מתוקן במאי נדרשה הכנסת לפרוץ אותו ולהגדיל אותו עוד מספר פעמים על רקע ההוצאות התופחות.
כעת, על רקע חידוש הלחימה ברצועת עזה, נראה שתקציב 2025 שזה עתה אושר יהפוך תוך זמן קצר גם הוא ללא רלוונטי. כפי שחשפנו ב"מהדורה המוקדמת", בשבוע שעבר הציגו נציגי משרד הביטחון למשרד האוצר אומדן כלכלי של חידוש המלחמה ברצועת עזה עם תג מחיר של עשרות מיליארדי שקלים שמשתנה לפי תרחישי המלחמה האפשריים. הדבר עשוי להוביל להגדלת הגירעון ולדרוש התאמות שעשויות לכלול קיצוצים נוספים במשרדי הממשלה וייתכן שאף צעדי מיסוי נוספים.