המשקיעים בבורסות וול סטריט חוו אתמול (שני) את אחת הצניחות החדות בשנים האחרונות: מדד נאסד"ק צנח ב-4% – היום הגרוע ביותר שלו מאז 2022 – מדד S&P 500 איבד 2.7%, ומדד הדאו ג'ונס נפל בכ-890 נקודות. הירידות נבעו בעיקר מחששות גוברים למיתון בכלכלה האמריקנית על רקע מדיניות המכסים של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, קיצוצים בהוצאות הממשלה ואי ודאות כלכלית.

הבוקר (שלישי) הגיעה המגמה גם לבורסת תל אביב, שנפתחה בירידות שערים. נכון לשעה זו מאבד מדד ת"א-125 יותר מ-1.7% מערכו ומדד ת"א-35 נחלש ב-1.5%. מדדי הנדל"ן, הבנקים והנפט והגז מאבדים סביב כ-2% כל אחד. השקל אמנם נסחר יחסית ביציבות מול הדולר אך נחלש מול האירו, שנסחר בשעה זו סביב כ-3.97 שקלים. על רקע הבלגן בשווקים N12 עושה סדר.

עד כמה מדובר בירידה היסטורית?

נאסד"ק סבל מהיום הגרוע ביותר מאז 2022, עם ירידה של 4%. מדד התנודתיות VIX, שמודד את ציפיות המשקיעים לגבי הכיוון שאליו ינוע השוק, זינק לרמתו הגבוהה ביותר מאז הטלטלה בשווקים הגלובליים בתחילת אוגוסט. המפולת במדד הנאסד"ק 100 הסתכמה ב-1.1 טריליון דולרים ביום בודד.

מה גרם לירידה החדה במדדים?

החשש ממיתון הוא הגורם המרכזי לירידות. משקיעים מודאגים מהשפעות מלחמת הסחר הגלובלית שמוביל הנשיא טראמפ ומהתבטאויות של גורמים בממשל. בסוף השבוע סירב טראמפ לשלול את האפשרות שהמשק האמריקאי ייכנס למיתון השנה, ואמר ל-Fox News שתהיה "תקופת מעבר, כי מה שאנחנו עושים הוא גדול מאוד". שר האוצר האמריקני סקוט בסנט הגביר את החששות כשאמר שהמשק האמריקאי זקוק ל"תקופת גמילה" אחרי שנים של צמיחה שנתמכה בהוצאות פדרליות ועלייה במחירי נכסים.

גם נתוני התעסוקה האחרונים שפורסמו ביום שישי וסימנו על חשש מחולשה עתידית מטרידים את המשקיעים. לפי הוול סטריט ג'ורנל, חלק מהאנליסטים מודאגים מעלייה באובדן המשרות על רקע מדיניות גירוש הזרים של טראמפ ופיטורי הענק במגזר הציבורי.

פגישת טראמפ נתניהו (צילום: לירי אגמי, פלאש 90)
טראמפ|צילום: לירי אגמי, פלאש 90

החששות הללו מגיעים לאחר שנתיים רצופות של עליות בשוק המניות האמריקני. "סטטיסטית, שוק המניות רושם תיקון פעם בשנתיים אולם מאוד קשה לתזמן את התיקון מראש", מסרה יקירה שחר, מנהלת דסק שווקים גלובליים ביחידת המחקר של בנק הפועלים. שחר מציינת גם את ההתפכחות מ"אופוריית טראמפ" שדחפה מעלה את הבורסות האמריקניות לאחר הבחירות בארה"ב - התפכחות שהגיעה לדבריה "לתוך מציאות של אי ודאות הכוללת מדיניות של הטלת מכסים על שותפות הסחר המרכזיות של ארה"ב".

בבלומברג ציינו כי המחיקה האדירה במדד הנאסד"ק מדגישה כיצד מדיניות "אמריקה תחילה" של טראמפ הובילה, באופן פרדוקסלי, לתנועה של משקיעים לנטישת נכסים אמריקנים.

אילו תחומים הובילו את הירידות?

מניות הטכנולוגיה ספגו את המכה הקשה ביותר. חברת הרכב החשמלי טסלה של אילון מאסק צנחה ביותר מ-15%, הירידה הגדולה ביותר שלה מאז 2020. מניות ה"מגניפיסנט סבן" האחרות - אפל, מיקרוסופט, אלפבית, אמזון, אנבידיה ומטא - נפלו בין 2.4% ל-5.1%. הירידות הגדילו את מחיקת השווי של ענקית השבבים אנבידיה ליותר מטריליון דולר מאז השיא שרשמה בחודש ינואר.

האם יש תחומים שלא נפגעו?

הוול סטריט ג'ורנל מדווח כי משקיעים מצאו מקלט במניות אנרגיה, מוצרי צריכה בסיסיים וחברות שירותים ציבוריים - תעשיות שפחות רגישות לקיצוצים בהוצאות צרכנים ונוטות להצליח בתקופות האטה. בנוסף, המשקיעים נוהרים לשווקים מחוץ לארה"ב: מדד ה-DAX הגרמני וה-CAC 40 הצרפתי עלו בכ-14% ו-9% בהתאמה מתחילת השנה תוך שהם עוקפים את ביצועי הבורסות בארה"ב. עליות נרשמו גם בבורסות מרכזיות באסיה: מדד האנג סנג של הונג קונג זינק בכ-20% מתחילת השנה ומדד הקוספי של דרום קוריאה טיפס בכ-6%.

כיצד מגיב ממשל טראמפ לירידות?

הבית הלבן המעיט בחשיבות הנפילה בבורסות. ב-CNBC צוטט גורם בבית הלבן שאמר לעיתונאים כי "אנחנו רואים פער גדול בין רוח השטות של שוק המניות לבין מה שאנחנו רואים מתרחש בקרב עסקים ומנהיגי עסקים, והאחרון משמעותי יותר מהראשון לגבי מה שצפוי לכלכלה בטווח הבינוני והארוך". במקביל, יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון צוטט בוול סטריט ג'ורנל באומרו "אני לא [מודאג ממיתון]. אני מאמין שהמדיניות שאנחנו מקדמים תשפר את הכלכלה ותוריד עלויות לאנשים. זה פשוט לוקח קצת זמן. אנחנו בתקופת מעבר... יהיו קצת כאבי גדילה כדי לעשות זאת".

הנשיא טראמפ נואם בפני שני בתי הקונגרס (צילום: רויטרס)
טראמפ נואם בפני הקונגרס האמריקני, בשבוע שעבר|צילום: רויטרס

האם זה תיקון זמני או ארוך טווח?

המומחים חלוקים בשאלה זו. "אנחנו עדיין חושבים שזה יותר פחד צמיחה מאשר מיתון", אמר לוול סטריט ג'ורנל ג'ורג' מטיו, מנהל השקעות ראשי ב-Key Private Bank. פרשן הפייננשל טיימס מוחמד אל-עריאן הציג שני תרחישים אפשריים: האצת הצמיחה באירופה ובסין כך שיתקרבו לביצועים הפנטסטיים שהציגה עד כה הכלכלה האמריקנית - מול היחלשות כלכלית גלובלית שתתאפיין באינפלציה וומיתון על רקע עיכובים אפשריים ביישום התוכנית החדשה של גרמניה להגברת ההשקעה הממשלתית, קושי בסין לאזן בין הרפורמות בכלכלה והאטה בכמשק האמריקנית. ולמרות זאת הוא שומר על אופטימיות.

"טראמפ מבצע שינוי נרחב, שלדעת בוחריו נדרש בארה"ב", מסר קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בבנק לאומי. "אם יצליח, התוצאה תהיה טובה לארה"ב, אך בדרך לשם יתכן שיהיו שיבושים. הירידות במניות הן חלק מהשיבוש שאנו חווים ומצביעות על עדכון ציפיות לגבי האטה בצמיחה בארה"ב בטווח הקצר, לצורך האצה (מתוכננת) בטווח הארוך". לדברי שחר מבנק הפועלים, "בהתחשב בתמונה המאקרו כלכלית ובעונת הדוחות החזקה שזה עתה הסתיימה בארה"ב, אנו מעניקים סיכוי נמוך להתממשות תרחיש של מיתון".

מה ההשפעה על החוסכים?

הירידות החדות משפיעות על כל מי שחוסך לפנסיה או משקיע בשוק המניות. חלק משמעותי מהדאגות הוא ששוקי המניות המנופחים עלולים להכביד על תשואות לטווח ארוך. מדד ה-S&P 500 נסחר עד לאחרונה לפי פי 21 מהרווח הצפוי שלו ב-12 החודשים הבאים - גבוה יותר מממוצע 10 השנים האחרונות שעמד על פי 18. היחלשות מניות הטכנולוגיה, שהיו מנוע הצמיחה המרכזי של שוק המניות בשנים האחרונות, פוגעת במיוחד בחוסכים שהשקיעו בחברות אלה.

האם צפויה השפעה על ישראל?

המגמה שרווחה בשנים האחרונות בישראל להעביר חסכונות והשקעות למסלולים צמודי מדד S&P חשפה את תיקי החוסכים להשפעה גדולה יותר של החולשה בשוק האמריקני. עם זאת, לדברי שחר מבנק הפועלים, "למרות הירידות החדות והפגיעה בתיקי ההשקעות – ההמלצה שלנו היא לא לפעול מתוך פאניקה ולהמתין לתיקונים מעלה שיגיעו בהמשך". גם לוי מלאומי מסר דברים דומים: "משקיעים וחוסכים לטווח ארוך צריכים להסתכל על האירועים בראייה רחבה ולא לנסות לתזמן את השוק בעקבות אירועים נקודתיים כאלה או אחרים".

אמירה דומה מספק גם יונתן כץ מלידר שוקי הון שמציין כי "ניסיון העבר מלמד שלא כדי לעשות שינויים חדים בתיק תוך כדי ירידות חדות בשווקים". עוד מציין כץ כי הירידה בסחר העולמי ובהשקעות בארה"ב צפויה לפגוע גם בייצוא הישראלי (למעט זה הביטחוני) ולמתן עוד יותר את הצמיחה המקומית.