נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הטיל הלילה (בין רביעי לחמישי) מכסים על שורת מדינות, בהן גם ישראל. על ישראל יוטלו מכסים בשיעור של 17% על ייצוא הסחורות שלה לארה"ב. המכסים הללו מגיעים למרות ניסיונה של ישראל לפייס את טראמפ באמצעות ביטול כל המכסים שמוטלים על סחורות מארה"ב. בעוד חלק מהמומחים מתריעים מפני פגיעה אפשרית בייצוא ובמקומות עבודה, אחרים מציינים כי ישראל נמצאת במצב יחסי טוב יותר ממדינות רבות אחרות.
לפי סקירה של מחלקת מאקרו כלכלה בבנק דיסקונט, טראמפ הודיע על "מכסים בהיקף ובשיעור גבוהים מהצפוי". עם זאת, המכסים פתוחים למשא ומתן, "ולכן סביר שהתוצאה הסופית תהיה מכסים בשיעור נמוך יותר, ובינתיים אי הוודאות נמשכת". N12 עושה סדר בסוגיה המורכבת.
מה בעצם הציג טראמפ?
טראמפ הציג תוכנית מכסים חדשה על יבוא סחורות ממדינות שונות לארה"ב. לפי הודעת הבית הלבן, התוכנית שזכתה לשם "תוכנית הוגנת והדדית" מיועדת לתקן מה שטראמפ רואה כחוסר איזון ביחסי סחר בין-לאומיים.
המכסים שנקבעו משתנים ממדינה למדינה, כאשר המכס המינימלי נקבע על 10%. זאת, למעט מדינות שעליהן טראמפ הטיל מכסים נפרדים מסיבות אחרות, כמו קנדה ומקסיקו.
מה הוטל על ישראל?
על ישראל הוטל מכס בשיעור של 17% - 10% בסיסי ו-7% ייעודי. זהו שיעור ביניים בהשוואה למדינות אחרות - גבוה יותר מהמינימום של 10% שמוטל על מדינות כמו בריטניה וסינגפור, אך נמוך משמעותית מהמכסים שהוטלו על האיחוד האירופי (20%) או סין (54%).
לפי בכירים באוצר, המכס יחול רק על סחורות ולא על שירותים, מה שמהווה הקלה משמעותית למשק הישראלי, שכמחצית מהייצוא שלו הוא בתחום השירותים. ד”ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, התבטא בנושא הבוקר בכנס מכון אהרן וה-OECD, ואמר כי "הרפורמה לא נוגעת לשירותים, ואנחנו יודעים ששירותים הם מעל 50% מהיצוא שלנו".
איך חושב דווקא מכס של 17%?
לפי בכירים באוצר, החישוב נעשה כך: הממשל האמריקאי לקח את הגירעון המסחרי של ארה"ב מול ישראל (כ-7 מיליארד דולר) וחילק אותו בסך הייצוא של ישראל לארה"ב (כ-20 מיליארד דולר). התוצאה היא בערך 33%. הממשל האמריקאי חילק את התוצאה הזו בשתיים, וכך הגיע למכס של כ-17%.
איזה ענפים בארץ יושפעו במיוחד?
הענפים שעלולים להיפגע במיוחד הם ענפי הייצוא של סחורות לארה"ב. קטגוריות הייצוא העיקריות של ישראל הן: מכונות וציוד חשמלי, מכשירים אופטיים ורפואיים, מכונות ומכשירים מכניים, ותרופות ופרמצבטיקה. בשלב זה לא הוטלו מכסים על תרופות אך באוצר ציינו כי ייתכן שטראמפ יטיל בהמשך מכסים ייעודיים על תרופות כפי שהטיל על אלומיניום - מה שמאיים על ענקית התרופות המקומית טבע.
נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, הביע חשש מהשלכות המכסים: "מדובר בצעד מדאיג עבור היצואנים הישראלים, אשר עלול לפגוע במקומות עבודה ולצמצם את הפעילות בשוק האמריקאי".
האם יש ענפים שפחות ייפגעו?
ענף ההייטק, ובמיוחד חברות המספקות שירותים (ולא סחורות), צפויים להיפגע פחות, כיוון שהמכסים חלים רק על סחורות ולא על שירותים. "אם המכסים יחולו על מוצרים פיזיים בלבד – כמו רכיבים אלקטרוניים, מכונות או מזון – ההשפעה הישירה על תחום ההייטק תהיה מוגבלת", מסרה עו"ד קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI). "אם המכסים יחולו גם על מוצרי תוכנה, מדובר במהלך שעלול לשנות מהותית את אופן הגישה של החברות הישראליות לשוק האמריקאי ואף להרתיע משקיעים ולקוחות פוטנציאליים".
רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות, מציין כי "ביצוא הישראלי יש מרכיב די גבוה לייצוא של שירותים, בין אם מדובר בשירותי ידע, בין אם מדובר בשירותי תיירות. החלק הזה פחות מושפע". עוד הוא מציין שיצוא גז טבעי, שהוא מוצר בעל ביקוש קשיח (פחות רגיש למחיר), צפוי להיפגע פחות.
האם יש חשש מנטישת חברות לחו"ל?
אחד החששות המרכזיים הוא שחברות ישראליות יעתיקו את פעילות הייצור שלהן מחוץ לישראל. מנחם מסביר שהסיכוי לכך נמוך יחסית עבור חברות שכבר מבצעות מיקור חוץ, אך גבוה יותר עבור חברות טכנולוגיה עם היקפי ייצור גדולים. בכירים באוצר מודאגים מהאפשרות שיצרנים ישראלים ישקלו להעביר מפעלים לארה"ב, אך מציינים שהדבר תלוי גם בתגובת האירופאים - אם אירופה תעלה מכסים על ארה"ב, חברות שיעברו לשם יתקשו לייצא לאירופה.
כלכלן בכיר במגזר העסקי ששוחח עם N12 מביע חשש עמוק יותר: "אנחנו חוששים מאוד שהפגיעה בענף ההייטק, בתוספת מערכת הלחצים הנוספת בישראל, תגרום לאנשים צעירים ולחברות לעזוב. אנחנו עלולים להגיע למה שנקרא ספירלה של נטישה." עם זאת, החשש מוגבל בעיקר לחברות שעוסקות בייצוא סחורות, ופחות לחברות שירותים שאינן מושפעות מהמכסים.
איך יושפעו מחירי המוצרים בארץ?
ההשפעה על המחירים בישראל אינה חד משמעית. מחד, ייתכן שחברות ישראליות שמייצאות לארה"ב ינסו לפצות את עצמן על הירידה ברווחיות באמצעות העלאת מחירים בשוק המקומי. מאידך, ייתכן שחברות זרות ינסו להגדיל את היצוא לישראל כדי לפצות על הפגיעה ביצוא לארה"ב, מה שעשוי להוריד מחירים. מנחם מציין כי יש לזכור שמחיר מוצר מורכב מהרבה גורמים, כמו עלות השכר, עלות הייצור, ועלות הקרקע, ולא רק ממרכיב היבוא.
מה זה יעשה לחסכונות שלנו?
מומחים מעריכים שההשפעה על החסכונות תלויה במגוון גורמים ובסוג החיסכון הספציפי. מנחם מסביר כי לגבי חסכונות ארוכי טווח, "הגורם שיותר רלוונטי זה גובה הריבית. אני מניח שהתנודתיות בסעיף של מכסים, שעוד לא ברור איך היא תתפתח, יש לה השפעה יותר ניכרת".
לגבי חסכונות כמו קופות גמל או קרנות פנסיה, מנחם מדגיש שקשה לקבוע השפעה חד-כיוונית: "יש הרבה סקטורים בכלכלה והסקטורים האלה נמצאים במתאם שלילי אחד עם השני. זאת אומרת יש התפתחויות שמשפיעות לטובה על סקטור אחד ולרעה על סקטור אחר". לסיכום הוא אומר כי "אני לא רואה השפעה חד כיוונית ברורה לערך של החסכונות של החוסכים בטווח הקצר והבינוני, אלא זה פונקציה של מה יש להם בתיקים של כל ענף ושל כל סקטור".
מה צריכה ישראל לעשות עכשיו?
בימים האחרונים פעלה כבר ממשלת ישראל לביטול המכסים הבודדים שעוד הוטלו על יבוא מארה"ב, בניסיון למנוע או להפחית את המכסים האמריקנים הצפויים. בפועל מדובר היה במכסים שהוטלו על 2% בלבד מהמוצרים המיובאים מארה"ב, והניבו כ-42 מיליון שקלים בשנה. בנוסף, שר הכלכלה ניר ברקת הודיע על הרחבת רפורמת היבוא "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" גם לשוק האמריקני, במטרה להקל על היבוא מארה"ב.
בכירים באוצר טוענים כעת כי יש להיכנס למשא ומתן עם האמריקאים כדי להוריד את המכס מ-17% למכס הבסיס של 10%. הם מציינים כי שני הצעדים שישראל כבר נקטה עשויים לסייע. לעומתם, הכלכלן מהמגזר העסקי ממליץ על גישה זהירה יותר: "צריך לנשום רגע ולא לייצר רעש. צריך לנהל בצורה אסטרטגית את האירוע הזה כי הוא אסטרטגי".
מה ההיגיון בצעד של טראמפ?
לפי הודעת הבית הלבן, טראמפ מבקש להגן על הייצור המקומי בארה"ב ולצמצם את הגירעון המסחרי האמריקאי. "המטרה הכללית בסופו של דבר של טראמפ היא מאוד פשוטה: הוא רוצה להגן על ארצות הברית והוא רוצה להגן על הייצור המקומי", מסביר מנחם. "יש לו כמה דרכים לעשות את זה, ואחת מהן זה לייקר את הייצור המתחרה לייצור המקומי".
בנוסף, המכסים יאפשרו לטראמפ להגדיל את הכנסות הממשלה, מה שיאפשר לו להוריד מיסים על חברות ומשקי בית אמריקאיים. כפי שמציין בנק דיסקונט: "עוצמת הפגיעה בכלכלת ארה"ב תלויה בשימוש שיעשה הממשל בתקבולים ממכסים. במידה ויבוצע קיצוץ מיסים, למשל, הפגיעה בכלכלה תהיה מתונה, מנגד, אם התמורה תשמש לקיצוץ הגירעון הממשלתי צפויה פגיעה משמעותית בצמיחה".
מה זה יעשה לצרכן האמריקני?
הצרכן האמריקאי צפוי לשלם יותר על מוצרים מיובאים, או לבחור חלופות מקומיות. לפי הניתוח של בנק דיסקונט, "משמעות המכסים היא עליית מחירים בארה"ב ושחיקת ההכנסה הפנויה של משקי הבית, לפיכך צפויה פגיעה בצמיחה ועליה באינפלציה, התומכים בחששות מסטגפלציה". הבנק מעריך שהאינפלציה בשנה הקרובה בארה"ב צפויה לעלות מעל ל-3%, אם כי בשנים הבאות היא צפויה להתמתן.
בטווח הארוך, ייתכן שמחירים של מוצרים מסוימים יעלו בארה"ב, אך המטרה של טראמפ היא גם לעודד ייצור מקומי ולהגדיל את התעסוקה במדינה.
איך תושפע הכלכלה העולמית?
המהלך מהווה שינוי משמעותי בסחר העולמי. כפי שציין גורם כלכלי-מקצועי ישראלי, זוהי "רעידת אדמה גלובלית שעשויה להתחיל תגובת שרשרת עולמית". הכלכלן הראשי באוצר אברמזון אמר כי "זה אירוע קשה לכלכלה העולמית, וזה ישפיע על ישראל דרך הכלכלה העולמית המוחלשת. אם הכלכלה העולמית תהיה מוחלשת, אז כמובן זה גם ישפיע על הכלכלה הישראלית".
בנק דיסקונט ציין בסקירתו כי המכסים צפויים להוביל לפגיעה בסחר העולמי והאטה בכלכלה העולמית, וכי צפויה פגיעה בצמיחה ועליה באינפלציה, התומכים בחששות מסטגפלציה.
"אחת השאלות הגדולות היא מה האירופאים ומדינות אחרות כמו קנדים מקסיקנים יעשו עכשיו אל מול זה", אומר מנחם. "אם האירופאים עכשיו יעלו מכסים אל מול ארצות הברית בצורה משמעותית, אז חברה ישראלית ששואלת את עצמה האם לסגור את המפעל בישראל ולעבור לארצות הברית תצטרך לקחת בחשבון שיהיה לה גם קושי ליצא לאירופה".