שר האוצר מאיים לפגוע בעצמאות בנק ישראל בגלל הסנקציות שהוטלו על מתנחלים: בהודעה ששיגר אתמול (רביעי) דרש השר בצלאל סמוטריץ' מהמפקח על הבנקים למנוע יישום סנקציות אישיות על אזרחי ישראל המתגוררים בהתנחלויות בגדה המערבית. אחרת - הוא מאיים בחקיקה נגד הבנקים ונגד בנק ישראל עצמו. לטענת גורמים במערכת הבנקאית, עצם שיגור ההודעה מהווה התערבות בעייתית שמשדרת מסרים בעייתיים לשווקים הזרים לגבי עצמאות הבנק המרכזי.
היום כבר פרסם בנק ישראל הוראה חדשה שמנחה את הבנקים כיצד לנהוג בסנקציות, ושגובשה עוד לפני שפרסם השר את האיום שלו. בלב ההוראה: מצד אחד דרישה להקפיד על ציות לסנקציות הכלכליות ולאכוף אותן - ובמקביל להבטיח שירות ראוי ללקוחות ולהימנע מאכיפת יתר. N12 עושה סדר בבלגן.
מה הרקע לאיום של סמוטריץ'?
לטענת שר האוצר, הרקע להודעתו הלוחמנית הוא "דיווחים על כוונות של מדינות באיחוד האירופי להטיל סנקציות נוספות על ישראלים המתגוררים ביהודה ושומרון". זאת בשעה שכבר מוטלות סנקציות על מספר מצומצם של ישראלים מצד בריטניה, קנדה והאיחוד האירופי.
הסנקציות החלו בפברואר 2024 כאשר הנשיא ביידן חתם על צו נשיאותי נגד "אלימות קיצונית של מתנחלים". אמריקה הטילה סנקציות על מספר אנשים וארגונים, כולל התייחסות ל"נוער גבעות", אמנה ולהב"ה. במקביל הצטרפו בריטניה, קנדה והאיחוד האירופי למהלך.
בינואר השנה הוסרו הסנקציות האמריקניות בידי הנשיא טראמפ, אך הסנקציות של בריטניה, קנדה והאיחוד האירופי נשארו בתוקף.
במה בעצם מאיים סמוטריץ'?
סמוטריץ' קורא לבנקים "להשתמש בעוצמתם המשפטית והכלכלית" כדי להיאבק בסנקציות, כולל פנייה לערכאות באירופה והפעלת לחץ דיפלומטי. במקביל הוא מנופף בשני איומים מרכזיים: ראשית, הוא מאיים לקדם חקיקה שתחייב את הבנקים לשלם פיצויים גבוהים ללקוחות שנפגעו מהסנקציות. שנית, הוא מאיים לחייב את בנק ישראל עצמו לספק שירותי חשבון בנק לאזרחים שעליהם הוטלו סנקציות.
מה הבעיה באיום של סמוטריץ'?
האיום מעלה בעיה יסודית של פגיעה בעצמאות בנק ישראל. כל אירוע שבו שר אוצר נותן הוראות לבנק ישראל מהווה הפרה של עיקרון העצמאות של הבנק המרכזי. למעשה, האיום של סמוטריץ' מסכן את עצמאות המערכת הבנקאית הישראלית ופותח אותה לסיכון של חרמות בינלאומיים.
הבעיה החמורה נובעת מכך שהמערכת הבנקאית הישראלית עובדת עם העולם ולא רק במדינת ישראל. יש לה קשרים נרחבים עם גופים פיננסיים זרים לכל מה שקשור להעברות כספים, כרטיסי אשראי, ייצוא ויבוא. אם גופים אלו יחשדו כי בנקים ישראלים מפרים סנקציות וחושפים אותם להפרה של סנקציות הם צפויים להפסיק לעבוד איתם - ולהפוך בכך המוני ישראלים למנועי שירות.
אם המערכת הבנקאית הישראלית תיתפס כזו שמפירה או עוקפת משטרי סנקציות, יכולים להתרחש שלושה תרחישים קשים: בנקים זרים יחליטו שהם לא עובדים עם המערכת הבנקאית הישראלית, יוטלו סנקציות על הבנקים הישראליים עצמם, או שהבנקים יוכנסו לרשימות סנקציות.
כל זה בשעה שהאיום עצמו הוא די בחזקת נפנוף באקדח קפצונים: לסמוטריץ' אין יכולת לכפות את החוקים שהוא מאיים בהם בכוחות עצמו. בנוסף, הצעת חוק דומה בנושא שיזמה סיעת עוצמה יהודית ב-2024 לא קודמה, מה שמראה על קושי בנושא.
איך פוגעות הסנקציות בישראלים?
הסנקציות שכבר היום מוטלות על המספר המצומצם של ישראלים תושבי יהודה ושומרון מגוונות. הן כוללות הקפאת נכסים, איסורי נסיעה ומניעת גישה למערכות פיננסיות, ומוטלות על רקע טענות לאלימות נגד פלסטינים, הרס רכוש והרחקת קהילות.
בהודעה שפרסם האשים סמוטריץ' את הבנקים באימוץ מדיניות "ציות עיוור" ו"אפס סיכון" - כלומר ברגע שמישהו נמצא ברשימת סנקציות, הבנקים פשוט חוסמים אותו מכל השירותים מבלי לבדוק מה באמת מותר ומה אסור. אבל המציאות מורכבת יותר.
גורמים במערכת הבנקאית מודים שבעבר, עם כניסתן של הסנקציות האישיות לישראל, היו בנקים שהגיבו בזהירות יתר, אם עם הזמן הסנקציות נלמדו לעומקן. כיום פועל בנק ישראל פועל בשיח שוטף עם המערכת הבנקאית ומטפל בפניות פרטניות.
בפועל, הסנקציות אינן אומרות סגירה מוחלטת של השירותים הבנקאיים, אלא מגבילות בעיקר פעילות שקשורה לגורמים אירופאיים או בריטיים. פעולות יום-יום כמו קבלת משכורת או קנייה בסופר מותרות, אך העברות כספים לחו"ל או פעילות במטבע זר עשויה מורכבת יותר. גם פעילות בכרטיסי אשראי שהם בבעלות חברות זרות עשויה להיות בעייתית.
מה עשה בנק ישראל בנושא?
בנק ישראל מתמודד עם נושא הסנקציות כבר שלוש שנים, מאז ראשית מלחמת רוסיה-אוקראינה. הפיקוח פיתח כלים רבים, הוציא מכתבי הדרכה למערכת הבנקאית ומטפל בפניות פרטניות. בבסיס ההתנהלות עומד הצורך לאזן בין שני צרכים: מחד להבטיח שהמערכת הבנקאית לא מפירה סנקציות, ומאידך לוודא שלא פוגעים בלקוחות מעבר לנדרש.
היום פרסם בנק ישראל טיוטת הוראה חדשה שמאזנת בין הצורך לשמור על זכויות הלקוחות לבין החובה להקפיד על סטנדרטים בינלאומיים. בבנק טרחו לציין, כי הטיוטה "נידונה עם המערכת הבנקאית כשבועיים לפני פרסום זה" - כלומר לפני האיום של סמוטריץ'.
מה השינוי בהוראה החדשה?
ההוראה החדשה מעבירה עקרונות שבנק ישראל הנחה עד כה את הבנקים במכתבים לכלל פורמלי וחוקי. השינוי המרכזי הוא איסור חוקי מפורש על "סירוב גורף" - הבנקים לא יכולים יותר לסגור חשבון או לסרב שירות רק בגלל שמישהו ברשימת סנקציות.
במקום זאת, ההוראה מחייבת בחינה פרטנית של כל פעולה לפי הסנקציות הרלוונטיות. הבנקים חייבים להשקיע במומחיות ולהסתייע ביועצים בין-לאומיים כדי להבין את ההבדלים בין המשטרים השונים.
השינוי הגדול ביותר הוא בזכויות הלקוח: אם בנק מגביל פעילות, הוא חייב להסביר בכתב את הסיבות המדויקות, לפרט בדיוק איזה מסמכים נדרשים, ולהציג רשימה ברורה של הפעולות שעדיין מותרות. הבנק גם חייב להציע ערוצי שירות חלופיים אם ערוץ מסוים חסום.
בנוסף, ההוראה מבהירה שסירוב שירות בגלל סנקציות לא ייחשב "סירוב בלתי סביר" לפי חוק הבנקאות - כלומר בנק ישראל יעניק לבנקים גיבוי חוקי כשהם פועלים נכון.
מה יביא להסרת הסנקציות?
בתגובה שפרסם בנק ישראל לאחר פרסום ההודעה המאיימת של שר האוצר הוא הדגיש כי "ראוי שהפתרון לסוגיה יגיע מהמישור המדיני". בפועל, משרד החוץ, משרד האוצר וכן משרדו של השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר פעלו בנושא מאז החלת הסנקציות על אזרחי ישראל.
לפי גישת בנק ישראל, הפתרון להסרת הסנקציות אינו בכיפוף המערכת הבנקאית המקומית, שחייבת לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים כדי לשמור על מעמדה ובכך גל על מעמד הכלכלה הישראלית עצמה.
למפקח על הבנקים ולבנק ישראל אין את הסמכות והכלים לפעול מול הגופים הבינלאומיים. לכן יש הטוענים שלא רק שהאיום של סמוטריץ' פוגע בעצמאות הבנק המרכזי, אלא גם לא יכול לפתור את הבעיה שלכאורה הוא רוצה לפתור.