נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מסלים כמעט מדי יום את הרטוריקה מול סין ומאיים בעוד ועוד מכסים - אלא שלפי פרשנים, המשטר הסיני מחזיק ב"נשק יום הדין" נגד הכלכלה האמריקנית: שיעור בעלות עצום על החוב של ארה"ב. טראמפ עצמו הודה שהטלטלה בשוק אגרות החוב - אג"ח בקיצור - הייתה בין הסיבות להחלטתו להקפיא את הטלת המכסים על שותפות הסחר האחרות של אמריקה, מה שרק מעיד על חשיבותן.
מאז תוהים פרשנים אם הסינים הם שעמדו מאחורי אותה טלטלה באג"ח האמריקני. לאחרונה הם אפילו החלו לתהות מה הסיכוי שסין תחליט להשתמש ב"נשק יום הדין" הזה במסגרת מלחמת הסחר המסלימה מול ארה"ב - ומה יהיו ההשלכות של מהלך כזה על הכלכלה הגלובלית.
מה בדיוק זה אג"ח ואיך זה עובד?
אגרות חוב הן בעצם "שטר חוב" שממשלות מוכרות כדי לגייס כסף לטובת הוצאות ציבוריות. בתמורה, המדינה משלמת ריבית למחזיקים באגרות החוב. הריבית משולמת לאורך מספר שנים מוסכם מראש, עד שהאג"ח "מבשיל" - כלומר, מגיע לסיומו - ואז משולם הסכום המלא והסופי. המשקיעים באגרות חוב ממשלתיות מורכבים בעיקר ממוסדות פיננסיים, החל מקרנות פנסיה ועד בנקים מרכזיים.
כמה אג"ח אמריקני סין מחזיקה?
סין היא המחזיקה הזרה השנייה בגודלה באגרות חוב אמריקניות אחרי יפן. לפי רויטרס, נכון לחודש פברואר 2025, סין מחזיקה בכ-784.3 מיליארד דולר באגרות חוב אמריקניות, עלייה מ-760.8 מיליארד בינואר אותה שנה. עם זאת, בראד סטסר, עמית בכיר במועצה ליחסי חוץ, מעריך שהמספר האמיתי גבוה בהרבה - קרוב ל-1.1 טריליון דולר - אם לוקחים בחשבון גם אחזקות סיניות שמנוהלות דרך חשבונות נאמנות במדינות אחרות. מחזיקי אג"ח גדולים כמו סין ויפן מחזיקים בכוח פיננסי עצום ביכולתם להשפיע על עלויות המימון של ארה"ב ועל כלכלתה הריאלית.
מה קרה לאג"ח אחרי הטלת המכסים?
אחרי שטראמפ הכריז על מכסים משמעותיים ב-2 באפריל במסגרת "יום השחרור" (Liberation Day), התרחש בשוק האג"ח דבר שהפתיע את הפרשנים: התשואה על אגרת החוב ל-10 שנים זינקה ל-4.592%, רמתה הגבוהה ביותר מאז פברואר. זינוק בתשואות האג"ח הוא חדשות רעות לממשלת ארה"ב: כשהתשואות עולות, משמעות הדבר היא שמחירי האג"ח יורדים – כלומר, aמשקיעים מוכרים אותן. בתגובה, הממשלה נאלצת להציע ריבית גבוהה יותר כדי לפתות אחרים לקנות את החוב שלה. זו עלייה ישירה בעלויות המימון של הממשלה.
לפי בלומברג, התשואות על האג"ח האמריקניות עלו בכ-50 נקודות בסיס בחמשת הימים שאחרי כניסת המכסים לתוקף - תנועה שנחשבת לחריגה ביותר.
מכירת האג"ח האמריקניות נחשבת למהלך מפתיע שכן עד כה כשהתעוררו חששות כלכליים, משקיעים נטו לקנות אגרות חוב אמריקניות כמקלט בטוח. הפעם, הם עשו בדיוק את ההפך. בניו יורק טיימס הסבירו את התנועה המפתיעה כביטוי לשחיקה באמון בממשל של הכלכלה הגדולה בעולם. מארק בליית', כלכלן פוליטי באוניברסיטת בראון, הסביר לניו יורק טיימס כי "העולם כולו החליט שממשלת ארה"ב אין לה מושג מה היא עושה".
האם סין השפיעה על החלטת טראמפ?
בהודעה שמסר טראמפ לעיתונאים לאחר שהודיע על הקפאת המכסים ל-90 יום, הוא אמר בעצמו שצפה בנעשה שוק האג"ח וש"אנשים נהיו קצת חוששים". קווין האסט, מנהל המועצה הכלכלית הלאומית של טראמפ, הודה בראיון ל-CNBC שלשוק האג"ח הייתה השפעה על החלטות המדיניות, אך ניסה למתן: "העובדה ששוק האג"ח אמר לנו 'היי, כנראה שהגיע הזמן לזוז', בוודאי תרמה לפחות קצת לחשיבה הזו, אבל זה לא היה שוק האג"ח שגרם למהלך פאניקה".
האם סין הייתה מעורבת במכירת האג"ח? אין ראיות חד-משמעיות, אבל יש סימנים מחשידים. בטור בפורבס טען ג'ואל שולמן ש"חלק מהתנועות החדות ביותר התרחשו בשעות הלילה, בין 8 בערב ל-3 לפנות בוקר שעון החוף המזרחי, כשבייג'ינג הייתה פתוחה לעסקים". צ'ן ז'או, האסטרטג הגלובלי הראשי ב-Alpine Macro, אמר ל-CNBC ישירות: "אני חושב שסין כבר משתמשת בנשק של אחזקות האג"ח האמריקניות שלה. הם מוכרים אגרות חוב אמריקניות וממירים את הכספים לאירו או לאג"ח גרמני".
שר האוצר סקוט בסנט ניסה להמעיט בחשיבות האיום הסיני על האג"ח האמריקני, וצוטט בשבוע שעבר ברויטרס אומר כי "אם הם (סין) מוכרים אגרות חוב אמריקניות, אז הם יצטרכו לקנות יואן, וזה יחזק את המטבע שלהם. והם עושים בדיוק את ההפך".
מה תעשה מכירת ענק סינית לאמריקה?
מכירה מסיבית של אג"ח אמריקני על-ידי סין תשפיע ישירות על חייהם של אזרחים אמריקנים מהשורה. כשמשקיעים דורשים שיעורי ריבית גבוהים יותר כדי להלוות כסף לממשלה, גם שערי הלוואות אחרות כמו משכנתאות, כרטיסי אשראי והלוואות לרכב נוטים לעלות, כפי שהסביר ל-BBC ג'ון קנבן, אנליסט ב-Oxford Economics. לדבריו, הנפגעים העיקריים יהיו עסקים קטנים, כיוון שהם נסמכים על אשראי זמין וזול. "אם עסקים לא יכולים לקבל גישה לאשראי, זה יכול לעצור צמיחה כלכלית ולהוביל לאבדן משרות לאורך זמן", הזהיר.
מליסה כהן, סגנית נשיאה אזורית ב-William Raveis Mortgage, הסבירה לניוזוויק כי "שיעורי משכנתאות גבוהים יותר ידחקו החוצה יותר קונים פוטנציאליים. ערכי הנדל"ן עלולים לרדת, וכל השירותים הנלווים הקשורים לנדל"ן יושפעו גם הם. זה מזיק לכלכלה שלנו".
מעבר לאגרות החוב הממשלתיות, חשש נוסף הוא שסין עשויה למכור גם ניירות ערך מגובי-משכנתאות אמריקניים (MBS). לפי CNBC, "בסוף ינואר, מדינות זרות החזיקו ב-1.32 טריליון דולר של ניירות ערך מגובי-משכנתאות, או 15% מהסך הכולל". הנתונים מראים שסין כבר החלה למכור חלק מהחזקות האלו: "החזקות סין בסוף ספטמבר ירדו ב-8.7% לעומת השנה הקודמת וירדו ב-20% עד תחילת דצמבר". ב-CNBC ציינושאם סין ויפן יאיצו את המכירות הללו, ואם מדינות אחרות יצטרפו, "שיעורי המשכנתאות יעלו עוד יותר מכפי שהם כעת".
מה הסכנה לכלכלה העולמית?
מכירה מסיבית סינית של אג"ח אמריקני עלולה לגרום לזעזוע במערכת הפיננסית הגלובלית. סינא גולארה, פרופסור למנהל שרשרת אספקה מאוניברסיטת מדינת ג'ורג'יה, הסביר לניוזוויק בסוף השבוע כי "אגרות חוב אמריקניות אינן רק השקעה בטוחה - הן למעשה היסוד של המערכת הפיננסית העולמית. בנקים ומוסדות פיננסיים משתמשים בהן כבטוחה לצורך הלוואות ומסחר. אם סין תמכור כמות גדולה מהאג"ח שלה, מחיריהן יצנחו והריבית עליהן תעלה. כתוצאה מכך, בנקים ומשקיעים רבים ברחבי העולם ייאלצו למכור נכסים במהירות כדי לכסות הפסדים, מה שיוביל ללחץ פיננסי ולמכירות בהלה נוספות בשווקים הגלובליים".
יונאס גולטרמן, כלכלן בכיר בקפיטל אקונומיקס, הזהיר ב-CNN כי "האג"ח האמריקני מאבד את מעמדו המסורתי כמקלט בטוח", מה שעלול להוביל לאבדן מעמד הדולר ככלי המרכזי לסחר בין-לאומי.
מי שרוצה יכול לשאוף עידוד מכך שמכירה סינית של אגרות חוב אמריקניות תפגע קשות גם בסין עצמה. מארק ויליאמס, כלכלן ראשי לאסיה בקפיטל אקונומיקס, תיאר זאת בטלגרף בצורה ציורית: "מכירת אגרות חוב אמריקניות על ידי סין תהיה שקולה לזריקת רימון יד על מישהו שיושב מולך בחדר" - כלומר, הנזק יהיה הדדי. "מוסדות המדינה הסיניים מחזיקים לפחות 3 טריליון דולר בנכסים דולריים, כך שמכירה מכוונת תפגע בסין עצמה", הוא הוסיף.
לפי הפייננשל טיימס, קיים חשש שפעולה כזו מצד סין תגרום לאפקט דומינו: מדינות נוספות יחששו ממעמדו המתערער של הדולר וימכרו גם הן את אחזקותיהן, מה שיעמיק את המשבר. זרלינה זנג מ-CreditSights הסבירה שסין אמנם עשויה לגוון את רזרבות המט"ח שלה כאסטרטגיה ארוכת טווח, אך שימוש ב"נשק יום הדין" באופן פתאומי יגרום נזק משמעותי לכלכלה הגלובלית ולסין עצמה.