רפורמה חדשה שמקדם בנק ישראל מבקשת לעשות מהפכה בתשלום על עמלות העו"ש (עובר ושב) שגובים הבנקים. לפי התוכנית, במקום לשלם עבור כל פעולה בנפרד, לקוחות הבנקים יחויבו בתשלום חודשי קבוע תמורת ביצוע עד 100 פעולות. N12 מסביר כמה נצטרך לשלם, למה זה טוב ומי ירוויחו וייפגעו מהיוזמה.
מה כוללת הרפורמה החדשה?
במקום המערכת הנוכחית שבה אנחנו משלמים בנפרד על כל פעולה בנקאית - משיכת כסף, הפקדת שיק, העברה בנקאית - הרפורמה מציעה מעבר לתשלום חודשי קבוע. הלקוחות ישלמו עד 10 שקלים בחודש עבור 100 פעולות בנקאיות. אם יבצעו יותר מ-100 פעולות, ישלמו שקל נוסף לכל פעולה נוספת.
השירות החדש יכלול פעולות כמו הפקדת ומשיכת כסף, העברות בנקאיות, הפקדת שיקים, תשלום שוברים וחיובים על פי הוראות קבע. כל הלקוחות יצורפו אוטומטית למערכת החדשה ולא יוכלו לבחור להישאר במערכת הישנה.
הבנקים לא יחויבו לגבות 10 שקלים אלא סכום זה יקבע כתקרה מקסימלית. כלומר, בנק שירצה להציע ללקוחות לשלם סכום נמוך יותר יוכל לעשות זאת.
למה מקודמת הרפורמה הזו?
בבנק ישראל אומרים כי הבעיה העיקרית עם מבנה העמלות הנוכחי לא הייתה התפיסה שהן גבוהות מדי - אלא מבלבול ומורכבות. אף שהמונח הישן "עמלת שורה" כבר לא בשימוש, ציבור הלקוחות עדיין משתמש במונח זה והתקשה להתרגל למונחים שהחליפו אותו: עמלות בגין "פעולה בערוץ ישיר" ו"פעולה באמצעות פקיד". התוצאה היא שהציבור נותר עם תחושה של תשלום עבור כל פעולה קטנה והתקשה להשוות בין הבנקים השונים.
"סקרים שערכנו העלו שתחום העמלות, בדגש על העמלות הנגבות בגין השירותים הבסיסיים בחשבונות תשלום, הינו אחד מהגורמים הבולטים לחוסר שביעות רצון של לקוחות ואשר משפיע על אמון הציבור במערכת הבנקאית", מסר המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי.
מי ירוויח מהרפורמה בעמלות?
לדברי מנהלת יחידת האסדרה בפיקוח על הבנקים גרניט אופק, 40% מלקוחות הבנקים יהנו בוודאות מהרפורמה החדשה ויחסכו בהוצאות על עמלות. לפי ההערכות, המרוויחים הגדולים ביותר יהיו עסקים קטנים: במקום לשלם כ-25 שקל בחודש כיום עבור עמלות במסגרת המסלול המורחב (עוד עליו בהמשך) הם ישלמו רק 10 שקלים - חיסכון של 15 שקל בחודש.
גם לקוחות פרטיים שמבצעים מספר גדול יחסית של פעולות בנקאיות בחודש צפויים לחסוך כסף. אותם 10 שקלים מקסימליים שלקוחות הבנקים יידרשו לשלם מגלמים כיום תשלום חמש פעולות ישירות - כך שכל מי שמבצע יותר מחמש פעולות בחודש צפוי להרוויח מהמערכת החדשה.
מה עם מי שכבר פטור מעמלות?
לפי אופק, כ-35% מלקוחות הבנקים לא משלמים היום בכלל עמלות. שיעור זה כולל גם חשבונות שאין בהם פעילות וגם לקוחות שזכאים לפטורים מעמלות ובהם קשישים, אנשי צבא ועובדים של קבוצות שהגיעו להסדר עם הבנק. בבנק ישראל מעריכים כי מי שנהנים היום מפטור מעמלות צפויים להמשיך ליהנות מהן. הבנקים יוכלו להמשיך ולתת את הפטורים ומצופה מהם להמשיך לעשות זאת.
מי עלול לשלם יותר?
הקבוצה הבעייתית היא אותם 25% מלקוחות הבנקים שלדברי אופק מבצעים מספר מצומצם של פעולות בנקאיות מדי חודש, ומשלמים כיום פחות מ-10 שקלים בחודש. לאחר החלת הרפורמה לקוחות אלו עלולים למצוא את עצמם משלמים לבנק 10 שקלים בחודש גם אם הם מבצעים מספר נמוך של פעולות.
אופק מציינת שבבנק ישראל מודעים לבעיה ועדיין בוחנים פתרונות עבור קבוצה זו של לקוחות. כאמור, בשלב זה מדובר עדיין בטיוטת רפורמה שפורסמה להתייעצות, וסוגיית הלקוחות שכיום משלמים פחות מ-10 שקלים בחודש היא אחד הנושאים שעדיין נבחנים.
מה קורה עם כרטיסי הדביט?
במקביל לרפורמת העמלות, יוטל פיקוח על דמי כרטיסי החיוב המיידי (דביט). המחיר המקסימלי יעמוד על 5 שקלים בחודש, במקום המצב הנוכחי שבו הבנקים קובעים את המחיר בחופשיות. "כרטיס חיוב מיידי הוא אמצעי תשלום בסיסי וחיוני," נכתב בהודעת בנק ישראל. "הכרטיס משמש, בין היתר, לקוחות המשתייכים לאוכלוסיות מוחלשות, ולקוחות מסורבי כרטיס אשראי, עבורם כרטיס חיוב מיידי הינו הדרך היחידה לבצע עסקאות באמצעים דיגיטליים".
מתי הרפורמה תיכנס לתוקף?
המסמכים שפורסמו הם עדיין טיוטה המיועדת להתייעצות עם הציבור והבנקים. בשבועות הקרובים בנק ישראל ממתין לקבלת הערות, ולאחר בחינתן יחליט על מועד היישום הסופי של הרפורמה. בסביבת בנק ישראל אומרים כי עד כה התקבלה התוכנית באופן חיובי.
האם היו ניסיונות קודמים בעבר?
בבנק ישראל מוטרדים מבעיית עמלות העו"ש זה שנים רבות. עד שנת 2014 כל פעולה היתה כרוכה בתשלום נפרד, ואז בוצעה רפורמה גדולה שהקדימה את מערכת המסלולים. במערכת זו, לקוחות נדרשו לבחור מסלול שבו ישלמו סכום חודשי קבוע שיזכה אותם במספר קבוע מראש של פעולות.
ב-2022 ניסה בנק ישראל גישה שונה בשם "המסלול המיטבי", שבה הבנק נדרש לבחור עבור הלקוח את השיטה הזולה ביותר. הרעיון היה שהבנקים יבדקו בסוף החודש את שיטות החישוב השונות ויחילו על כל לקוח את השיטה שתניב את התשלום המינימלי - שיטה דומה נקוטה כיום בחישוב עלות השימוש החודשית באפליקציות התשלום בתחבורה הציבורית.
מה הייתה הבעיה בתוכניות הקודמות?
בבנק ישראל לא היו מרוצים משיטת המסלולים שדרשה הצטרפות אקטיבית, ויותר מדי לקוחות לא הצטרפו אליהם. לדברי אופק, כ-2 מיליון חשבונות נותרו מחוץ לשיטה והמשיכו לשלם בגין כל פעולה בנפרד, ככל הנראה בגלל חוסר מודעות ליכולת לעבור למסלולים שבהם אפשר לשלם פחות.
שיטת המסלול המיטבי גם לא הצליחה. לדברי אופק, הפתרון היה מורכב מדי עבור הלקוחות, שלא היתה להם דרך לדעת מראש כמה ישלמו. לאחר סדרה של בדיקות ומחקרים הוחלט על הפתרון הנוכחי של תשלום חודשי קבוע, בדומה למודל של חברות הסלולר.