צעדים דרמטיים הובטחו נגד יוקר המחיה, אבל כמעט שנתיים אחרי, הוועדה האחראית לטיפול בנושא נראית בעיקר על הנייר: לא מתכנסת, לא מקבלת החלטות - ובעיקר לא מביאה בשורות לציבור הרחב. ההבטחות היו רבות: מעקב שוטף, רפורמות בייבוא, פיקוח מחירים והפחתת רגולציה. אמש (רביעי) הבאנו מדבריה של א', פקידת ממשלה בעלת תפקיד גבוה למדי שנכחה בכל דיון בוועדה. א' סיפרה מה התנהל שם, גם כשכבר כן התכנסו - ואיך התנהלו הדיונים הפנימיים.
הוועדה התכנסה בפעם הראשונה בחודש יוני 2023, אז הבהיר ראש הממשלה נתניהו כי ההתכנסות תוקדש ראשית להצגת הבעיה. "המחירים בישראל גבוהים באופן משמעותי במוצרים דומים או במוצרים זהים לעומת רוב המדינות המפותחות", אמר בפתח דבריו אז.
א' שיתפה: "האמת שהייתה ציפייה אחרי 7.10 שמשהו יקרה ושדברים ישתנו. נכנסתי לחדר ופשוט נחרדתי - במקום לדבר על יוקר המחייה ועל איך מוזילים את המחירים, כל מה שהתעסקו בו זה דברים שוליים ולא חשובים כמו מחירי חניונים בקברי צדיקים. את תופסת את הראש ושואלת איך זה הגיוני. הציבור פה סובל ויושבת חבורה של שרים, שאמורים להיות מנהיגי הציבור במדינה הזאת - וכל מה שהם מתעסקים בו זה זוטי זוטות".
ועדת השרים מורכבת כשמה בעיקר משרים, כאלו בעלי משכורות גבוהות מאוד עם תנאים סוציאליים טובים - אולי הכי טובים במשק. "אלה אנשים שבעים שלא באמת יודעים אפילו כמה עולה קורנפלקס בסופר", המשיכה א'. "הם מקבלים שכר של קרוב ל-50 אלף שקלים בחודש, יש להם נהג, יש להם עוזרים, יש להם פמליות, השולחן עמוס בכל טוב. זה לא מזיז להם. היית רואה פעם אחר פעם את הצחוקים, את הגיחוכים, את זה שאין בכלל דיון רציני".
ולמרות שהמחירים לא מפסיקים לעלות, היבואנים והיצרנים לא חוששים - והוועדה כמעט ולא מתכנסת. הפעם הראשונה שנפגשו כאמור הייתה בחודש יוני 2023. אחרי כמה שבועות נפגשו שוב ואז בחודשים יולי ובספטמבר. באוקטובר פרצה המלחמה, ומאז הם התכנסו רק ב-18 ביולי 2024 - וזו הייתה הפעם האחרונה. עשרה חודשים עברו שבהם חווינו כמה עליות במחירים - וכלום.
אך אולי מי שאיבד את הרצון או העניין להשפיע זה דווקא ראש הממשלה, לדבריה של א': "באיזשהו שלב הוא הבין שהדיונים האלה הם לא רלוונטיים כל כך, וממילא הנושא של יוקר המחיה לא מעניין אותו - אז הוא הפסיק להגיע וסמוטריץ' הפך להיות ראש הקבינט הכלכלי. הוא לא מבין בכלכלה, וכל הדיון הוא בסך הכול נתן לשרים להשמיע את הדעות שלהם. חוץ מכמה פקידים מקצועיים, בעיקר ממשרד האוצר, שניסו לקדם מהלכים - אף אחד מהשרים או מהיושבים בחדר לא הבין בכלל איך צריך להתמודד עם הבעיה הזאת. כל אחד דאג לקחת תקציבים לאנשים שלו".
אורי קילשטיין, לשעבר מנכ"ל קרפור, הגיע לאחת מפגישות הוועדה כדי להסביר מדוע לדעתו המחירים כאן גבוהים ואיך בכל זאת על ידי הקלת הרגולציה יהיה ניתן להוריד את יוקר המחיה. "היה נראה שהם היו רציניים, אך גם שיש אזורים ששומרים על האינטרסים שלהם", סיפר. "לדוגמא, כל מה שקשור לעולם הרבנות והכשרויות - שם לא היו מוכנים לזוז סנטימטר. נאמר לחרדים שלא יוותרו להם, אבל בסוף ויתרו".
פרופ' איציק ספורטא, מרצה לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, נשאל האם ישנה אפשרות לפיה אי אפשר להוריד מחירים במדינת ישראל. "היושר אומר שאם זו גזרת גורל - אז תגידו", השיב ספורטא ופנה לשרים. "זו מדינה קטנה, אף פעם לא יהיו בה אלף יצרנים ואף פעם לא תהיה מה שכלכלנים קוראים לו תחרות משוכללות. עכשיו כשיש מונופולים - או שתטפלו בהם או שלא. אתם רוצים לפתוח את המשק לייבוא, אבל מה קורה שם? כמה יבואנים גדולים יש? ארבעה או חמישה. זה אותו דבר. אנחנו הולכים מצד לצד ולא עושים שום דבר".
גזרת גורל או לא - ימים יגידו. מה שבטוח, זה שאת המחיר על חוסר תפקודה של הוועדה משלמים אנחנו - הצרכנים.