שדרני בלומברג, גוף השידור הכלכלי מהמובילים בארה"ב, הוקפצו לאולפן ביום החופשי שלהם בבוקר יום ראשון, הטיקטוק מתמלא סרטונים מבשרי רעות, והמשקיעים, גם המנוסים ומן הסתם אלה שלא, בשלבי היסטריה כאלו או אחרים. מעל הכל מרחפת השאלה הגדולה: האם אנחנו לקראת שידור חוזר של "יום שני השחור"?
"יום שני השחור" הוא כינוי ליום שני, 19 באוקטובר 1987, שבו קרסו המדדים בבורסות העולם בשיעורים גבוהים. בארצות הברית צנח אז מדד דאו ג'ונס ב-22.6%, ואילו בהונג קונג ובאוסטרליה התקרבה הירידה ל-50%. אומנם המצב כיום בשווקים לא מתקרב לנפילות כל כך דרמטיות ביום אחד, אבל מיום חמישי שעבר הציבור "רץ" לכל הכיוונים כשהוא מנופף בידיו באוויר בצרחות. זה קרה בגלל דבר אחד, או יותר נכון, אדם אחד: דונלד טראמפ.
בליל יום רביעי האחרון, שאותו כינה "יום השחרור", הטיל הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ מכסים כמעט על כל שותפת סחר של ארה"ב בשיעור של 10%–54%. תוכנית המכסים שהכריז עליה הייתה אגרסיבית מהצפוי, וגררה מפולת אדירה בשווקים, בעוד מלחמת הסחר הלכה והסלימה: סין הודיעה כי תטיל תוספת מכס של 34% על כל היבוא מארה"ב החל מ-10 באפריל, וקנדה - שוק היצוא הגדול ביותר של ארה"ב לרכבים - הודיעה כי תטיל מכסי תגמול בגובה 25% בתגובה לצעדים של טראמפ.
טריליונים נמחקו
מדד S&P 500 צנח ב-6%, גם הוא בירידה הגדולה ביותר מאז יוני 2020, והתרחק ב-17% משיאו. הנאסד"ק צלל ב-5.8%, ירידה של 22% מהשיא שנרשם בדצמבר.
בשני ימי המסחר האחרונים בוול סטריט צנח הנאסד"ק בשיעור של כ-12%. ה-S&P 500 נפל בכ-11% והדאו ג'ונס צלל ב-9.5%. בשני ימי המסחר הללו נמחקו 6.4 טריליון דולר בשווי השוק של המדדים בארה"ב - המחיקה הדו-יומית הגדולה בהיסטוריה.
גם השווקים באסיה, שחזרו מסוף שבוע ארוך במיוחד בגלל "חג המטאטאים", קרסו. הבורסה בהונג קונג צנחה ב-12% בהובלת המניות הסיניות. גם הניקיי היפני נחתך בחדות ואיבד 7.7% מערכו והגיע לשפל של 18 חודשים.
בדרום קוריאה, מדד הקוספי ירד בכ-5.6%. באוסטרליה הבורסה ננעלה בירידות של מעל 4%.
גם באירופה הבורסות צוללות. את יום המסחר בשישי סגרו הדאקס הגרמני והפוטסי הבריטי בירידה בשיעור של קרוב ל-5%. הקאק הצרפתי השיל מערכו כ-4%.
החוזים על וול סטריט (אינדיקטור שחוזה מה יקרה בתחילת המסחר) מצביעים על המשך מגמת הקריסה שהחלה בסוף השבוע. לאחר שאיבדה הבורסה האמריקאית מעל 5 טריליון דולר ביומיים, החוזים מצביעים על ירידה של 3.2% ב-S&P 500 וכ-3.5% בנאסד"ק. מדובר ברצף ירידות דרמטי במבט היסטורי.
הבורסה בתל אביב נסחרת גם עתה בירידות, אך הראתה חוסן. היא אומנם ירדה באחוזים גבוהים, אבל בהשוואה לנפילות בעולם — אנחנו עדיין לא יורדים בצורה דרמטית. הירידות נובעות בעיקר ממניות דואליות (מניות שנסחרות גם בבורסה בתל אביב וגם בוול סטריט).
מה צפוי בהמשך?
המשמעות של הטלת המכסים היא שכל מה שמיוצר בסין וייכנס לארה"ב יעלה יותר כסף וההפך — מה שסין מייבאת מארה"ב יעלה יותר. קחו למשל את האייפונים של אפל שמיוצרים בסין. עם המיסוי החדש מצד סין, לאפל לא ישתלם לייצר שם. על כל אייפון שייכנס לארה"ב היא תיאלץ לשלם יותר.
אם תשלם אפל יותר - הדבר יתגלגל לצרכן, שאולי לא יוכל להרשות לעצמו לקנות אייפון חדש. כתוצאה מכך יתרחשו ירידות במכירות של אפל. זה יפחיד את המשקיעים בבורסה שירצו למכור את המניה ויורידו עוד את מחירה. אם מחיר אפל יורד, היות והיא מרכיב משמעותי ב-S&P 500, גם המדד ימשיך לרדת.
ביום רביעי תוכנית המכסים של הנשיא דונלד טראמפ תגיע לדד ליין המשמעותי, אבל בינתיים הנשיא לא מראה סימני נסיגה. במהלך סוף השבוע אמר טראמפ כי המשקיעים יצטרכו להתמודד וכי הוא לא יעשה עסקה עם סין עד שהגירעון המסחרי של ארה"ב יטופל.
בסין הגיבו הבוקר כי "איומים ולחץ אינם הדרך הנכונה להתמודד עם סין". כך אמר דובר משרד החוץ הסיני כאשר נשאל על "המכסים ההדדיים" של טראמפ. "המכסים הם בריונות חד-צדדית ופרוטקציוניסטית טיפוסית," אמר והוסיף כי "בשם ההדדיות, הם משרתים רק את האינטרסים של ארה"ב עצמה על חשבון מדינות אחרות".
החשש העיקרי ממלחמת הסחר הזו היא סטגפלציה - מיתון בשילוב אינפלציה. טראמפ ציפה שמרגע הטלת המכסים כולם יבואו לבקש ממנו להוריד את המכסים מהצד שלו בתמורה להורדת המכסים מהצד שלהם.
אולי זה עבד עם ישראל. היום בערב מגיע ראש ממשלת ישראל לדבר בין היתר גם על זה, יחד עם עוד 50 מדינות שכבר דווח כי ייכנסו למשא ומתן. אבל זה לא עבד במקרה של סין, שהטילה מכסים דומים לאלו של ארה"ב ומהווה שותפת סחר משמעותית.
בינתיים אף אחד מהצדדים לא מתקפל, מה שמכניס את המשקיעים עוד יותר ללחץ. המשקיע המיליארדר ביל אקמן שחרר אתמול התבטאות חריפה לגבי מדיניות המכסים של טראמפ ומצב הכלכלה האמריקאית. אקמן כתב ברשת X כי אמריקה הולכת לקראת "חורף גרעיני כלכלי".
לדבריו, "באמצעות הטלת מכסים מסיביים וחסרי פרופורציה על ידידינו ועל אויבינו כאחד, ופתיחת מלחמה כלכלית נגד כל העולם בבת-אחת, אנו בתהליך להרוס את האמון במדינה שלנו כשותף סחר".
"אם ב-9 באפריל נצא למלחמה כלכלית כוללת מול כל מדינות העולם, ההשקעות העסקיות ייעצרו, הצרכנים יסגרו את הארנקים, ונפגע קשות באמינות שלנו בעולם - תדמית שייקח שנים, ואולי אף עשורים, לשקם," הוא מזהיר.
מה צריך לעשות עכשיו המשקיע הישראלי?
המשקיעים המקומיים מתחלקים לשניים: אלו שמשקיעים באופן אקטיבי בבורסה ואלו שלא.
לגבי הסוג הראשון, הכלכלנים בשוק דווקא ממליצים עכשיו לקנות מניות זולות. אולי השווקים בטווח הקצר ירדו, הם טוענים, אבל יש כאן הזדמנות לקנות מניות בזול, שבטווח הרחוק יעלו. אין מדובר בהמלצה, כמובן ,אבל למי שיש אורך רוח, זמן והון נזיל, ההמלצה לקנות בזול היא דווקא הזדמנות מעניינת.
לגבי המשקיעים הפסיביים, אלו שמושקעים בבורסה המקומית והעולמית בעיקר דרך הפנסיה וקרנות ההשתלמות – אם אתם קרובים לגיל הפרישה, זה הזמן להרים טלפון ליועץ הפנסיוני ולשקול לשנות את החשיפה למניות. אם אינכם יודעים מהי - זה בדיוק הזמן להתקשר ולשאול.
אם אתם צעירים - ההמלצה הגורפת היא לא לעשות כלום כדי לא "לקבע הפסדים". הירידות כרגע לא משפיעות יותר מדי כי יש למשקיעים הצעירים עוד הרבה שנים להשקיע. בטווח הרחוק ההיסטוריה מראה שהמדדים עולים. אם תמכרו עכשיו – אתם עלולים להפסיד בעתיד הרבה כסף.