גורמי ממשלה בירושלים מוטרדים מעוצמת המכסים שעשוי להטיל על ישראל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מחר (רביעי). זה מספר שבועות שטראמפ מקפיד לשחרר הצהרות חדשות לגבי כוונתו להטיל שורה חדשה של מכסים חדשים על בעלות ברית של ארה"ב ב-2 באפריל, שאותו הוא מכנה "יום השחרור" של אמריקה. על רקע זה מבטלת ממשלת ישראל את כל המכסים שמוטלים כיום על יבוא מארה"ב, כך נודע לחדשות 12. זאת, בניסיון לפייס את טראמפ ולמנוע הטלת מכסים על יבוא מישראל.
עוד בנושא ב-N12:
• כך נערכים בישראל לבלום את הגזירות של טראמפ
• טראמפ דורש גם מישראל להתכופף: אלו הדרישות
• מה יעשו המכסים של טראמפ למחירים בישראל?
בימים האחרונים גורמים שעימם שוחח N12 הביעו חשש כי המהלכים שניסתה עד כה ממשלת ישראל להוביל לפיוס טראמפ לא הספיקו. יוזמות שגובשו במשרדי הממשלה להפחתת מכסים על יבוא מוצרים חקלאיים מארה"ב טרם הבשילו. גם היוזמה ליצור מקבילה אמריקנית לרפורמת היבוא "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" תידרש לזמן ממושך כדי לצאת לפועל. אלא שכעת התמונה משתנה ונראה כי נוצרה פריצת הדרך שתאפשר את ביטול כלל המכסים על יבוא מארה"ב.
לפי בדיקה שבוצעה במשרד האוצר, כבר היום מטילה ישראל מכסים על 2% בלבד מהמוצרים המיובאים בארה"ב. גביית המכס על מוצרים אלו מסתכמת בכ-42 מיליון שקלים בשנה בלבד. המכסים מוטלים בעיקר על תוצרת חקלאית אמריקנית כמו שקדים, תפוחים, גבינות ויין.
שר הכלכלה ניר ברקת ושר החקלאות והביטחון התזונתי אבי דיכטר צפויים לחתום בשעות הקרובות על הצווים שיבטלו את המכסים הללו. לאחר מכן יועברו הצווים לאישור ודעת הכספים של הכנסת. אף שעל פניו מדובר בצמצום עלויות יבוא, מדובר בעיקר בצעד הצהרתי כלפי הממשל האמריקני שאינו צפוי להשפיע במידה משמעותית על המאבק ביוקר המחייה בישראל.
מאמצים ישראליים לרכך את הנשיא
בירושלים שוררת אי-ודאות גדולה לגבי היקף המכסים הצפויים, כמו בשאר העולם. מקבלי ההחלטות ניזונים בעיקר משמועות, ללא מידע מוצק לגבי צעדי טראמפ הצפויים. בין היתר שאבו בישראל עידוד משמועות שלפיהן המכסים יוטלו על 15 מדינות בלבד, אלא שהשבוע אמר טראמפ בשיחה עם עיתונאים במהלך טיסה במטוס הנשיאותי כי המכסים "יתחילו בכל המדינות". כשנשאל על אפשרות שהמכסים החדשים יתחילו ב-10 או 15 מדינות בלבד, השיב "מי אמר לך 10 או 15 מדינות? לא שמעת את זה ממני".
על רקע החששות, החלה כאמור ממשלת ישראל לקדם מהלכים שנועדו לרכך את טראמפ. הבוקר פרסם פומבית שר האוצר בצלאל סמוטריץ' את המהלך שחשפנו לראשונה ב"מהדורה המוקדמת", ושיצא לדרך בעקבות הנחיית ראש הממשלה נתניהו למשרדי הממשלה להיערך להפחתת מכסים על מוצרים אמריקניים. בעקבות ההנחיה פנה שר האוצר בנושא לעמיתיו שר הכלכלה ברקת ושר החקלאות דיכטר.
על רקע מהלך זה יש להבין גם את הודעתו של שר הכלכלה ברקת מוקדם יותר החודש, לפיה הוא פועל להרחיב את רפורמת היבוא "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" גם לשוק האמריקני. לחצים ראשונים להרחבת הרפורמה לתוצרת ארה"ב הופעלו עוד בתקופת הנשיא הקודם ביידן, אך ערב הטלת המכסים החדשים בישראל ניסו להבליט שוב את המהלך.
בימים האחרונים הובע ספק לגבי מידת ההצלחה של המהלכים הללו. השגת הסכמות מהותיות עם משרד החקלאות בכל הקשור להקלת המכסים על יבוא מוצרי חקלאות התעכבה. כעת עם גיבוש ההסכמות שאפשרו חתימה על הצו לביטול המכסים, השר דיכטר ואנשי משרדו מצפים לפיצוי כלשהו על הפגיעה בחקלאות המקומית.
בהתאחדות החקלאים תקפו כצפוי את ביטול המכסים: "מדובר בצעד שימיט אסון על החקלאות המקומית ועל ביטחון המזון של אזרחי ישראל", מסרו. "כניסת תוצרת חקלאית ללא מכס תגרום לפגיעה משמעותית בחקלאות הישראלית בכלל, ובישובים סמוכי הגבול בפרט. החקלאים יחוו פגיעה נוספת ואנושה אף יותר בפרנסתם, דבר שיוביל לנטישת הישובים שעל גבולות המדינה. אין ספק כי קשרי המסחר עם ארה"ב חשובים וראויים, אולם יש לוודא שאנחנו לא שופכים את התינוק עם המים, ופוגעים בביטחון המזון ובביטחון הלאומי".
במקביל, רפורמת היבוא היא הליך מורכב שיידרוש זמן ממושך: חיבור ואישור רפורמת "מה שטוב לאירופה" ארך שנה וחצי וגם היא טרם הושלמה - כך שביצוע מהלך דומה מול ארה"ב צפוי גם לארוך זמן רב.
החשש היה שבשני המקרים ישראל נותרה רק עם "נכונות עקרונית" שאפשר להציג לאמריקנים. כעת לאחר שיוסרו סופית המכסים, בישראל מקווים כי המהלך יספיק כדי לבטל הטלת מכסים אמריקנים על ישראל, אם זו תוכננה.
החששות: גירעון הסחר והענפים הפגיעים
אחד ממוקדי הדאגה העיקריים הוא מאזן הסחר בין המדינות. ישראל מייצאת לארה"ב יותר משהיא מייבאת, מצב שטראמפ רואה כבעייתי ביחסי סחר. במקביל קיים חשש מיוחד מהטלת מכסים על תרופות, ענף יצוא משמעותי לישראל. בנוסף קיים חשש שגם אם לא יוטלו מכסים על ענפים ספציפיים או על ישראל בכלל בהמשך השבוע - הדבר לא מבטיח כי לא יוטלו מכסים אחרים בעתיד.
בשלב זה רואים בישראל שלושה תרחישים אפשריים ל-2 באפריל: הראשון הוא שישראל תימלט מהמכסים בעוד מדינות אחרות יחויבו בהם, מה שעשוי דווקא להוות הזדמנות עבור המשק. מנגד, תרחיש שבו רק ישראל ומעט מדינות נוספות יחויבו במכסים עלול להוות מכה קשה. תרחיש השלישי, שבו כל המדינות כולל ישראל יחויבו במכסים, נחשב למאוזן יותר מבחינת ההשפעה על המשק הישראלי.
טראמפ אומנם אמר לאחרונה כי הוא מוכן לגלות "גמישות" בהפעלת תוכנית המכסים ההדדיים, אך האמריקנים לא הבטיחו להימנע מהטלת מכסים על ישראל, גם אם תנקוט בצעדים שהם מבקשים.
על רקע חוסר הוודאות, ישראל נערכת למגוון תרחישים. ביניהם הטלת מכסים מיידית וכניסה למשא ומתן פרטני מול ארה"ב. העובדה כי ההחלטה לגבי הטלת המכסים מתקבלת בקרב הדרגים הגבוהים ביותר בממשל האמריקאי מקשה על הגורמים המקצועיים או הפוליטיים בישראל לקבל מידע מוקדם או להשפיע על התהליך.
בארה"ב עצמה, הצהרות טראמפ גרמו לטלטלה בשווקים. ביום שני נרשמו ירידות חדות בפתיחת המסחר בבורסה, אם כי חלק מהמדדים התאוששו בהמשך. בניגוד לדברי טראמפ, גורמים בממשל האמריקאי דיברו על מיקוד במספר מצומצם של מדינות. שר האוצר סקוט בסנט התייחס בראיון לרשת פוקס ל"15 המלוכלכות", בעוד שמנהל המועצה הכלכלית הלאומית קווין האסט דיבר על 10 עד 15 מדינות האחראיות לרוב הגירעון המסחרי של אמריקה.