החלק של העובדים בישראל בהכנסות מתכווץ, המעסיקים מרוויחים יותר ושיעור המשתכרים שכר נמוך זינק לשיא - כך עולה ממחקר חדש שפרסם היום (ראשון) מרכז אדוה לקראת 1 במאי. המחקר "עבודה בלא תמורה נאותה: עבודה בשכר נמוך בישראל" מציב זרקור על החרפת מגמות מדאיגות בשוק התעסוקה הישראלי, בשעה שישראל הפכה למדינה ה"מובילה" ביוקר המחיה מבין הארצות המפותחות - שילוב מסוכן שלוחץ ציבור העובדים משני קצותיו. N12 פירק את עיקרי המחקר לשאלות ותשובות כדי לעשות סדר.
מי מרוויחים מ"ההכנסה הלאומית"?
ההכנסה הלאומית היא סך כל הכסף שנוצר במשק הישראלי בשנה מסוימת - "העוגה הכלכלית" שמתחלקת בין העובדים, המעסיקים והמדינה. לפי המחקר של מרכז אדוה, חלקם של העובדים בעוגה זו ירד משמעותית בשנים האחרונות והגיע ב-2024 לכדי 56% בלבד - הרמה הנמוכה ביותר מזה 25 שנה.
לעומת זאת, חלקם של המעסיקים עלה ל-24%, בהשוואה ל-18% בלבד בשנת 2000. המחקר מציין בצורה חד-משמעית: "מגמה זו מצביעה על גידול ברווחיות המעסיקים על חשבון התמורה לעובדים".
המחקר מזהה מספר סיבות מבניות לתופעה זו:
- ירידה חדה בשיעור העובדים המאוגדים (מכ-80% ל-25% בלבד).
- התרחבות העסקה קבלנית ופוגענית.
- הפרטה של שירותים ציבוריים שנועדה להוזיל עלויות עבודה.
- טכנולוגיות אוטומציה שצמצמו משרות בדרגי הביניים.
לדברי החוקרות ד"ר מירי אנדבלד סבג, עו"ד נוגה דגן בוזגלו ואתי קונור אטיאס, כל אלה הגדילו את כוח המיקוח של המעסיקים על חשבון העובדים.
כמה משתכרים שכר נמוך?
בשנים 2021/22, כ-23.3% מהמועסקים בישראל עבדו בשכר נמוך - שיעור שיא מאז 2015 (למעט שנת הקורונה). זהו אחד השיעורים הגבוהים בקרב מדינות ה-OECD. "שכר נמוך" מוגדר במחקר כשכר הנמוך משני שלישים מהשכר החציוני במשק, בהתבסס על הגדרת ה-OECD.
במספרים, מדובר על כ-5,864 שקלים לחודש בשנים 2021/22. בהשוואה בין-לאומית, ישראל מדורגת במקום השני אחרי בריטניה, עם כמעט רבע מהשכירים (24.4%) המועסקים בשכר נמוך.
המחקר מצביע על מספר גורמים לעלייה בשיעור המשתכרים שכר נמוך:
- התרחבות ענפי המכירות והשירותים שבהם השכר נמוך באופן מסורתי.
- העמקת הפערים בין מרכז לפריפריה שבה 'חלה עלייה משמעותית בשיעור העבודות בשכר נמוך'.
- צמיחה של כלכלת הפלטפורמה (אפליקציות כמו וולט) שבה העובדים מוגדרים כעצמאים ללא זכויות סוציאליות.
האנומליה שנרשמה בשנת הקורונה (2020) מוסברת בפגיעה הלא שוויונית של המשבר, שהשפיע בעיקר על עובדים במשרות בשכר בינוני.
ומה עם פריון העבודה?
פריון העבודה בישראל (התוצר לשעת עבודה) דווקא עולה, אבל הפירות לא מגיעים לעובדים. קיים פער הולך וגדל בין העלייה בפריון העבודה לבין העלייה בשכר העובדים. הפער הזה הגיע ל-27% בשנת 2023.
כלומר, העובדים מייצרים יותר ערך, אך אינם נהנים מפירות הצמיחה באופן יחסי. כפי שהמחקר מציין: "ממצא זה מעיד כי השחיקה בתגמול העובדים משקפת שינוי רחב יותר ביחסי הכוחות בשוק העבודה ובחלוקת ההכנסות בין עבודה להון".
שני מפרנסים זה לא מספיקים?
בעבר, עוני בקרב משפחות עם שני מפרנסים היה תופעה שולית מאוד - רק 1.7% בשנת 1997. אך בשנת 2022, שיעור זה עלה דרמטית לכ-7%, גידול של יותר מפי ארבעה.
משמעות הדבר היא שגם כאשר שני בני זוג עובדים במשרה מלאה, פעמים רבות הכנסתם אינה מספיקה להוציא את המשפחה מעוני. כיום, במחצית מהמשפחות העניות בגיל העבודה יש לפחות מפרנס אחד - תופעה שמכונה "עבודה עניה".
מי נפגע יותר?
הקבוצות שבהן שיעור העובדים בשכר נמוך גבוה במיוחד הן:
- אנשים עם מוגבלויות: 56.4%.
- נשים ערביות: 51.4%.
- עובדים בגיל פרישה (65+): 47.3%.
- נשים חרדיות: 38.8%.
- גברים ערבים: 36.9%.
- נשים (באופן כללי): 31.5%, פי שניים משיעור הגברים (15.9%).
המחקר מציין שלאורך השנים חלה "הרעה בולטת במצבם של נשים וגברים ערבים, גברים חרדים ועובדים בני 65 ומעלה".
איזה מקצועות בסיכון?
ההבדלים בסיכון לעבוד בשכר נמוך בין מקצועות שונים עצומים. בהשוואה למנהלים:
- עובדים בלתי מקצועיים: סיכוי גבוה פי 14.
- עובדי מכירות ושירותים: סיכוי גבוה פי 9.
- מפעילי מתקנים ונהגים: סיכוי גבוה פי 5.
- עובדים בתעשייה ובבינוי: סיכוי גבוה פי 4.
- פקידים ועובדי משרד: סיכוי גבוה פי 3.5.
המחקר מתאר זאת כ"קיטוב בשוק העבודה" - סיכון נמוך למקצועות אקדמיים וניהוליים, וסיכון גבוה מאוד למקצועות שירות ועבודה פיזית.
שכר המינימום לא עוזר?
שכר המינימום בישראל (5,880 שקלים לחודש נכון למועד המחקר) אינו מספיק למחיה בכבוד ואינו מוציא משפחות ממעגל העוני, לפי המחקר. "משפחה עם שני מפרנסים העובדים במשרה מלאה ומשתכרים שכר מינימום נמצאת על סף קו העוני אם יש לה ילד אחד בלבד. עם שני ילדים או יותר, המשפחה כבר מתחת לקו העוני".
בהשוואה בין-לאומית, שכר המינימום הריאלי לשעה בישראל (7 דולרים) נמוך משמעותית ממדינות מערב אירופה, שם הוא מגיע עד ל-13.8 דולרים בצרפת.
מענקי העבודה לא עוזרים?
מענק העבודה (מס הכנסה שלילי) כמעט אינו משפיע, לפי המחקר. הסכום הממוצע שמקבלים העובדים עומד על 4,800 שקלים בשנה (רק כ-400 שקלים לחודש), ותרומתו להכנסת משק בית היא "אחוז אחד או פחות מסך ההכנסות".
אך הבעיה חמורה יותר - המחקר מזהיר שמענק העבודה עלול לשמש "בפועל סובסידיה למעסיקים היכולים לנצל את המענק כדי לשלם שכר נמוך יותר לעובדים".
המצב הזה "מאפשר למעסיקים להמשיך לשלם שכר נמוך, ביודעם שהמדינה תשלים את החסר, ובכך מנציח את מעגל העוני התעסוקתי."