על רקע האיומים בהגבלת רכישות נשק מישראל מודיע משרד הביטחון על השנה הרביעית ברציפות שנשבר בה שיא היצוא הביטחוני. לפי המשרד, סך היצוא הביטחוני ב-2024 הסתכם ב-14.795 מיליארד דולר, שהם כ-52 מיליארד שקל - גידול של כ-13% בהשוואה ל-2023.

מי קונה נשק מישראל?

אירופה היא הלקוח הגדול ביותר של התעשיות הביטחוניות הישראליות, עם 54% מכלל העסקאות. לפי משרד הביטחון, מדובר בזינוק דרמטי לעומת 35% בשנה הקודמת. אסיה והפסיפיק מהווים 23% מהיצוא, מדינות הסכמי אברהם 12%, וצפון אמריקה 9%.

איזה נשק נמכר הכי הרבה?

מערכות ההגנה האווירית שולטות בשוק - כמעט מחצית מכלל העסקאות (48%). ראש סיבט, יאיר קולס, מציין שישראל יצרה שלוש שכבות הגנה שמהוות מודל לכל העולם. לדבריו, הצלחת ההגנה מול המתקפה האיראנית הפכה למודל שמדינות רבות מחפשות לחקות.

יירוטים (צילום: דויד כהן, פלאש 90)
יירוטים בשמי ישראל במהלך המלחמה|צילום: דויד כהן, פלאש 90

אחרי ההגנה האווירית, התחומים הבאים הם כלי רכב ורק"ם (9%), לוויינות וחלל (8%), מכ"מ ומערכות ל"א (8%), כלי טיס מאוישים ואוויוניקה (8%), ותצפית ואופטרוניקה (6%). קולס מדגיש שהמגוון הרחב הזה משפיע על איתנות האטרקטיביות של התעשייה הישראלית בעולם.

איך השפיעה המלחמה על הייצוא?

פרדוקס מעניין מתגלה בנתונים: למרות ההאשמות הבינלאומיות נגד ישראל, היצוא הביטחוני זינק. הביצועים של המערכות הישראליות יצרו ביקוש גדול מצד מדינות רבות שראו את יעילות ההגנה.

אולם זה לא בא בלי מחיר. קולס מודה: "התמונות שיוצאות מעזה, והאשמה שיש לנו ב-ICC וב-ICJ, זה משפיע, זה נוכח, זה קיים". מתחרים, לדבריו, מנצלים זאת ואומרים ללקוחות פוטנציאליים "אל תקנו מהישראלים".

הרס בעזה (צילום: עבד רחים חטיב, פלאש 90)
הרס בעזה (ארכיון)|צילום: עבד רחים חטיב, פלאש 90

מדוע קונים למרות הביקורת?

קולס מתאר מציאות מורכבת של שני כוחות מנוגדים. מצד אחד, צבאות ומשרדי הגנה בעולם רוצים את הטכנולוגיה הטובה ביותר להגנה על המדינה. מצד שני יש כוחות פוליטיים שבולמים.

בפועל, הצורך הביטחוני גובר במקרים רבים על השיקולים הפוליטיים. לדברי קולס, כל עסקה מגיעה בסופו של דבר לפרלמנטים, שם נשמעים קולות נגד, אך הוא מקווה שבסוף "מה שיגבר - זה הרצון לרכש".

הפגנה פרו פלסטינית אוסטרליה  (צילום: dks_11, shutterstock)
הפגנה פרו-פלסטינית באוסטרליה (ארכיון)|צילום: dks_11, shutterstock

איך השתנה מעמד ישראל בעולם?

לטענת קולס, ישראל עברה מביקוש של מאות מיליוני דולרים לליגה של המיליארדים. לדבריו, הגידול של 100% ב-5 השנים האחרונות מבסס את מעמדה של ישראל במפה הגיאופוליטית החדשה.

בהקשר הגיאופוליטי הנוכחי, קולס מתאר את החלוקה העולמית: "אתה רואה קו של סין, צפון קוריאה, רוסיה, איראן. ומצד שני - מדינות המערב". ישראל פועלת עם מדינות המערב, שהן גם שוק היעד העיקרי.

בנוסף, יותר ממחצית מהעסקאות (56.8%) הן מעל 100 מיליון דולר. לפי משרד הביטחון, זו הוכחה לאיכות הגבוהה של המערכות הישראליות ולאמון הבינלאומי

מה עם מערכת מגן אור?

מערכת הלייזר של רפאל מעוררת עניין רב בעולם. קולס מאשר שהמערכת היא פריצת דרך טכנולוגית שפותרת בעיה מרכזית - עלויות יירוט גבוהות מול איומים זולים כמו רחפנים. לדבריו, המערכת נבחנת בקפידה לפני שחרור לייצוא, תוך שמירה על צרכי ישראל.

מערכת מגן אור  (צילום: דובר צה
מערכת מגן אור ליירוט בלייזר|צילום: דובר צה"ל

מה קרה בתחום החלל?

התחום הזה חווה זינוק דרמטי - מ-2% בלבד מהיקף העסקאות ב-2023 ל-8% ב-2024. לפי קולס, הגידול משקף את הביקוש הגובר של מדינות בעולם ליכולות מודיעין לווייניות, תקשורת מתקדמת ומעקב.

הזינוק ביצוא משפיע על צה"ל?

למרות הביקוש הגובר, צה"ל נשאר בעדיפות עליונה. מתחילת המלחמה נקבעה מדיניות ברורה: "קודם כל צה"ל", גם על חשבון הייצור לייצוא. התעשיות הצליחו להרחיב משמעותית את הייצור כדי לתת מענה לשני הצרכים.