"אנחנו בצומת דרכים – או שנרוויח ממהפכת ה-AI, או שנישאר עם חמישה אילון-מאסקים ומיליוני עניים", אומר דניאל שרייבר, ממייסדי היוניקורן הישראלי למונייד (Lemonade). שרייבר, מהיזמים הבולטים בהייטק הישראלי, אולי נשמע כמו נביא זעם של העידן הדיגיטלי, אבל מבחינתו הוא פשוט ריאלי. כמייסד-שותף של חברת הביטוח הדיגיטלית וכמייסד מכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית בישראל, הוא מביט לעתיד בעיניים פקוחות. "הבינה המלאכותית לא תחליף את כולנו, אבל היא כן, למשל, תחליף את כל הרופאים. והיא תהיה הרופא הכי טוב בעולם – שזמין לכולם", הוא מצהיר.
"כל משרה שאפשר לעשות בזום – הבינה המלאכותית תוכל לבצע אותה טוב יותר, ובמחיר נמוך בהרבה. בהתאם לכך מעסיקים יוכלו להחליף עובדים בשר ודם בבינה מלאכותית כדי לשפר את הביצועים", אומר שרייבר ומתריע: "בתוך שלוש עד עשר שנים הבינה המלאכותית תעשה הכול טוב יותר מאיתנו, בני האדם".
שרייבר מדגיש שהבינה המלאכותית אינה פשוט עוד טכנולוגיה שמייעלת תהליכים קיימים – אלא כוח חדש לגמרי במערכת הכלכלית, שאותה הוא מכנה "חייזרים", וטוען: "החייזרים נחתו והם מוכנים לעבוד בחינם". ומבחינתו אין מדובר רק בשדרוג של שוק העבודה. ה"חייזרים" הם ישויות שלא צריכות לישון, לא דורשות זכויות סוציאליות, ו"מוכנות" לעבוד ברבע מהעלות של עובד אנושי. הם לא מחויבים לכללי השוק האנושי, ובכך הם שוברים את האיזון הקיים ומחייבים אותנו לקיים חשיבה מחודשת על מושגים בסיסיים כמו עבודה, שכר וערך.
"50% אבטלה"
את תחום הבינה המלאכותית מכיר שרייבר מבפנים. בשנת 2015 הקים את למונייד עם שי וינינגר, כדי לשדרג את תחום הביטוח בעזרת טכנולוגיה מתקדמת. החברה פועלת ישירות עם הלקוחות, ללא סוכנים, באמצעות צ'אטבוטים ובינה מלאכותית, ומספקת למיליוני לקוחות בארצות הברית ובאירופה מגוון ביטוחים, ובהם ביטוחי דירה ורכב, ביטוחי חיות מחמד וביטוחי חיים. במשך השנים הפכה החברה ליוניקורן ישראלי, והשנה, שמונה שנים לאחר שמכרה את הפרמיה הראשונה שלה, עברה למונייד את הרף של מיליארד דולר בפרמיות.
אף שהשימוש ב-AI הוא חלק מרכזי בחברה שייסדו השניים, שרייבר מסתכל על הבינה המלאכותית בצורה רחבה יותר ובוחן את מה שהיא עתידה, לתפיסתו, לחולל בשוק העבודה. "כל משרה שאפשר לעשות בזום – עורכי דין, מתכנתים, פסיכולוגים, דיאטנים וכו' – בינה מלאכותית תעשה טוב יותר ובחצי המחיר", הוא אומר ומזהיר שבעתיד תחליף הבינה המלאכותית חצי מהעובדים במשק.
מה מייחד את המהפכה הנוכחית משינויים טכנולוגיים שהיו בעבר?
"אומנם בעבר טכנולוגיה ייעלה תהליכים – אבל תמיד נשארו תחומים שבהם היתרון האנושי נשמר. היום זה כבר לא נכון. הבינה המלאכותית מתפתחת בקצב אקספוננציאלי. אנחנו מתקדמים באבולוציה – והיא זזה בטורבו".
לדבריו, הבעיה איננה בהיצע – אלא בביקוש. "אם הרובוטים יחליפו אותנו – לא תהיה בעיה של ייצור, אלא של צריכה. כי במצב של 50% אבטלה אף אחד לא קונה, וזה מיתון".
אחת ההשלכות האפשריות שמטרידות כלכלנים כיום היא קריסת מודל העבודה המסורתי. בעולם שבו מחליפה הבינה המלאכותית עובדים בקצב מעריכי, נבחנים פתרונות דוגמת "הכנסה בסיסית אוניברסלית" (UBI) – תשלום קבוע לכל אזרח, ללא קשר לעבודה. לפי שרייבר, אחת מהשאלות המרכזיות תהיה אם נצליח לנהל חלוקה מחודשת של המשאבים, או שנידרדר למצב של ריכוז עושר קיצוני – וחברות מקוטבות.
ומה לגבי האחריות? האם חברות כמו שלך – שמקדמות את הטכנולוגיה – אינן נושאות באשמה בהשלכותיה?
"אני לא רואה את זה כאשמה. אני רואה את זה כצומת. השאלה היא לא אם זה יקרה אלא איך ננהל את זה. מדינות יצטרכו להחליט: האם מחילים מדיניות שתחלק את השפע או משאירים הכול לכוחות השוק, ונקבל חמישה אילון-מאסקים ומיליוני עניים".
אבל למה לא רואים את זה קורה בפועל? אם המהפכה בעיצומה – מדוע הפריון הכלכלי לא זינק?
"אני נזהר לגבי הקצב. גם אם זה יקרה בעוד שלוש שנים, חמש, או 15, לא אכפת לי. אמפירית כל התחזיות טעו בכיוון ההפוך – דברים זזים הרבה יותר מהר ממה שהעריכו. בהתחלה הבינה עוזרת – אתה למשל תוציא מאמרים וכתבות טובים יותר כי הבינה עזרה לך, אבל בעתיד היא תמשיך לעזור ברמה שהיא תחליף אותך. ואז למשל הפריון של חדשות 12 יעלה כי התוצר יעלה, אבל הפריון השולי – כלומר, אם נוסיף עוד 'איתמרים' – זה לא באמת יוסיף עוד כתבות".
ישראל מדשדשת
בעוד ההתפתחות הטכנולוגית דוהרת, העולם רק מתחיל לגשש את דרכו בכל הקשור לרגולציה על בינה מלאכותית. האיחוד האירופי אישר את החוק הראשון מסוגו בעולם, "חוק הבינה המלאכותית" (AI Act), שמטיל הגבלות על שימושים רגישים בבינה מלאכותית, כמו זיהוי פנים, החלטות משפטיות, ורפואה. גם בארצות הברית מתקיימים דיונים מתקדמים על אסדרת התחום, בשלב זה ללא חקיקה פדרלית מחייבת.
ומה בישראל? אין חקיקה ייעודית שמסדירה את השימוש בבינה המלאכותית. משרד המשפטים ומשרד המדע הציגו טיוטות עקרוניות, אך תהליכי העבודה מתקדמים לאט. המצב הקיים יוצר ריק משפטי – שמעלה שאלות של פרטיות, אחריות משפטית והגנה על זכויות עובדים.
על רקע השינויים המהירים יחסית החליטה ממשלת ישראל להקים ועדה חדשה שתעסוק במדיניות הממשלה בכל הנוגע לבינה מלאכותית בישראל - ועדת נגל, שבראשה תא"ל (במיל') פרופ' יעקב נגל. השבוע התכנסה הוועדה לראשונה לישיבת ההתנעה והוטל עליה לגבש את התוכנית להקמת גוף חדש שיטפל בנושא במשרד ראש הממשלה. רה"מ בנימין נתניהו הורה לוועדה "לסיים את העבודה בהקדם האפשרי", בשל חשיבות הנושא ודחיפותו.
"ישראל פספסה"
אומנם זה הצעד הראשון, אבל שרייבר מאמין שאם לא ייעשה שינוי מהותי בתחום הבינה המלאכותית, החברה בישראל תשלם מחיר יקר. ישראל לתפיסתו מדשדשת בתחום כרגע: "לצערי, כל הדברים האלה יקרו מחוץ לגבולות ישראל", הוא מזהיר. "אין בישראל עבודה בחזית הבינה המלאכותית. המודלים שבחזית הם בקצוות, ודורשים יכולות, כוח מחשוב והשקעות של מאות מיליארדים. אין תשתיות, אין אנשים, וזה לא יצמח. ב'חלקת האדמה' שלנו לא נוכל להשתלט על התחום".
בדיון בוועדת הכנסת שנערך בתחילת השנה הציג שרייבר כמה מהצעדים הנדרשים למדיניות בינה מלאכותית אפקטיבית בישראל. "ישראל מתמודדת כיום עם פערים של ממש בתחום הבינה המלאכותית", אמר. "הפער ניכר במיוחד בתשתיות הבסיסיות ובתחום השבבים, שם כבר החל המרוץ וישראל פספסה את נקודת הזינוק. לפערים אלה כבר יש מחיר, ויהיו להם השלכות ארוכות טווח שילוו את המשק הישראלי שנים רבות קדימה. גודל ההשקעות הנדרש מצביע על כך שחברות הענק בשווי טריליונים לא צפויות לקום בישראל בתחום זה. יתרה מזה, התלות הגוברת בתשתיות זרות מקימה סיכון אסטרטגי-ביטחוני, שהופך משמעותי במיוחד בעיתות משבר ומלחמה".
שרייבר אף הצביע על הפוטנציאל העצום שיש לישראל אם תשכיל ליישם מדיניות בינה מלאכותית לאומית. לדבריו הממשלה צריכה לעודד את התחום כצרכנית מובילה של טכנולוגיות חדשות וכן להטיל רגולציה מתקדמת ללא המתנה. שרייבר אף הציע בוועדה שיצומצם התקציב הממשלתי ב-25% תוך הכפלת היקף השירותים ואיכותם באמצעות שילוב מסיבי של בינה מלאכותית בשירותים ממשלתיים ובמערכות ציבוריות, לצד יצירת אקוסיסטם (מערכת גומלין) מקיף הכולל אוניברסיטאות, תעשייה וחברות משנה.
"אני רץ קדימה"
לדבריו מנכ"ל חברת הביטוח, האנשים שכן עוסקים בתחום – סם אלטמן (OpenAI), אילון מאסק (xAI) וד"ר דריו אמודיי (Anthropic) – מדברים בגלוי על הסכנה, כל אחד מהזווית שלו. אבל שיח ציבורי עמוק? אין. אלטמן מתריע על "סיכון קיומי" לאנושות, מאסק מזהיר מפני "בינה אדישה", שעלולה להזיק ללא כוונה רעה, וד"ר אמודיי מדגיש את הסכנה שבפיתוח מערכות מורכבות מדי שלא יהיו תואמות לאינטרסים האנושיים הרחבים.
ולמרות כל האזהרות מפי יזמים מובילים, השיח הציבורי על סכנות הבינה המלאכותית עדיין דל יחסית. שרייבר מעריך כי הסיבה לכך נעוצה בקצב ההשתנות – הדרגתי מספיק כדי שלא לעורר פאניקה יום-יומית, אך מהיר מספיק כדי לשנות את כללי המשחק בלי שרוב הציבור יבחין בכך בזמן.
שאלתי את ChatGPT מה הוא חושב על התיאוריה שלך וזה מה שהוא ענה לי, אני מספר לשרייבר. "החזון ששרייבר מציג נשמע הגיוני מבחינת מגמות טכנולוגיות – אבל חשוב לזכור: טכנולוגיה לא פועלת בחלל ריק. אם בני האדם יבחרו לשלב אותה באופן מוסרי, אחראי ושוויוני – התוצאה לא חייבת להיות דיסטופיה. היא יכולה להיות הזדמנות".
מה דעתך?
"אני מברך על זה".
נסיים בכמה שאלות מהירות. מילה אחת שתסכם את המאה ה-21?
"לא אפתיע אותך: AI. בעוד מאות שנים התקופה הזו תיזכר כשינוי המגמה הדרמטי ביותר שידעה האנושות".
הפיצ'ר האנושי שאתה הכי מפחד שהבינה תחקה?
"אם היא תרגיש – זו כבר שאלה מוסרית. אני לא מייחס לה עולם פנימי, אבל אם זה ישתנה, זה מפחיד".
טכנולוגיה שמפחידה אותך?
"אין כזאת".
המלצה לצעיר בשוק המשתנה?
"ללמוד מתוך סקרנות, לא רק בשביל פרנסה. כל מה שקשור לידיים ישרוד קצת יותר. והכי חשוב, להיות יזם, להשתמש בבינה במקום להיות מוחלף על ידיה".
אם היית יכול להאט את הקצב, היית לוחץ?
"כן. אבל כל עוד אין כפתור, אני רץ קדימה – וגם מדינת ישראל צריכה".