מתווה ההקלות ללקוחות הבנקים יוצא לדרך: בנק ישראל מודיע היום (ראשון) כי מוחרתיים, ב-1 באפריל, ייכנס לתוקף מתווה ההקלות הכספיות שגיבש עבור לקוחות הבנקים, ועליו הודיע לראשונה לפני כחודש. במסגרת המתווה יקצו הבנקים 1.5 מיליארד שקל בשנה למשך השנתיים הקרובות למימון הקלות ללקוחות, ובסך הכול 3 מיליארד שקל.

המתווה מגיע על רקע רווחיות שיא של הבנקים בישראל בשנת המלחמה. חמשת הבנקים הגדולים - לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי - רשמו ב-2024 רווח נקי כולל של 30 מיליארד שקל, זינוק של 17% לעומת השנה הקודמת.

מה החידוש במתווה?

המתווה החדש שגיבש בנק ישראל יחייב את הבנקים להקצות במשותף 1.5 מיליארד שקל בכל שנה, החל מהרבעון השני של 2025 ועד הרבעון הראשון של 2027. לפי בנק ישראל, כל בנק יקצה סכום בהתאם לחלקו היחסי ברווחי המערכת הבנקאית בשנים 2024-2023.

הכסף ישמש למימון הקלות כריבית על יתרות בחשבונות עו"ש, שיפור בריביות על פיקדונות קצרים והפחתת ריבית על יתרות חובה.

בנק ישראל  (צילום: רויטרס)
בניין בנק ישראל (ארכיון)|צילום: רויטרס

מי צפויים ליהנות מהמתווה?

המתווה מכוון בעיקר ללקוחות מהמגזר הקמעונאי - כלומר ללקוחות פרטיים רגילים ועסקים קטנים וזעירים. כל הבנקים המסחריים הגדולים בישראל משתתפים במתווה, כולל לאומי, פועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט, הבינלאומי, מרכנתיל, יהב ומסד. מרבית ההטבות יינתנו באופן אוטומטי ללקוחות, ללא צורך בהגשת בקשה.

המתווה החדש מרחיב את מעגל הנהנים מההקלות בהשוואה למתווה "חרבות ברזל" שהסתיים בסוף מרץ 2025. בעוד שמתווה "חרבות ברזל" התמקד בעיקר בהקלות לאוכלוסיות מסוימות שנפגעו ישירות מהמלחמה, המתווה החדש מיועד למיליוני לקוחות מכלל המגזר הקמעונאי.

עם זאת, המתווה החדש כולל גם הקלות מיוחדות לאוכלוסיות שנכללו במתווה שגובש במלחמת חרבות ברזל, כולל חיילי מילואים. זאת, לפי בנק ישראל, כדי להמשיך ולסייע לאוכלוסיות שעדיין מתמודדות עם השפעות המלחמה, גם לאחר סיום המתווה הקודם.

פעילות כוחות צה
חיילי צה"ל בפעילות בגדה (ארכיון). הקלות מיוחדות למשרתי המילואים |צילום: משה שי , פלאש 90

באילו בעיות המתווה מיועד לטפל?

המתווה נועד לטפל בפער הגדול שנוצר בין הריבית שהבנקים גובים על הלוואות לבין הריבית שהם משלמים על פיקדונות. בינואר האחרון לקוחות הבנקים נהנו מריבית ממוצעת של 4.08% על פיקדונות - בעוד ששילמו ריבית ממוצעת של 9.33% על הלוואות.

בהודעת בנק ישראל מצוין כי המתווה מגיע "על רקע הרווחיות הגבוהה של המערכת הבנקאית בשנים האחרונות, וההשפעות המאתגרות של מלחמת 'חרבות ברזל' על משקי הבית והעסקים הקטנים והזעירים".

מה הצעדים הספציפיים במתווה?

ההטבות יחולקו בין ארבעה תחומים עיקריים, כאשר כל בנק יוכל לבחור את התמהיל המדויק בהתאם למיקודיו העסקיים ולמאפייני לקוחותיו. על פי הודעת בנק ישראל, ההקלות הכספיות יתחלקו לארבעה סלים עיקריים:

  • מתן ריבית או הטבות בתחום יתרות הזכות בחשבון העו"ש ושיפור בריביות על פיקדונות לטווח קצר: לתחום זה יוקצו כ-600 מיליון שקל בשנה.
  • הקלות בתשלומי הלוואות ומשכנתאות: לתחום זה יוקצו כ-400 מיליון שקל בשנה.
  • הפחתת שיעורי הריבית על יתרות החובה (אוברדרפט): לתחום זה יוקצו כ-250 מיליון שקל בשנה.
  • מתן פטור מעמלות או הנחה משמעותית לקבוצות אוכלוסייה מסוימות: לתחום זה יוקצו כ-250 מיליון שקל בשנה.
אילוסטרציה (צילום: פלאש 90, משה שי)
תור בבנק (ארכיון, למצולמים אין קשר לכתבה)|צילום: פלאש 90, משה שי

האם צריך לבקש את ההקלות?

לא, רוב ההטבות יינתנו באופן אוטומטי. על פי הודעת בנק ישראל, "מרבית ההטבות יינתנו ב'פוש' ללקוחות, ולא יצריכו ממנו פעולת בקשה". זהו אחד העקרונות המרכזיים של המתווה שנועד להבטיח שמספר רב ככל האפשר של לקוחות ייהנו מההטבות.

כל בנק מחויב לפרסם ללקוחותיו, במקום בולט באתר האינטרנט שלו, את פירוט ההקלות הכספיות המוענקות על ידו ואת קבוצת הלקוחות הרלוונטית. לקוחות אמורים להתחיל לראות את ההשפעות כבר מהרבעון הנוכחי שיתחיל ב-1 באפריל.

מה יעשו הבנקים בפועל?

על פי הודעת בנק ישראל, לכל בנק מסחרי ניתנה גמישות לקבוע את תמהיל ואופי ההקלות בסלים השונים, ובלבד שאלו יהיו בהתאם לעקרונות המתווה והסכום הכולל שיועבר ללקוחות יהיה בהתאם לחלק הבנק במתווה. עם פרסום הודעת בנק ישראל, הבנקים החלו להודיע כיצד הם מתכוונים ליישם את המתווה בקרב לקוחותיהם.

בנק הפועלים, למשל, הודיע בין היתר על מענקים אוטומטיים של 250 שקל לצעירים עד גיל 30, סטודנטים וחיילי מילואים. הבנק גם מעניק פטור מעמלות עו"ש בסיסיות לצעירים, סטודנטים, תושבי הצפון שפונו ותושבי הדרום בקו העימות. פטור מעמלות ניירות ערך ישראלים וזרים ניתן לצעירים, סטודנטים וחיילי מילואים. עצמאיים שנטלו הלוואות גדולות יקבלו מענק של 500 שקל, ונוטלי משכנתאות בסכום של מעל 500 אלף שקל יקבלו מענק של 1,000 שקל.

בנק לאומי מציע ריבית של 2% על יתרות זכות בחשבון עו"ש של עד 10,000 שקל ללקוחות מעבירי משכורת ובעלי מוצר בנקאי נוסף. הבנק מוריד את הריבית על האוברדרפט ב-1% לכל הלקוחות הפרטיים. לקבוצת הלקוחות שהוגדרו "נפגעו מהמלחמה" במתווה הקודם מציע הבנק דחיית תשלומי הלוואות לשלושה חודשים בסכום מצטבר של עד 100 אלף שקל והקפאת תשלומי משכנתה לעד שנתיים, בשני המקרים ללא ריבית בגין הדחייה.

כסף ישראלי (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
שטרות כסף (אילוסטרציה)|צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

בנק דיסקונט בחר להתמקד בסיוע לעסקים קטנים ומשרתי מילואים, ויעניק להם החזר של עד 100% על ריבית יתרות חובה (אוברדרפט), ריבית על הלוואות ועמלות עו"ש. לפי הודעת הבנק, ההחזרים עשויים להגיע לעד 375 שקל בחודש או יותר מ-1,000 שקל ברבעון.

הבינלאומי מציע גם כן ריבית של 2% על יתרות זכות עד לגובה של 10,000 שקל, לצד תוספת ריבית של 0.5% על פיקדון שקלי לשנה של עד 100 אלף שקל. בנוסף יינתן מענק שנתי של 600 שקל למפוני הצפון והדרום, חיילים בסדיר ונכי צה"ל. במקביל יינתן החזר של תשלום חודשי אחד על הלוואה בגובה של עד 3,000 שקל להלוואות בתנאים מסוימים. כן יינתן החזר תשלום חודשי אחד של משכנתה בגובה של עד 3,000 שקל לחיילי מילואים ולמפונים.

במזרחי-טפחות יעניקו ללקוחות פרטיים ועסקים קטנים ריבית שנתית של 2% על יתרות זכות של עד 30 אלף בעו"ש. בנוסף יינתן מענק של 500 שקל ברבעון לנוטלי משכנתאות. לקוחות שיש להם גם עו"ש וגם משכנתה בבנק יהיו פטורים מריבית על המינוס עד לגובה החזר המשכנתה.

מה לגבי רווחי העתק של הבנקים?

המתווה מגיע על רקע יוזמות שונות למיסוי נוסף על רווחי הבנקים. משרד האוצר כבר קידם הטלת מס נוסף על רווחי הבנקים לשנים 2025-2024 בסכום של 1.25 מיליארד שקל בכל שנה (סה"כ 2.5 מיליארד). בסוף 2025 דווח כי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מעוניין להאריך את המס המיוחד גם לשנת 2026, בניגוד לסיכום המוקדם עם הבנקים. כמו כן, איים סמוטריץ' להכפיל את המס המיוחד על רווחי הבנקים לשנת 2025 בעקבות ביטול הריביות שהעניקו לבעלי חשבונות עו"ש.

בהודעה הראשונה על גיבוש המתווה לפני כחודש ציין בנק ישראל כי אימוצו "מייתר את הצורך בתהליכי מיסוי ספציפיים למערכת הבנקאית". היום הוסיף הבנק כי המתווה "מתאים יותר לצורכי לקוחות המערכת הבנקאית מאשר תהליכי מיסוי ספציפיים ותהליכי חקיקה שמציעים להתערב בתמחור מוצרי בנקאות".

שר האוצר סמוטריץ', נגיד בנק ישראל אמיר ירון (צילום: דוברות משרד האוצר)
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ונגיד בנק ישראל אמיר ירון |צילום: דוברות משרד האוצר

האם המתווה מספק?

שגיא בלשה, מנכ"ל גוף האשראי החברתי עוגן, טען עם פרסום עקרונות המתווה לפני כחודש כי "אין במתווה המוצע מספיק 'שיניים', וההטבות כפי שהן מוצגות במתווה נתונות לפרשנות של הבנקים". לדבריו, ההטבות צריכות להיות יותר מדידות וספציפיות, לא נתונות למניפולציות, והדיווח עליהן צריך להיות ישיר לבנק ישראל.

ביקורת נוספת היא על היקף המתווה לעומת לרווחי הבנקים. המתווה דורש מהבנקים להקצות 3 מיליארד שקל על פני שנתיים, אך מדובר ב-10% בלבד מהרווח השנתי בגובה 30 מיליארד שקל שהם רשמו ב-2024.

האם ייתכנו שינויים במתווה?

כן, המתווה עשוי להשתנות בהתאם לנסיבות. על פי הודעת בנק ישראל, תקופת המתווה (שנתיים) עשויה להתעדכן במקרים מסוימים, כגון שינוי משמעותי באי הוודאות הגיאופוליטית, או ברווחיות של המערכת הבנקאית ובתנאי השוק בהם היא פועלת.

כמו כן, ניתנה לבנקים גמישות לעדכן את תמהיל ואופי ההקלות בסלים השונים מדי רבעון, ובלבד שאלו יהיו בהתאם לעקרונות המתווה, יפורסמו לציבור הלקוחות, ושהסכום הכולל שיועבר ללקוחות הבנק יהיה בהתאם לחלק הבנק במתווה.

כספומט (אילוסטרציה) (צילום: Nati Shohat, Flash90)
חייל בפני כספומט של בנק לאומי (ארכיון)|צילום: Nati Shohat, Flash90

בנק ישראל ציין כי יעקוב מקרוב אחר יישום המתווה. כל בנק מחויב לפרסם לציבור את פירוט ההטבות שהוא מעניק ואת הלקוחות הזכאים להן באתר האינטרנט שלו. בנוסף, הבנקים יידרשו לדווח על היקף ההטבות בדוחות הכספיים לפי פורמט שיגדיר הפיקוח על הבנקים.

 
G
M
T
Y
 
      
 
 
 
Text-to-speech function is limited to 200 characters
 
 Options : History : Feedback : DonateClose