המדינה לא ערוכה לשיקום יישובים לאחר מקרי אסון, ולא העבירה 5 מיליארד שקלים שאושרו לפני יותר משנה למימון מיזמי פיתוח ליישובי העוטף – כך נקבע בדוח מבקר המדינה שמתפרסם היום (שני).
המבקר, מתניהו אנגלמן, אמר עם פרסום הדוח כי "תושבי עוטף עזה והנגב המערבי חוו את אחד האסונות החמורים ביותר שידעה מדינת ישראל", ושאף על פי שהשיקום והפיתוח של יישובים אלה הם משימה חשובה מהמעלה הראשונה של ממשלת ישראל, "נמצאו כשלים בהעדר היערכות ממשלתית מבעוד מועד למקרי אסון, לצד עיכובים בטיפול הממשלתי בהקמת הישובים הזמניים ובשיקום ופיתוח החבל".
זהו הדוח השני שמפרסם אנגלמן על הביקורת שהוא עורך על טיפול המדינה בסוגיות האזרחיות בנוגע לאירועי 7 באוקטובר. לפי המבקר, על אף שכבר באפריל 2024 אושר תקציב של 19 מיליארד שקלים לתוכנית לשיקום ופיתוח היישובים ביישובי העוטף שנפגעו בשבת השחורה, הם לא הועברו.
הסיבה לכך: עיכוב של משרד ראש הממשלה בהסדרת סוגיית הגבול של חבל התקומה, כלומר של הגדרת היישובים בעוטף עזה שיכללו בתוכנית. לפי המבקר, לקח זמן עד שהממשלה הגדירה את גבולות החבל, וגם כשעשתה זאת, טרם חוקקה חוק שיאפשר למנהלת התקומה להשתמש בתקציב הזה.
המבקר אמר על כך: "לא יעלה על הדעת שוויכוחים ואי הסכמות ימנעו מימוש תקציב פיתוח בהיקף של 5 מיליארד שקלים שעליו החליטה הממשלה כבר לפני קרוב לשנה".
לצד זאת, המבקר הצביע על כשלים במוכנות הממשלתית לשיקום אחר מקרי אסון, מה שהוביל לקשיים בהקמת היישוביים הזמניים לתושבים שפונו מעוטף עזה ומהנגב המערבי. "היעדרה של תוכנית היערכות הוביל את מנהלת תקומה להסתייע בהסכמים קיימים של גופים שונים ובהם החטיבה להתיישבות ומשרד הבינוי והשיכון - שלא התאימו באופן המיטבי לצרכים. לעיתים הגופים נדרשו לעבוד בעת ובעונה אחת באותם המתחמים באופן שהקשה את ביצוע העבודות", כתב המבקר בדוח.
בנוסף ציין אנגלמן כי קשיים אלה "מעידים על החיוניות בגיבושה של תוכנית ייעודית בנושא פתרונות דיור ושיקום פיזי בטווח הביניים בעקבות אירועי אסון", והוסיף כי על הממשלה ועל העומד בראשה, לערוך בקרה ודיוני מעקב שוטפים על פעילות מנהלת התקומה, כדי לוודא את מימוש תוכניות השיקום והפיתוח של היישובים.
נסעו מעל ל-100 קילומטרים כדי שילדיהם יתחילו את שנת הלימודים
בדוח של אנגלמן ישנה התייחסות פרטנית לאופן שבו המדינה טיפלה במפוני בארי, חולית וכפר עזה, ולהימשכות הליכי הקמת היישובים שאליהם הם הועברו על ידי המדינה. בבארי למשל, כתב המבקר כי 80 מהתושבים של הקיבוץ העדיפו לחזור להתגורר בו מאשר להמתין לדיור בחצרים, שטרם הסתיימה בו הקמת השכונה.
גם מי שכבר עבר, לפי המבקר, קיבל תשתיות לא מוכנות. "התושבים נאלצו לעבור להתגורר במבנים לפני שבוצעה בהם בקרה נאותה בנושא תקינות התשתיות בהם וטרם הושלמו עבודות התשתית במרחב הציבורי המשותף. כמו כן, אלו שהושלמו, בוצעו באופן לקוי המסכן את השוהים במקום ואינו מאפשר נגישות וחופש תנועה לאזרחים ותיקים ולאנשים עם מוגבלויות", כתב המבקר.
אנגלמן הדגיש כי "גם בפברואר 2025 מתגלים ליקויים במבני המגורים וכי היעדר חלוקת אחריות ברורה בין הגופים השונים המשתתפים בפרויקט, מוביל למחלוקות המעכבות את פתרון הבעיות ומקשות את חיי היום-יום של חברי הקהילה".
גם בקיבוצים חולית וכפר עזה, הצביע המבקר על ליקויים וקשיים ביריוקרטים במעבר של התושבים ליישובים הזמניים, בהם בין היתר: מחסור במבני ציבור, בדרכים סלולות ותשתיות. "החסמים והקשיים המלווים את הקמת יישובי הביניים של תושבי קיבוצי בארי, חולית וכפר עזה מעכבים את יכולתם של התושבים להשתקם באופן אישי וקהילתי בעקבות האירועים הקשים שחוו", כתב המבקר.
הוא התייחס להשלכות של עיכוב מעבר המפונים ליישובים הזמניים על התלמידים ותיאר פתרונות קיצוניים שההורים נאלצו לנקוט בהם על מנת שילדיהם יכנסו למערכות החינוך בזמן. "העיכוב הקשה מאוד על משפחות עם ילדים במוסדות חינוך. ברביבים, קליטת תושבי חולית בבתיהם הסתיימה רק באמצע אוקטובר 2024, לאחר פתיחת שנת הלימודים, ועד לסיום הקליטה נאלצו הורים לילדים להסיע את ילדיהם למוסדות החינוך מבית המלון בים המלח לרביבים - מרחק של מעל ל-100 קילומטרים.
בשל הדחיפות להתחיל את שנת הלימודים נאלצו משפחות מהקיבוצים בארי וכפר עזה שעברו זמנית לקיבוצים חצרים ורוחמה להתגורר בבתים קטנים שאינם מיועדים להן אלא למבוגרים החיים בגפם, וחלק מהמשפחות אף נאלצו לעבור בין כמה יחידות דיור".
תושבי אופקים לא מקבלים מענה
על אף שב-7 באוקטובר המחבלים הגיעו לעיר אופקים ורצחו ופצעו עשרות תושבים, העיר אינה נכללת ביישובי חבל התקומה ומשכך, אינה מקבלת סיוע שחיוני לה. גם לכך התייחס אנגלמן בדוח וכתב: "עיריית אופקים מתקשה במתן מענה סוציאלי לתושביה אחרי אירועי שבעה באוקטובר, על אף מעורבותם של משרדי הממשלה הרלוונטיים בנושא והסתייעותה בגופים פילנתרופיים. תושבי העיר לא זכו למענה מהיר ומעמיק דיו לצרכים שלהם".
הוא הוסיף כי "חרף עתירה שהוגשה על ידי העירייה בנושא, וחרף החלטת ממשלה לבחון את האפשרות להעביר חלק מתקציבי מנהלת תקומה לרשויות סמוכות כמו אופקים ונתיבות, עד כה טרם ניתן מענה לתושבי אופקים. המבקר המליץ למשרד ראש הממשלה "להשלים את עבודת המטה להגדרת אזורים נוספים בדרום שנפגעו מאירועי שבעה באוקטובר ללא דיחוי נוסף", ולוודא כי יינתן מענה לעיריית אופקים.