הוועדה הבין-משרדית למשק הגז פרסמה היום (רביעי) את טיוטת מסקנותיה להערות הציבור. הוועדה ממליצה לשמור על מכסת היצוא הקיימת של גז טבעי, אך נמנעת מלהציע פתרונות מעשיים לאתגרים הקרובים. חברי הוועדה נחלקו בדעותיהם בסוגיות מפתח כמו תחרות וביטחון אנרגטי, כשבמקרים רבים הדוח מציג הצהרות כלליות במקום מדיניות קונקרטית. במיוחד בולט הפער בין המלצות הוועדה להמשיך ביצוא גז לבין התחזית שעתודות הגז הקיימות יספיקו רק עד 2048.
מה ההמלצות ליצוא הגז?
הוועדה ממליצה להשאיר את חובת השמירה הכוללת על כ-440 מיליארד מטר מעוקב של גז למשק המקומי. מהדוח עולה כי חברות הגז יוכלו ליצא יותר גז אם יקימו תשתיות יבוא ויצוא חדשות. זאת למרות שלפי נתוני משרד האנרגיה, עתודות הגז הטבעי במימי ישראל מוערכות בכ-850 מיליארד מטר מעוקב בלבד.
האם עתודות הגז יספיקו?
הוועדה מעריכה כי העתודות הקיימות יספיקו הן לצרכי המשק המקומי והן למחויבויות היצוא עד שנת 2048. אולם, מהטיוטה ניכר כי הדבר עשוי להשתנות אם לא יתגלו מאגרים חדשים. בתרחישי הביקוש השונים שבחנה הוועדה, צריכת הגז הטבעי במשק צפויה לגדול מכ-13 מיליארד מטר מעוקב כיום לכ-20 מיליארד עד שנת 2048.
איך תושפע האספקה בחירום?
מהדוח עולה כי היו חילוקי דעות מהותיים בנושא הביטחון האנרגטי. חלק מחברי הוועדה דחפו להגדרה רחבה יותר של "ביטחון אנרגטי" הכוללת לא רק עתודות גז מספיקות, אלא גם יתירות בתשתיות והפחתת התלות במאגר דומיננטי אחד. הדוח מציין "הוועדה ממליצה על קביעת אמת מידה לביטחון אנרגטי", אך ניכר שהייתה מחלוקת על עלויות יישום העיקרון שנבחר והאחריות למימונו.
מה העמדה לגבי התחרות?
בנושא התחרות נחשפים בדוח פערים משמעותיים בין חברי הוועדה. בעוד שהדוח מציין כי "מגבלות על הכוח המונופוליסטי של בעלי המאגרים" הן הכרחיות, ישנם הבדלים בגישות לגבי מידת ההתערבות הרגולטורית הנדרשת. חלק מחברי הוועדה תמכו בצעדים אקטיביים כמו "הקמת זירת סחר (בורסה) לסחר משני בגז טבעי", בעוד אחרים העדיפו גישה של מעורבות פחותה.
מה ההבדלים בין תרחישי הביקוש?
הוועדה בחנה שמונה תרחישים שונים לביקוש עתידי לגז טבעי, אך בחרה להתמקד בתרחיש מספר 3 שהוגדר "מרכזי". מהדוח עולה כי תרחישים אחרים הציגו מגמות שונות משמעותית. בתרחיש "גבוה" הביקוש לגז עד 2048 מגיע ל-553 מיליארד מטר מעוקב, בעוד בתרחיש "נמוך" הביקוש מגיע ל-464 מיליארד בלבד - פער של כ-20%. בתרחישים הפסימיים יותר, עתודות הגז הקיימות עלולות להספיק לפרק זמן קצר משמעותית מהתחזית המרכזית, דבר שלא זכה להתייחסות מספקת בהמלצות הסופיות.
כיצד יושפעו מחירי החשמל לצרכנים?
הדוח אינו מציג תחזיות ברורות לגבי השפעת המדיניות על מחירי החשמל. הוועדה ממליצה על הקמת בורסה לסחר משני בגז טבעי, מהלך שעשוי להגביר תחרות ולהוריד מחירים, אך ללא התחייבות מספרית. לפי משרד האנרגיה, שימור רמת המחירים הנמוכה היא אחת ממטרות המדיניות.
מה יקרה עכשיו?
הגשת התייחסויות מטעם הציבור לטיוטת הדוח תתאפשר עד לסוף מאי 2025. גורמים שיגישו התייחסות כתובה יוזמנו להציג את טענותיהם בפני הוועדה. רק לאחר מכן תגובש המדיניות הסופית למשק הגז הטבעי בישראל לשנים הבאות.