משרדי האוצר והביטחון מנהלים בימים האחרונים קרב האשמות חסר תקדים על גובה תקציב הביטחון, על רקע פער עצום בחישוב עלויות המלחמה. מדובר בפער אסטרונומי של עשרות מיליארדי שקלים: במשרד הביטחון טוענים כי העלות הלא-מתוכננת של המלחמה מול איראן ושל מבצע "מרכבות גדעון" עומדת על כ-60 מיליארד שקל; ואילו במשרד האוצר טוענים כי הסכום האמיתי נמוך מ-30 מיליארד שקל - פחות ממחצית מדרישת משרד הביטחון.
• המלחמה עם איראן תמה - והציבור נותר עם החשבון
גורמים באוצר ששוחחו עם חדשות 12 טוענים כי במשרד הביטחון משתמשים במלחמה כדי להצדיק ביצוע רכש ללא מגבלות, מציבים עובדות בשטח ודורשים מהם לשלם בדיעבד – באופן שפורץ את מסגרת התקציב במיליארדים. "זו שיטת עבודה שלא יכולה להיות מקובלת – לא כי משרד האוצר רוצה כוח ושליטה אלא כי זה משתרשר באופן ישיר ליכולת שלנו לעמוד ביעד הגירעון ולאפשר ליתר משרדי הממשלה ודאות תקציבית ולא כל רגע קיצוץ רוחבי", אומר גורם באוצר.
בעקבות זאת אומרים במשרד האוצר כי לא תהיה ברירה אלא לפתוח מחדש את תקציב המדינה ל-2025 ולהגדיל אותו ב-15 מיליארד שקל (שאר הסכום ייפרס על השנים הבאות). עם זאת, באוצר סבורים כי לא בטוח שהדבר יוביל להגדלה משמעותית של הגירעון מפני שתחזית ההכנסות ממיסים צפויה להיות גדולה מהתחזית המקורית.
"שנתיים של קניות ללא מעצורים"
בין היתר אומרים גורמים באוצר כי משרד הביטחון מתנהל בחוסר תיעדוף מוחלט. באוצר טוענים כי בצבא מבצעים רכש של כל המוצרים, החימושים והמלאים ו"מנצלים" את המלחמה לטובת רכש לא מוגבל שאזרחי המדינה ייאלצו לממן. "זה Happy Friday של שנתיים", התבטא גורם באוצר, בהתייחסו לכך שמדובר בחגיגת קניות ללא מעצורים.
באוצר טוענים כי הדרג המדיני והממשלה הם שצריכים להחליט על הרכש, וכי הצבא לא יכול לבצע רכש עצמאי בעשרות מיליארדים ללא תיעדוף ובאופן מידי.
אחת הדוגמאות שניתנו היא רכש של 800 ג'יפי האמר בסכום של 700 מיליון שקל – זאת בשעה שלא התקבלה החלטה מדינית בדבר צורך דחוף לרכוש דווקא האמרים באופן מיידי ולא נבחן אם הרכישה עונה על צורך ביטחוני מיידי. באוצר טוענים כי מימון ההוצאה יבוצע על חשבון רכש צבאי אחר וכן על חשבון הוצאה אזרחית כמו מיטות בבתי חולים או צורכי רווחה, חינוך או תחבורה.
"אנחנו לא אומרים לא לרכישת האמרים כמו שאנחנו לא אומרים לא לחימוש למטוסים או לכל דבר אחר – אנחנו אומרים שהמערכת צריכה לתעדף בתוך המגבלות שלה", מבהיר הגורם באוצר.
בזבוז חסר תקדים של ימי מילואים
נוסף לסוגיית הרכש, באוצר מבקרים גם את התנהלות הצבא בכל הקשור להוצאות על גיוס מילואים. באוצר טוענים כי צה"ל מתנהל בתחום ללא תעדוף ומבצע בזבוז חסר תקדים בשימוש בימי מילואים. לטענת הגורם באוצר, בצה"ל גייסו עשרות אלפי מילואימניקים שאין בהם צורך "שמתפרנסים מהמילואים כמו עבודה", וזה מהווה את ההוצאה העיקרית של תקציב הביטחון.
"צריך להבין אם אנחנו צבא שיש לו מדינה או מדינה שיש לה צבא, והאם זה ארגון שמאפשר לעצמו כללים שונים מכל היתר", הוסיף גורם אחר באוצר. לטענתו, "ההתנהלות הכלכלית של מדינת ישראל היא שאפשרה לקיים את המלחמה הזו לאורך זמן כזה ועלות כזו – וכולנו הולכים לשלם על זה בכל השנים הבאות".
גורמים באוצר טוענים כי "משרד האוצר לא ייתן להגיע לעשור כלכלי אבוד", תוך התייחסות למצב הכלכלי החמור ששרר במדינת ישראל לאחר מלחמת יום הכיפורים וכלל משבר כלכלי ממושך בעקבות הוצאות ביטחוניות חריגות.
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, הגיב לפרסום: "אני מקווה שמשרד האוצר לא שכח שאנו במלחמה. משרד הביטחון ימשיך לפעול בכל דרך כדי לספק לצה"ל את כל האמצעים הנדרשים לניצחון על האויב בכל הזירות".
משרד הביטחון: האוצר מתנער מאחריותו
בשבוע שעבר פרסמנו בחדשות 12 על חילופי מכתבים בנושא בין מנכ"ל משרד הביטחון אלוף במיל' אמיר ברעם, מנכ"ל האוצר אילן רום ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'. בין היתר כתב מנכ"ל משרד הביטחון לשר האוצר כי "מצערת העובדה, שחרף העמידה של משרד הביטחון וצה"ל בהנחיות הדרג המדיני, מתנער משרד האוצר מאחריותו התקציבית שתאפשר את מימוש ההישגים של מדינת ישראל".
ברעם הוסיף כי "יתרה מכך, חזר בו משרד האוצר מנוהג הקיים מזה שנים ארוכות ולפיו נדרש משרד הביטחון לשיפוי תקציבי שיאפשר לו לחזור לרמת המלאים טרום המלחמה. המשמעות, הלכה למעשה - הינה פגיעה עמוקה בתהליכי בניין הכוח הקריטיים לצה"ל".
במשרד הביטחון האשימו את האוצר בכך שמנעו רכש קריטי כמו החלפה של כלי טייס בלתי מאוישים (כטמ"מים) שהופלו באיראן, ועיכבו תוכנית מיגון בהיקף 100 מיליון שקל שלבסוף אושרה בממשלה.