הגדלה משמעותית של ייצור דגי המאכל, קטניות יבשות, ירקות ושמן זית - אלו בין ההמלצות המרכזיות של התוכנית הלאומית לביטחון המזון שמציג היום (שני) משרד החקלאות וביטחון המזון. מטרת התוכנית היא "להבטיח אספקה סדירה של מזון בריא, מגוון ובר-השגה לכלל האוכלוסייה בישראל, תוך קידום חקלאות ותעשיית מזון מקומיות ומערכות מזון מקיימות המותאמות לאתגרי האקלים".
התוכנית גובשה בשיתוף משרדי הבריאות, הכלכלה, הגנת הסביבה, המועצה לביטחון לאומי (המל"ל) ורשות החירום הלאומית (רח"ל) ותקציבה המשוער הוא 5-2.5 מיליארד שקלים "בהתאם לצרכים התקציביים של המשרדים השונים ליישום כל רכיבי התוכנית". מדובר בטווח תקציב רחב מאוד שלצד היעדרות נציגי משרד האוצר בגיבוש התוכנית מעלה סימני שאלה לגבי היקף מימושה. עם זאת, מנסחי התוכנית מודים כי נדרשת עוד דרך ארוכה למימושה, החל מגיבוש החלטת ממשלה שתאמץ אותה ועד ליישומה והוצאתה לפועל.
"אם המדינה תחליט שלא ניתן לתקצב את התכנית וזה קשיח נהיה בבעיה קשה", מסר ראש מִנהל ביטחון המזון במשרד החקלאות יובל ליפקין. "חייבים לסיים את העבודה ולהניע תהליך כדי שבתחילת 2026 יהיה תקציב - אחרת בעוד 20 שנה נהייה בבעיה מאוד קשה בתחום המזון. פשוט לא יהיה מספיק אוכל לכולם".
במקביל להגדלת שיעורי הייצור של מוצרי מפתח, התוכנית הלאומית מבקשת להרחיב את השימוש במי קולחין לחקלאות וכן להפחית את התלות בעובדים זרים. לצד זאת קוראת התוכנית להיערכות לאתגרי האקלים, חיזוק מערך ההדרכה לחקלאים ועידוד שיווק ישיר מהחקלאי לצרכן.
התוכנית מציינת כי שינויי האקלים הצפויים יביאו להפחתה של עשרות אחוזים בכמויות התוצרת החקלאית בגידולים שונים. במקביל צפוי גידול באוכלוסייה בישראל שתגיע ב-2050 ל-16.5 מיליון אנשים, שיצרכו כ-12.5 מיליון טונות מזון בשנה. מדובר בעלייה משוערת של כ-65% בביקוש למזון ב-25 שנים. מציאות זו צפויה להתממש במקביל לירידה צפויה של כ-10,000 עובדים בשוק המזון בחמש השונים הקרובות, שתחמיר את המחסור של כ-5,000 עובדים בענף כבר היום.
עוד בחנה התוכנית את התלות הגוברת של ישראל בייבוא מזון, שעלולה להגביר את הסיכון בעתות משבר, כמו מלחמות או משברים גיאופוליטיים אחרים. התוכנית מציינת כי כיום מיובאים ארצה מחו"ל 97% ממוצרי הסוכר והמתיקה, 92% מהדגים, 91% מהדגנים, 80% מהגרעינים ומהאגוזים ו-71% מהקטניות בנוסף, מוצרים רבים מגיעים ממספר מדינות מצומצם, לעתים אף ממדינה אחת בלבד - מה שמגביר את הסיכון במקרה של מגבלות סחר או משברי אקלים במדינות אלו.