אחרי שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ סייע לישראל במלחמה עם איראן, ישראל מתחילה למלא את הדרישות הכלכליות של האמריקנים. הערב (ראשון) פרסמנו ב"תוכנית חיסכון" כי הממשלה מגבשת בימים אלה הצעת מחליטים חדשה בהמשך לדרישות כלכליות שהציג הממשל האמריקני מוקדם יותר השנה. המהלך החדש מקודם בין היתר בידי יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה והיועץ הכלכלי של ראש הממשלה פרופ' אבי שמחון.
על פי טיוטת הצעת המחליטים, המהלך בכללותו נועד "לפעול לסגירת גירעון הסחר בין ישראל לארה"ב, ולפשט ולהקל לצורך כך גם על יבוא של סחורות שעומדות בדרישות הרגולציה של ארה"ב לישראל ומתוך רצון לפשט את יבוא השירותים מארה"ב". בפועל מדובר בניסיון לפייס את טראמפ ולהפחית את המכס החדש שהטיל, לאחר שנראה שצעדים קודמים שהובילה ישראל לא הספיקו.
בתחילת חודש אפריל, ימים ספורים לפני שהודיע טראמפ על המכסים החדשים שלו על שותפות הסחר של ארה"ב, החלה ישראל בביטול המכסים המעטים שעוד הטילה על יבוא סחורה אמריקנית, שהניבו הכנסה זעומה של 42 מיליון שקל בשנה. למרות זאת בעת הצגת המכסים הטיל טראמפ מכס בגובה 17% על יבוא סחורות מישראל לארה"ב.
נסיונות הפיוס החדשים
כעת כוללת הצעת המחליטים שורה של צעדים ובהם בין היתר התאמה של הרגולציה הישראלית לרגולציה האמריקנית, בדומה להתאמה שאושרה אשתקד לרגולציה האירופית במסגרת רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" שקידם שר הכלכלה ניר ברקת. הממשלה מכנה את המהלך החדש "מה שטוב לארה"ב טוב לישראל".
לצד ההתאמה לרגולציה האמריקנית המהלך החדש כולל גם ביטול מכסים על תוצרת חקלאית מארה"ב כמו תפוחים, שקדים, גבינות ויין. גורמים המעורבים במהלך טוענים שהמהלך צפוי להקל במידה מסוימת על יוקר המחיה, אף שישראל לא מייבאת מארה"ב כמויות גדולות במיוחד מתוצרת זו. אולם נציגי החקלאים מתנגדים בחריפות למהלך ומזהירים מפני השלכותיו.
בימים האחרונים שלחו חברי הכנסת החברים בשדולת החקלאות - ובהם נציגים מהקואליציה ומהאופוזיציה - מכתב למקבלי ההחלטות ובו התריעו נגד ביטול המכסים. "ביטול היטלים על כניסת מוצרי חקלאות מארה"ב לישראל מהווה סכנה חמורה לקיום מספר ענפי חקלאות, בצומח ובבעלי חיים", כתבו. עוד הוסיפו כי "קריסת הגידול המקומי תביא בהכרח להעדר תחרות לייבוא ובשל כך - לעלייה במחירים לצרכנים שלנו".
הצעת המחליטים כוללת גם צעדים נוספים:
- משרד הכלכלה יידרש להכין תזכיר חוק שיאפשר יבוא מוצרים העומדים בדרישות הרגולציה הפדרלית בארה"ב, תוך דגש על סימון בעברית והתאמה לרשת החשמל בישראל למכשירים חשמליים.
- משרד הבריאות יידרש להכין תיקוני חקיקה שיצמצמו את חוסר ההתאמה בנושא בטיחות המזון והתמרוקים, ויאפשרו יבוא מזון וטואלטיקה המיוצרים כדין בארה"ב ב"מסלול ירוק".
- משרד האנרגיה יקבע מסלול ייבוא ייעודי למוצרי חשמל המיוצרים בארה"ב עם הקלות רגולטוריות.
ההחלטות הסופיות צפויות לעלות לדיון בממשלה בקרוב, והמשרדים השונים נדרשים להכין תוכניות יישום מפורטות תוך 90 יום. לצורך הרפורמה יוקצו למשרד הכלכלה 9 תקני כוח אדם נוספים ותקציב תוספתי של 10 מיליון שקל בשנה עד 2028.